ואלו אכילת פסחים לא קתני. ותימא מנא לן דלא קתני ליה דילמא הוי בכלל נאכלין ליום אחד דהכי נמי אמרי' בפסחים פ' אלו דברים מה פסח נאכל ליום ולילה אף חגיגה וכו' (הגה"ה: א"ה חפשתי בכל הפרק ולא מצאתי לשון זה ואולי יש ט"ס וצ"ל חגיגה הבאה עם הפסח הרי היא כפסח ואינה נאכלת אלא ליום ולילה והיא בדא ע' ע"א, או שצ"ל דאילו פסח ליום ולילה ואלו שלמים לשני ימים ולילה והוא בדף פ"ט. ועיין תוס' ד"ה דאלו פסח, עכ"ה.) וי"ל דלא דמי דהתם נקט יום ולילה פי' שחיטתו ביום ואכילתו בלילה אבל הכא שלא הזכיר לילה משמע שלא איירי כלל.

הא ר"א ב"ע הא ר"ע. סתמא דמתניתין דהכא כר"א ב"ע וכן סתם מתניתין דשלהי פסחים [דף ק"ך ע"ב] וכן סתם מתניתין דאיזהו מקומן זבחים [דף נ"ו ע"ב], ואין לדקדק מהנך סתמות דהלכה כר"א ב"ע דהא איכא נמי חדא סתמא במגילה [דף ך' ע"א] כר' עקיבא ואמרינן (נמי) בפ' מצות חליצה [דף ק"א ע"ב] מה לי חדא סתמא מה לי תרי סתמא, ואין לדקדק דהלכה כר"ע מהא דתני לה גבי הלכתא פסיקתא דמגילה, דלא דמיא להך דהשוכר את האומנין [דף ע"ו ע"א] כל החוזר בו ידו על התחתונה דהתם שונה יחד דברים שהם דומין זה לזה, (אע"פ) שכל המשנה אין מקומו לשנות שם אלא אגב כל החוזר נקטיה אבל התם שונה יחד כל שזמנו בלילה אדרבא ההיא דאיזהו מקומן נראה (דיותר) [יותר] הילכתא פסיקתא שהרי שונה באותה משנה זמנם של כל הקדשים, ולספרים דגרסי' לקמן והני תנאי כהני תנאי ומוקי ר' יהושע כר' עקיבא משמע קצת הלכה כר' עקיבא, ומשום דמספקא לן כמאן הילכתא צריך להחמיר לאכול מצה של אפיקומן קודם חצות כדאיתא בפסחים [דף ק"כ:] דלר' אליעזר בן עזריה צריך לאכול מצה של חובה ע קודם חצות:

יכול יהא נאכל כקדשים ביום ת"ל בלילה. ולר"א ב"ע ממילא שמעי' ליה לילה למעוטי יום, אי נמי כמו שפי' הר' יוסף דגז"ש אינה אלא מהזה הזה ובלילה איצטריך למעוטי יום:

סד"א הואיל ופסח קדשים קלים ושלמים קדשים קלים. אע"ג דתודה נמי קדשים קלים מ"מ מקשי' ליה לשלמים לקולא משום דמותר פסח קרב שלמים:

והני תנאי כהני תנאי. ומשמעות דורשים איכא בינייהו הני תנאי דרשי מהך קרא ור"א ב"ע ור"ע דרשי מקראי דלעיל, א"נ הני תנאי אית להו הנך דרשות דר"א ב"ע ור"ע וכ"א מיישב הך קרא דשם תזבח לפי סברתו: