Tosafot HaRid on Jerusalem Talmud Sukkah Chapter 4
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
תמן תנינן ר"א אומר אף המנסך מים בחוץ חייב א"ר יוחנן כל שיטת ר"א כשיטת ר"ע רבו אמרה כו' אית תניי תני בשם ר"א צריך שיהא מילוין לשם חג כו' מה נפק מביניהון כצ"ל וכן מוכרח דהאי מה נפיק מביניהון הוא כמו מאי בינייהו דאיכא בבבלי מס' זבחים דף ק"י ע"ז קאמר מ"ד צריך שיהא מילוין לשם החג ר"א כר"ע כי' ר"א כרבנן ע"ז פריך לית יכול דאמר ר"י כל שיטת ר"א כשיטת ר"ע רבו אמרה כו' ע"כ פריך מה נפיק מביניהון ע"ז א"ר זעירא והיא שניסך ג' לוגין בפנים וג' לוגין בחוץ אית תניי תני יש להן שיעור ואית תניי תני אין להם שיעור מ"ד יש להן שיעור פטור מ"ד אין להם שיעור חייב ע"כ והיא כמו דגרסינן בבבלי זבחים דף ק"י ע"ב ת"ר המנסך ג' לוגין מים בחוץ חייב ר"א אומר אם מילוין לשם חג חייב מאי בינייהו א"ר נחמן בר יצחק ביש שיעור למים קמיפלגי ופירש"י ז"ל דקאמר ת"ק המנסך ג' לוגין וה"ה יותר מג' לוגין דיש בכלל מאתים מנה ואתא ר"א למימר והוא שמילאן לשם חג כדרך מילואין דהיינו ג' לוגין ותו לא כדתנן צלוחית של זהב מחזקת ג' לוגין ממלא מן השילוח אבל אי הוי טפי לא קדשינהו כלי דחזי דלא חזי ליה דיש שיעור למים ואין כ"ש מקדשין אלא הראוי להם ע"כ עיי"ש. והיינו דקאמר הכא ג"כ אית תניי תני יש להם שיעור ואית תניי תנא אין להם שיעור כלומר דהאי אית תניי תנא צריך שיהא מילואן לשם החג הוא האית תניי תנא יש להם שיעור והאית תניי א"צ שיהא מילואין לשם החג היא האית תניי תני אין להם שיעור מ"ד יש להם שיעור פטור ומ"ד אין להם שיעור חייב:
וצ"ב גדול להבין למה נקט בירושלמי שניסך ג' לוגין בפנים וג' לוגין בחוץ הא בפשיטות ניחא כמו בבבלי דאוקמיה רנב"י דיש שיעור למים קמיפלגי למאן דאמר דיש להם שיעור אי הוי טפי לא הוי קדשינהו כלי כדפירש"י ז"ל ולמה מוקמינן בירושלמי בניסך ג' לוגין בפנים וג' לוגין בחוץ דאז פטור משום שאינו ראוי לפנים כדפי' הפ"מ ז"ל וצריך ביאור למה לן זאת ובאיזה דבר נחלקו בבלי וירושלמי:
ונראה לפענ"ד בעומק הענין ע"פ מה דגרסינן במס' עירובין דף נ' ובמס' קידושין דף נ"א ובפ' החודה תודה ששחטה על שמונים חלות חזקיה אמר קדשי ארבעים מחיך שמונים ור"י אמר לא קידשו ארבעים מתוך שמונים אריב"ל הכל מודים היכי דאמר ליקדשו ארבעים מתוך שמונים קדשו אל יקדשו ארבעים אלא אם כן קדשי שמונים לא קדשו כי פליגי בסתמא מר סבר לאחריות קמכוין ומ"ס לקרבן גדול אתכוין ע"כ והק' בתוס' ז"ל במס' עירובין הנ"ל ד"ה ליקדשי ארבעים מתוך שמונים והאר"י לית ליה ברירה ול"ל דלקרבן גדול איכוין ולא קדוש אפילו אי לאחריות קמכוין הא אין ברירה והאיך יקדשו מ' מתוך פ' ומתרצין דאימתי שייך ברירה הנ"מ בדבר שסופו להפרישו ולתלות בברירה אז למ"ד אין ברירה לא מהני משא"כ הכא דלא חלו בברירה דהא אין צריך להפריש אלא נתקדשו המ' מתוך פ' כל היכי דאיתנהו בתערובת וא"ת הא צריך להפריש ד' ליתן לכהן ויש לומר דאם הם ביחד יפריש ד' מכל מ' ומ' ואם הן בפני בעצמן צריך להפריש י"א חלות מכל מין ומין דהשתא ממנפ"ש איכא הנך דקדשי וכו' עכ"ל ז"ל עיי"ש. והק' המהרש"א ז"ל למה לא הק' התוס' ז"ל ברישא גבי היכי דאמר ליקדשו ארבעים מתוך שמונים דקדוש הא ר"י ל"ל ברירה ומתרץ המהרש"א ז"ל דמדרישא לא קשה דהיכי דמפרש בהדיא אמר ליה לר' יוחנן ברירה כמפורש בתוס' ז"ל לעיל דף ל"ז עיין שם והרמב"ם ז"ל בפרק י"ב מה' פסולי המוקדשין הלכה ט"ו פסק תודה שנשחטה על שמונים חלות לא קדשו מ' מתוך פ' ואם אמר יקדשו מ' מתוך פ' מושך מ' מתוך שמונים ומרים מהם א' מכל קרבן והמ' השניות יפדו ויצאו לחולין עכ"ל ז"ל והק' הכסף משנה ז"ל על הרמב"ם ז"ל למה פסק כר"י ולא כחזקיה רבו וכן הק' המשנה למלך ז"ל בשם הרשב"א ז"ל בשם הראב"ד ז"ל עיין שם עוד מביא המשנה למלך ז"ל דהתוס' ז"ל חולקין עם הרמב"ם ז"ל דלא ימשוך מ' מתוך פ' אלא אם הן לבד יפרוש ד' מכל מ' ואם הן מערבין אז יפרוש ד' מכל מין ומין וכו' עכ"ל ז"ל:
ונראה לפענ"ד בשיטת הרמב"ם ז"ל דלא סבר ליה כהתוס' ז"ל דאפילו למ"ד אין ברירה נמי יכול להיות מקודש ארבעים מתוך פ' מטעם דלא שייך ברירה הכא דנתקדשו בתערובת כל היכי דאיתניהו זה לא סבירא ליה ז"ל עיי' בתוס' ז"ל במס' גיטין דף ע"ג שכתבו לדעת רש"י ז"ל ג"כ כן דאי אין ברירה לא נתקדש כלל עיין שם. וכן דעת הרמב"ם ז"ל מפורש גבי הלוקח יין מבין הכותים דלמ"ד אין ברירה לא הוי תרומה כלל ולא כדעת התוס' ז"ל שם אלא ס"ל דחזקיה סבירא ליה דיש ברירה ע"כ יכול להתקדש מ' מתוך פ' אבל אי אין ברירה לא נתקדש מ' מתוך פ' והא דקאמר בסתמא בטעמא דר' יוחנן משום דלקרבן גדול איכוין ולא קאמר משום דר"י ל"ל ברירה אין ה"נ דיכול למימר הטעם דאין ברירה אלא דקאמר טעמא דעדיף טפי וראיה לזה דעל כרחך הטעם דחזקיה דווקא למ"ד יש ברירה אבל אי אין ברירה לא נתקדש מ' מתוך פ' דגרסינן במס' סוכה דף מ"ט ע"ב ואמאי ניתי במקודשת אמר זעירא קסבר אין שיעור למים וכלי שרת מקדשין שלא מדעת לפירש"י ז"ל דמוכח תרתי ממתניתין דאין שיעור למים דאי יש שיעור למים אין הכלי מקדש כלל דאין כ"ש מקדשין אלא הראוי להם וגם קסבר כ"ש מקדשין של"מ וע"כ אי מייתי מקודשת איפסל בלינה חזקיה אמר כ"ש אין מקדשין אלא מדעת וגזירה שמא יאמרו לדעת נתקדשו ופירש"י ז"ל אך דאין שיעור למים מוכת ממתניתין א"ר ינאי א"ר זעירא אפי' תימא יש שיעור למים וכ"ש אין מקדשין אלא מדעת וגזירה שמא יאמרו לקידוש ידים ורגלים מלאן ע"כ הרי מוכח דזעירי סבירא ליה דמוכח מתנא דמתניתין דלא מייתי מקודשת משום דאיפסל בלינה מוכח ע"כ ב' דברים דאין שיעור למים וכ"ש מקדשין של"מ וחזקיה ס"ל דחד מילתא מוכח וחד מילתא לא מוכח דאין שיעור למים מוכח וכ"ש אין מקדשין אלא מדעת לא מוכח ור' ינאי אר"ז סבירא ליה דלא מוכח מתנא דמתניתין כלל והשתא קשה לפי' התוס' ז"ל היכי מוכיח חזקיה ממתניתין דבר אחד דאין שיעור למים דילמא לעולם יש שיעור למים וכיון דיאמרו לדעת נתקדשו אם כן אפילו יש שיעור למים מכל מקום לשיטת חזקיה נתקדשו מ' מתוך פ' והתם נמי כ"ש מקדשין להמ' מתוך פ' כדאיתא בפ' התודה דף ע"ח ע"ב ואם כן הכא נמי נתקדש הג' לוגין מתוך הרבה ואפילו למ"ד אין ברירה נמי נתקדש לשיטת התוס' ז"ל דהא אין צריך לברר הג' לוגין מתוך הרבה ויכול לנסך על המזבח כל הימים כמו בתודה דיכול להכניס לעזרה החולין עם התרומה ביחד כדעת התוס' ז"ל [וכחכמים דס"ל בקדשים וחולין שנתערבו מביא שניהם ואין בו משום חולין בעזרה במס' מנחות דף ק"ו וכן בתודה וחולין שנתערבו יכול להכניס שניהם ואין בו משום חולין בעזרה וכן מפורש במס' מנחות דף פ' ע"ב ועיין שם בתוס' ז"ל ד"ה וכי עיין שם] ואם כן היכי מוכיח חזקיה ממתניתין דע"כ מוכח חדא דאין שיעור למים אימא יש שיעור למים ורק התנא סבירא ליה אין ברירה וכיון שכן יוקדש הג' לוגין בתערובתן בכל מקום שהן ויופסלו בלינה והאיך יוצא אחר כך צלוחית של ג' לוגין לניסוך כיון דאין ברירה שמא יהיה בו מאותן הג' לוגין אשר נפסלו בלינה א"ו דדינא דחזקיה לא אתיא אלא דווקא ביש ברירה וכיון שכן ע"כ מוכח מתנא דמתניתין חדא דאין שיעור למים דאי יש שיעור למים אם כן אין נפסל בלינה דל"ל דהא נתקדשו ג' לוגין מתוך הרבה ז"א דאם כן ע"כ יש ברירה וחוזר הקושיא למקומה וניתי במקודשת ואי לג' לוגין יופסל בלינה מאי איכפית לן דהא יכול להוציא ג' לוגין לניסוך מן היותר מג' לוגין ונימא ברירה הוברר הדבר דאלו שהוציא לניסוך הוא לאו מהג' לוגין ואין נפסלין בלינה אלא ע"כ דמוכח חדא דאין שיעור למים אבל לשיטת התוס' ז"ל דדינא דחזקיה הוא אפילו באין ברירה חוזר קושיתינו לדוכתיה מנין לחזקיה לשיטתיה דס"ל דיקדש מ' מתוך פ' להוכיח דתנא דמתניתין סבירא ליה דאין שיעור למים אימא יש שיעור למים אך מכל מקום נפסל בלינה ג' לוגין וכיון דאין ברירה האיך יוצא אחר כך ג' לוגין כשירים א"ו דאי התנא סבירא ליה דינא דחזקיה ע"כ דס"ל דיש ברירה אם כן יכול להוציא ג' לוגין מן המותר א"ו דס"ל לתנא דאין שיעור למים ויהיו כולם נפסלין בלינה:
וכיון ששיטת הרמב"ם ז"ל הוא דלחזקיה ע"כ ביש ברירה ע"כ אתיא שפיר דפסק כר"י משום דקי"ל אין ברירה אך באומר יקדשו מ' מתוך פ' דאז לא שייך לברירה כמו שכ' המהרש"א ז"ל הנ"ל בשם התוס' ז"ל וע"כ לא מצריך הרמב"ם ז"ל דיקא י"א מכל מין כיון דבאומר יקדשו מ' מתוך פ' יש ברירה:
ועכשיו דזכינו בע"ה לזה יומתק הירושלמי בסוגיא דידן דהנה שיטת רנב"י בבבלי דמוקי דקמיפלגי ביש שיעור למים דלמ"ד יש שיעור למים אם מלא יותר מג' לוגין לא נתקדש ע"כ היא לשיטת ר"י דאי לחזקיה עכ"פ נקדש מ' מתוך פ' וע"כ חייב בחוץ בין לשיטת התוס' ז"ל בין לשיטת הרמב"ם ז"ל דלשיטת התוס' ז"ל דדינא דחזקיה אף למ"ד אין ברירה משום דיכול להכניס כל התערובות בעזרה ואם כן ע"כ כחכמים דס"ל בתערובת קדשים וחולין יכול להכניס כולם לעזרה ואין בו משום חולין בעזרה ואם כן כולן ראוין לפנים ואם כן אם ניסך בחוץ חייב ואף לשיטת הרמב"ם ז"ל דס"ל דדינא דחזקיה הוא משום ברירה ואם כן כשינסך ג' לוגין לשם ניסוך הוברר בדבר דזה היא הג' לוגין שנתקדש וחייב וכ"ש אם ינסך כל הימים. אלא ע"כ דאתיא רנב"י כשיטת ר"י אבל לא לחזקיה אבל בירושלמי ס"ל לר"ז כשיטת חזקיה ואם כן אפילו יש שיעור למים מכל מקום נתקדש הג' לוגין ולמה פטור בחוץ ולא משכח"ל הפטור אלא דווקא כשלקח מהמים ג' לוגין ונסך תחלה בפנים ואחר כך ניסך בחוץ אם כן בשניסך תתלה בפנים הוברר הדבר דזהו הג' לוגין הקדושים וע"כ פטר מן הג' לוגין שבחוץ דכיון דכבר הוברר הג' לוגין שנתקדש אבל אי דינא דחזקיה אפילו למ"ד אין ברירה אם כן לפי זה אפילו ניסך ג' לוגין בפנים ואפילו יש שיעור למים נמי יהא חייב בחוץ דל"ל שאינו ראוי שיב לפנים ז"א דהא אין ברירה וע"כ צריך לנסך כל החביות דאין ברירה א"ו דיש ברירה דווקא ואם כן אין ראוי שוב לפנים ואין לאמר דלעולם אין ברירה ומכל מקום פטור בחוץ דהא אינו נקרא ראוי לפנים בודאי אלא ספק דהא ספק היא באמת דשמא כבר נתנסך בפנים ג' לוגין המקודשין והנשאר היא חולין ואין יתחייב עליו בחוץ אף דראוי לפנים משום דמחויב להכניס כולן לפנים ולנסך כל החביות מכל מקום אינו רק משום ספק ואינו חייב בחוץ אלא דווקא כשראוי ודאים לפנים אבל לא בספק ואינו חייב בספק קרבן ז"א דאם כן ל"ל למימר כשניסך ג' לוגין בפנים הא אפילו בלא ניסך לפנים כלל אלא דניסך ג' לוגין לבד בחוץ נמי יהא פטור למ"ד דיש שיעור למים כיון דאין ברירה למים מנ"ל דהן אותן ג' לוגין הקדושים דילמא הוי חולין ולא יתחייב בחוץ למ"ד דיש שיעור למים רק דווקא בשניסך כל החביות לחוץ א"ו דאם לא ניסך בפנים הוי חייב בחוץ אף על ג' לוגין לבד אף למ"ד דיש שיעור למים משום דנקרא ראוי לפנים אף דספק הוא אם כן לפי זה קשה אפילו בשניסך ג' לוגין בפנים נמי יהא חייב דהא נקרא השאר נמי ראוי לפנים כיון דאין ברירה ומחויב לנסך גם השאר מספק ע"כ חשוב ראוי לפנים אלא על כרחך דדינא דחזקיה הוא דווקא למאן דאמר דיש ברירה לשיטת הרמב"ם ז"ל וע"כ פסק כר"י משום דקי"ל אין ברירה לבד באומר בפירוש מ' מתוך פ' דבהא סבירא ליה דיש ברירה היכי דמתנה בהדיא כמו שכתב המהרש"א ז"ל ודו"ק:
חזקיה אמר שלא יהו אמרין ראינו מים שנתמלאו לקידוש ידים ורגלים נפסלין בלינה דבית ר' ינאי אמרי שלא יהו אומרין ראינו מן החג נפסלין בלינה. ר"י אמר מפני מראית העין ולא ידעין אין כהדא דחזקיה אין כהדא דר' ינאי דברי הכל פי' כמו דמסיק ר' פדת בשם ר' הושעיא מי סוטה נפסלין בלינה ר' אחא בשם ר' אבינא כל שאין ממני למזבח אין הלינה פוסלת בו. וע"ז קאמר אם כהדא דחזקיה הוא לאו ד"ה הוא אלא בפלוגתא דר' פדת ורב אחא ואם כהדא דר' ינאי הוא ד"ה. ולבאר זאת נקדים מה שיש לדקדק בלשון ר"א בשם ר"א כל שאין ממנו למזבח אין הלינה פוסלת בו ולמה לא נקט סתם כל שאינו עולה על המזבח אין הלינה פוסלת בו ולמה נקט כל שאין ממנו וגם יש לדקדק תיבת הלינה בהא הול"ל אין לינה פוסלת בו כמו ברישא גבי ר"ה מי סוטה נפסלין בלינה וגם צריך ביאור מדוע אינו פוסל בלינה רק דבר העולה ע"ג המזבח. ע"כ נראה לפענ"ד דה"פ דחזקיה דקאמר מים שנתמלאו לקידוש ידים ורגלים נפסלין בלינה לאו דיאמרו דמים שנתמלא לקידוש נפסלו בלינה היו מקדשין הכהנים ממנו ידיהם ורגליהם ז"א אלא דיאמרו מים שפסולין בלינה כשרים למי החג כדפירש"י ז"ל בבבלי דף נ' ע"א וכן כתב כאן הק"ע ז"ל וע"כ דכן היא דל"ל שיאמרו שנתקדש הידים והרגלים במים שנפסלו בלינה ז"א דהא באמת לא קידשו בהם ידים ורגלים ול"ל שהעולם יטעו ויסברו שנתקדש בהם ידים ורגלים ז"א דאם כן אם באמת נפסל איזה פעם המים של קידוש מה יעשו בו הא העולם יטעו וכן כל קרבן שנפסל יטעו בזה שנעשית עבודתו בתמיה והכא אמאי ניחוש לזה אלא ודאי דיטעו כשיראו כשנסכין בו יאמרו שהמים הללו נתקדש לשם קידוש ונפסל בלינה ויאמרו דמים שנפסלו בלינה כשירים למי החג [והנפ"מ בין חזקיה ור"י היא דלחזקיה יש שיעור למים ולר"י אין שיעור כדפירש"י ז"ל עיין שם] ולפי זה יש לחקור למה באמת הן פסולין למי החג אפילו שנפסלו בלינה מכל מקום לא גרע ממי חולין שפסולין גם כן לקידוש בשלמא כל הקדשים שנפסלו צריכין שריפה ומ"ע היא ע"כ אין כשירים לעבודה אחרת אבל המים דאין טעונין שריפה וגם קבורה אין טעונין כדמוכח ברמב"ם ז"ל בפ"ט מה' פה"מ דדבר שאין דרכו לשרוף כגון משקין אין טעונין קבורה רק בערלה וכלאי הכרם והיא משום דקודם שנעשו משקים היו הענבים עומדים לשרף אבל יין דקודש אינו טעון קבורה ולמה גרעי ממי חולק דפסולין נמי לקידוש וכי בשביל שנפסל בלינה לקידוש נפסל גם כן לניסוך וכן גבי מי סוטה דממלאים מן הכיור וכי בשביל שנפסל בלינה לקידוש יפסל למי סוטה הא אפילו כשנפסלו מ"מ קדשים היא כמו כל הקדשים פסולין הרי כתב רחמנא מים כשירים הלא לא כתב רחמנא רק מים קדושים ונקראים גם היום מים קדושים. והפסיל לינה שלהם לקידוש ידים ורגלים מאי שייכות הוא למי סוטה הכי בעינן במי סוטה אלו המים שכשירים לקדש ידים ורגלים. דהא כשר ופסול וקודש וחולין ב' ענינים הן ועכ"ז ס"ל לר' פדת דמי סוטה נפסלין בלינה אף על פי שלמי סוטה לא נתקדשו בכ"ש דאפילו החצי לוג שהיו מודדין מן הכיור ליתן בהכלי חרש לא נתקדשו המים בקדושת מי סוטה דאין מי סוטה צריכין קידוש בפני עצמה על קדושת מי סוטה דהא בחוץ הוא כדפירש"י ז"ל במס' מנחות דף פ"ח ע"ב ד"ה חוץ היא וע"כ אין בהמים קדושת מי סוטה רק קדושת מי כיור עיין שם וע"כ איתא בספרי מובא בתוס' ז"ל שם ד"ה אי מים קדושים אין קדושים אלא שנתקדשו בכיור והיא משום דקדושת מי סוטה לא שייך בהם מ"מ פסול היא משום המי כיור דאיפסיל בלינה לקידוש ע"כ פסול לעבודה ולכל העבודות פסול הוא אבל מי חטאת לכו"ע לא נפסלו בלינה לעולם דהא' אין בהם מי כיור ומים חולין היא ולא נתקדשו בכ"ש אך מי סוטה לבד נפסל בלינה משום מים קדושים דכיור ואי פסול בלינה לקידוש פסול הוא לכל העבודות ע"ז פליג ר' אחא בשם ר' אבינא וס"ל דלעולם לא משכח"ל במים דפסולין בלינה לעבודה אחרת מלבד לקידוש משום פסול הלינה דקידוש אלא דווקא בחג דאיפסל מחמת עצמו בלינה כגון דלן בצלוחית של זהב של ג' לוגין המקודשת אבל כל שאין ממנו ולמזבח כגון מי חטאת ומי סוטה ומי טהרת מצורע לא משכח"ל פסול לינה לעולם דאין אותו הלינה של פסול קידוש פוסל והא דקאמר כל שאין ממנו ולמזבח לאו לאפוקי דעבודה שאינו עולה ע"ג המזבח לא שייך בה פסול לינה ז"א דמהכ"ת נימא כן אלא קאי על כל עבודות אחרות שיש במים דס"ל לר"פ דהפסול הלינה של קידוש פוסלין המים לעבודה אחרת ע"ז קאמר ר"א בשם ר"א דז"א דלא משכח"ל במים שיהא פסולין לעבודה אחרת משום הלינה דפסול קידוש ולא משכח"ל במים דיהא פסולין לעבודה אחרת משום לינת הקידוש ידים. אלא משום לינה מחמת עצמו כגון במי החג בצלוחית של ג' לוגין דהקידוש היא ממנו ולמזבח אבל כל שאין ממנו ולמזבח כלומר דהקידוש אינו ממנו ולמזבח אלא לקידוש ידים ורגלים אין אותו הלינה פוסלת אותו לעבודה אחרת ומי הכיור דפסולין לקידוש בלינה. מזה לא קמיירי דפשיטא דפסולין אך מיירי אם הפסול דקידוש פוסלו לעבודה אחרת אם נפסלו המים מחמת זה לעבודה אחרת אי לא דר"פ ס"ל דנפסלו המים בפסול הלינה לעבודה אחרת כגון למי סוטה ור"א בשם ר"א ס"ל דלא נפסלו לעבודה אחרת ונקט כלל על כל עבודות אחרות שיש במים הקדשים ממי כיור דלא נפסלו משום הלינה דקידוש. וזה הכלל כל שאין ממנו ולמזבת אין אותו הלינה פוסלת בו ובכלל זה אין שייך פסול לשום עבודות אחרות במים משום פסול הלינה דקידוש בין בניסוך המים בחג בין במי סוטה בין לטהרת מצורע. במי סוטה בודאי לא משכח"ל כלל. ובניסוך המים לא משכח"ל פסול לינה אלא באופן אחד שלן בצלוחית מקודשת של ג' לוגין ולא נמצא פסול לינה בעבודה אחרת במים אלא באופן אחד ממנו ולמזבח ולא אתא לאפוקי דעבודה שאינו קרב למזבח אין בו פסול לינה ז"א אלא אף על פי שאינו למזבח. דלא בעינן דווקא עבודת המזבח אלא משום דלא משכח"ל פסול לינה במים בעבודה אחרת אלא ממנו ולמזבח אבל מקידוש שאינו למזבח לא מהני במים ממילא לא משכח"ל במי סוטה דנפסל בלינה לעולם. וע"כ אי ר"י דקאמר מפני מראית העין הוא כונתו כדחזקי' אם כן לאו ד"ה הוא אלא תלי בפלוגתא דר"פ בשם ר"ה ור"א בשם ר' אבינא דלרב אחא בשם ר' אבינא כל שאין ממנו למזבח אם כן בחביות מקודשת שנתמלאה לקידוש ידים ורגלים אין ממנו ולמזבח אבל אי מראית העין הוא כדבית ר' ינאי ע"כ כד"ה אתיא וע"פ דברינו מדוקדק מאד דמאי שייכות הוא האי סוגיא דר"פ ור"א הכא הלא עיקר מקומה בסוטה ולמה נשנית כאן ואי משום דמיירי מדין לינה הא עיקר דין דלינה בקידוש ידים ורגלים הוא בירושלמי במס' יומא פ"ב וגם מדויק מאד כל שאין ממנו ולמזבח תיבת כל ממנו ולמזבח מדויק ותיבת הלינה מדויק גם כן ומכל מה שכתבנו דברי הכסף משנה ז"ל שהביא הש"ק ז"ל שרירין וקיימין קושית הש"ק ז"ל דמקשה על כסף משנה ז"ל ממי כיור מלבד שלא מובן לי מדוע קשה על הכסף משנה ז"ל כמו כן קשה על רבי אליעזר בשם רבי אליעזר גופי' ממי כיור אבל על פי דברינו יומתק מאד ונתישב כל הסוגיא בעזרת השם בטוב טעם: