Toledot Yitzchak on Torah, Exodus
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ומשה היה רועה את צאן יתרו חותנורועה בעבור שמדין קרובה למצרים ופחד משה מפרעה בחר אומנות בשדה שלא יכירוהו וגם העיון צריך התבודדות בשדה ולפי שאז"ל סתם רועה פסול לפי שמרעה בהמתו בשדות אחרים לזה אמר צאן יתרו חותנו שמה שאמרו רועה פסול דוקא רועה בהמתו אבל רועה של בהמות אחרים כשר ועוד שהיה נוהג הצאן אחר המדבר שהוא מקום שאין זורעים ואין לו בעלים ועוד שנהג הצאן אל מקום קדוש לשיבוא לו שפע אלהי וז"ש ויבא אל הר האלהים חורבה למקום חרב שאין שם בני אדם שיטרידו עיונו. וי"א ומה ראה משה ליטפל ביתרו עובד ע"ז אלא לפי שהיה ירא מפרעה ואין למלך יכולת על הכומרים ובחר בכומר שהיו לו בנות רבות כדי שיעשו לו זול ולא ידקדקו עמו:
בוער באש מדוע לא יבער הסנהמכחיש זה את זה ובו ארבע תשובות אחד כתרגומו בוער באש בעיר באישתא ותרגום במדוע לא יבער הסנה לא מיתוקד וכמו שפירש הרמב"ן בוער כטעם דולק ומדוע לא יבער לא ישרף. פירוש שני מלשון בערתי הקדש והיה לבער. פירוש שלישי אחר שאינו אוכל אינו בוער שאם היה בוער היה אוכל וא"כ אע"פ שאני רואה אותו בוער אינו בוער וא"כ מדוע אינו בוער אחר שאני רואה אותו בוער. פי' רביעי מדוע הוא בטרחא וירצה מדוע לא אוכל וכי לא יבער הסנה והלא אני רואה אותו בוער:
ויאמר משה אסורה נא ואראהיש להקשות איך ידע בהקרבה יותר ממקום רחוק. והתשובה שיש משיחה שמושחים האצבע בה ודולקין האצבע ודולק כנר עד שנתרף המשיחה והאצבע אינו נשרף ואני ראיתי נעורת דולק במים שרופים היא אגוא"ה ארדינט"י בלע"ז בראנד וויי"ן ובו להבה עד שכלו המים שרופים ונכב' ולא נשרפה הנעורת והיתה כבראשונה וכבר אז"ל שיש זאת הסגולה לסלמנדרא ולז"א אתקרב לסנה ואעיין בו אם יש בו אותה המשיחה וא"כ הוא דבר טבעי וא"ל אל תקרב הלום לראות אם הוא טבעי שאינו רק דרך נס ובזה הותר הספק שהכחיש בוער ללא יבער בפירוש חמישי שמה שאמר בוער באש הכוונה שהיה האש סביב כל ענף וענף מן הסנה ותמה מדוע אינו נכנס האש בתוך כל ענף לכלותו שאם יכנס בתוכו היה אוכל ומאחר שהאש בסנה מדוע לא נכנס בתוכו לשורפו:
**וירא ה'**פירוש וירא משה שאינו אש גופני אלא הוא ה' כשסר לראות ולזה בוער ואינו אוכל שהש"י אינו אש גשמי לשיהיה אוכל והכוונה שנראה הקב"ה בסנה באש לפי שמרע"ה היה חוקר גדול והיה נוהג הצאן שהם הצורות הדמיוניות אחר המושכל וזהו שאמר אחר המדבר שהוא השכל שהאדם חי מדבר ר"ל משכיל והרוצה להשכיל במושכלות התורה צריך להחריב גופו ולעזוב התאוות הגופניות וז"ש ויבא אל הר האלהים חורבה ומצד חקירתו ראה שא"א שהאדם יחיה בגוף ונפש לעולם אע"פ שלא יחטא שכן דעת הפילוסופים לפי שהאדם מורכב מארבע יסודות והם הווים ונפסדים שא"א למי שהורכב מהם שיהיה נצחי וכן היה עושה היקשים אחרים ודעת רז"ל הוא שאדם הראשון היה חי לעולם אם לא יחטא ולזה הראה לו הקב"ה שהפילוסופי' והחקירה האנושית כוזבת שהרי הסנה בוער באש ועם כל זה איננו אוכל וכן אע"פ שיש באדם חום טבעי שמכלה הלחות הטבעי וכן החום מבחוץ וגם התנועות גופיות כמו שכתב בן סירא עם כל זה לא ימות אם לא בחטא אדם הראשון ואחר כך הראה לו זה בגופו שעמד ארבעים יום לחם לא אכל ומים לא שתה ולא כלה לחותו הטבעי:
של נעליךכאן אמר לשון רבים וביהושע לשון יחיד נעלך והטעם שמרע"ה היה צריך לעשות שני דברים קשים האחד להוציא את ישראל ממצרים השני היה צריך להכניסם לארץ ישראל לזה אמר נעליך לשון רבים מלשון גן נעול שמצרים סגורה לישראל שלא יוכלו לצאת ובעל צפון מונע אותם מלצאת מארץ מצרים וגם ארץ ישראל סגורה לשלא יכנסו ישראל בה שנאמר ויריחו סוגרת ומסוגרת מפני בני ישראל ולזה אמר של נעליך הסר שתי מנעולים אבל ליהושע אמר אין צריך אתה לשבור רק מנעול אחד והוא מנעול ארץ ישראל שמנעול מצרים כבר נשבר. והטעם שנראה בסנה ולא באילן אחר רמז לו שישראל עם דכא ושפל רוח כסנה שהוא קטן שבאילנות ושהקב"ה רוצה להשגיח בהם שנאמר כה אמר רם ונשא ואת דכא ושפל רוח. השני שמשה תמה א"א שישראל אינם נכרתים ונאכלים אחר שהם מלשינים וכמו שאמרו על פסוק אכן נודע הדבר וחשב שלא יצאו מגלות ושיאבדו שם ובזה ישראל דומים לסנה שמזיק למי שמגיע אליו ומזיק קצתו לקצתו לכן רמז לו שכמו שהסנה איננו אוכל כן ישראל. שלישי שזה אילן שא"א לעשות ממנו צלם וצורה לרמוז שלא יעבדו ע"ז ולומר שאינו גוף ולא כח בגוף. רביעי לרמוז בכל צרתם לו צר שהסנה מלא קוצים. חמישי לרמוז לו שיהיה הקב"ה כקוצים בצדו של פרעה. הששי לרמוז שכל מי שיעשה רעה לישראל יצא מהם כעוף שנכנס תוך הסנה שיוצא נוצתו נמרט. והשביעי שפרעה דומה לאש וישראל לסנה ועם היותו כן לא יכלה. דבר אחר מה סנה גדל על המים כך ישראל בזכות התורה שנקרא מים:
ויסתר משה פניואמרה מטרונה לר' יוסי אלהי גדול מאלהיך כשנגלה אלהיכם למשה הסתיר פניו אבל כשראה הנחש שהוא אלהי וינס משה מפניו אמר לה כשנגלה אלהינו למשה לאיזה מקום היה יכול לברו' לשמים לים ליבשה אבל הנחש כשאדם בורח ממנו ג' פסיעות יכול להנצל לכן וינס משה מפניו:
דרך שלשת ימיםאמר ג' ולא אמר שנים או ארבעה שזה מהלך בין מצרים לסיני:
ושאלה אשה משכנתהיש מקשים אבותינו גנבים ואינו כן כי הוא מצוה והשם נותן עושר למי שירצה ויקחנו מידו ויתננו לאחר: