[אות טז] **במשנה שהחרמים שלהם.**בקרקע ל"ש טעם זה דהא מחרם קרקע נוטלים כהנים של המשמר וא"כ אי המחרימים אינו משל המשמר א"י להחזיק לעצמו אלא דבקרקע הטעם מקרא דאחוזת עולם תהיה להם דמה"ט גם הלוים אין מחרימים. אבל במטלטלים דיוצא לכל הכהנים (דרק בקרקע ילפינן מגזירה שוה לכהן לכהן מגזל הגר דנוטלים כהנים של המשמר ובמטלטלים ליכא לימוד). וא"כ לר"ש דס"ל דלא מקשינן מטלטלים לקרקע הדין דבמטלטלים כל הכהנים שוים בזה ושפיר שייך הטעם שהחרמים שלהם. ולר"י דס"ל שמקשינן קרקע למטלטלים לענין לוים ה"נ מקשינן לענין דנוטלים הכהנים שבמשמר. והא דאין מחרימים היינו מכח היקישא דמטלטלים לקרקע דכתיב ביה אחוזת עולם תהיה להם. גמ'. ותו':

[אות יז] **תוי"ט ד"ה אינן מוחרמים. למוכרה לעולם.**לא דבעי שיהא המכירה קיימת לעולם דהא אינו מוכר לעולם דהא הדרה ביובל אלא די"ל שיכול למכרה בכל עת ובכל זמן. אבל בתו אינו יכול למוכרה בכל עת דאחר שתגדל אינו יכול למוכרה. תוספות:

[אות יח] **הרע"ב ד"ה וחכ"א. והלכה כחכמים.**עיין בהרע"ב (פ"ה דביצה מ"ב) ובתי"ט שם: