ע"י עילה. גנובתא איתקלקלת עי' בפנים שמבואר היטב בע"ה ועי"ז יתורץ חומר הקושיא שהרעישו כל הפוסקים ז"ל על הרמב"ם ז"ל והטור ז"ל ביו"ד ס"ק מ"ה דפסקו מחובר אינו נאסר וגם מים של רבים אינן נאסרין הא במים בלא"ה אינן נאסרין משום מחובר ואי אפי' בנתלשים ג"כ מותר מים של רבים א"כ למה תלי בטעם שאין בו תפיסת ידי אדם נתלבטו בזה אדירי עולם הלבוש ז"ל והטור ז"ל הש"ך ז"ל וביאור הגר"א ז"ל עיי"ש ולפי הנ"ל הוא קילורין לעינים דעפ"י הירושלמי דגבינתא זהו נהר או מעין או איזה מקום מחובר דיש חשש תלושה כמו מעין ונהר דלפעמים תלשינהו גלי ועפ"ז מבואר היטב הגמרא דהרמב"ם ז"ל והטור ז"ל מפרשין כך במס' ע"ז דף נ"ט ע"א הא דיחיד נאסרין ותיפוק ליה דמחוברין נינהו ל"צ דתלשינהו גלי ופרש"י ז"ל דלפעמים נתלש פי' שיש לחוש בשביל זה שמא נתלש והוא רק חשש תלושין ע"ז פריך סוף סוף אבני הר שנדלדו הם כו' ומשני לא צריכא דטפחינהו בידים פי' דחיישינן שמא טפחינהו בידים אבל לא דמיירי דטפחינהו בודאי בידים שראינו שטפחינהו ז"א אלא הוא כמו הלא צריכה קמא ל"צ דתלשינהו גלי דפירש"י ז"ל משום דלפעמים נתלשין אבל לא ראינו שנתלשו וה"נ טפחינהו בידים ע"כ היינו חוששין לזה אבל בצירוף דמים של רבים אין נאסרין אנו מקילינן לפיכך נקט רשב"י מים של רבים ולמה לא נקט סתם מידי דרבים משום דהוי דוקא במים של רבים דהן מותרין מצד חיבור רק מחשש תלושין אנו מחמירין ע"כ אין אנו מחמירין אלא במים דיחיד מחשש זה אבל במים של רבים מצרפינן עילה הזאת דמים של רבים אין נאסרין כיון דלא הוי שלו לגמרי ע"כ שפיר נקט הרמב"ם ז"ל הדין דמחובר אינו אסור ואח"כ כתב דמים של רבים אין אסור הגם דבמים איכא חשש דתלוש מ"מ מים של רבים אין אסור ודוק: