גמרא אין בעלי אומניות' רשעים לעמוד וכו' תי' מה שייך הכא לשון רשאים דמשמע דאיכא איסורא וי"ל [דמיירי] דעוסקים במלאכת אחרים וי"מ דרשאים הוי כמו חייבים כי ההיא דתנן בערכין (כ"ח:) פ' המקדש שדהו אומדים כמה אדם רוצה ליתן בשור זה לעשות עולה אע"פ שאינו רשאי:

שני חומשי'. פירש"י לשון חומש הספר וי"א דה' חומשים יש בתהילים כמו בס"ת. אשרי האיש. כאיל תערוג. אך טוב לישראל. תפלה למשה יאמרו גאולי ה'. וכל א' מהספרים מסיים באמן בר מאחרון שהוא סוף תילים:

שמא בהם היה יושב ומהרהר לא היה צ"ל בהן אלא סוד ה' ליריאיו הוה דהכי איתא במדרש ב"ר כששאל ר"א למה לא עמד השיב לו יבא עלי אם לא הייתי מסתכל בס' תילים: