[אות ו] **תוי"ט ד"ה פחות מסלע. כל הערך חוץ מסלע אחד.**ר"ל שהכהן העריכו ה' ונתן ד' והעשיר צריך ליתן עוד מ"ו להשלים ערך חמשים כ"כ הבה"ז וצ"ק לפ"ז משמע דס"ל דמה דקתני במתני' דלקמן (פ"ד) עני והעשיר נותן ערך עשיר היינו אפילו העשיר אחר הערכה קודם נתינת הערכתו ואפילו נתן הכל חוץ מסלע אחד והכי משמע גם כן מדברי תוס' בסוגיין ד"ה בעידנא דיהיב לראשון. דכתב דעשיר ועני היינו עשיר בשעת הערכה אבל העני קודם הערכה נותן רק ערך עני. אם כן דומיא דהכי משמע אידך בבא עני והעשיר היינו עני בשעת הערכה והעשיר אחר כך קודם נתינה. אולם בתי"ט (פ"ד ד"ה והעשיר) כתב בפשיטות בכוונת רש"י במ"ש והעשיר קודם נתינה דל"ד אלא דר"ל קודם הערכה וצ"ע. והכי מבואר גם כן בתוס' (דף י"ז ע"ב ד"ה אבל בקרבנות כו') במ"ש אבל בערכין אינו כן דאם העריכו הכהן בעניו לתת סלע (כן הוא גרסת הצאן קדשים) ועד לא גמר לתת סלע מת אביו והעשיר נותן ערך עשיר עכ"ל הרי מפורש דבהעשיר אחר הערכה קודם נתינה צריך ליתן ערך עשיר. אולם מלשון רש"י (דף כ"ד ד"ה שלא ישהה כו') ולפי דמים ששמאוהו יתן. משמע דאף בנותן אחר שמכר המרגליות ביוקר נותן רק כשעת הערכה והיינו כמ"ש התוי"ט. וצ"ע: