[אות ט] **בתוס' חדשים ד"ה ומסיים. אטו אותו מקום.**היינו דלר"מ דחייש למיעוטא ולא הוי המיעוט כמאן דליתא גזרינן שאר מקומות אטו אותו מקום דהוא מיעוטא. ולרבנן דל"ח למיעוטא ומיעוטא כמאן דליתא לא גזרינן. ר"ן:

[אות י] **ברע"ב ד"ה ומפני. דכתיב ואשריהם תגדעון.**כך הוא לפי סוגיא דהכא דמאן דאוסר נטעו ולבסוף עבדו היינו רק התוספת ואתיא ליה מקרא דואשריהם תגדעון דמשמע דגידוע אסור ועיקר מותר וקרא דואשריהם תשרפון מיירי בנטעו מתחל' לכך דכולו אסור. אבל למה דמסיק רב אשי (דף מ"ח ע"א) וכתבה התי"ט (במ"ז ד"ה גדעו ופסלו) דתוספת לכ"ע אסור ומאן דאוסר אוסר אף העיקר ואמרינן שם דטעמא דר"י דאוסר דדריש ואשריהם תשרפון ב' מיני אשרות משמע דאפי' נטעו ולבסוף עבדו אוסר כולו. ולרבנן יליף לה מואשריהם תגדעון ורק התוספת אסור. א"כ הו"ל להרע"ב למנקט הכא קרא דואשריהם תשרפון. אח"כ ראיתי שכל דברים אלו נכללו בדברי התי"ט ד"ה דע שיש כו':

[אות יא] **ברע"ב ד"ה אבניו. מטמאין.**קשה לי הא בשעה שהיה הכותל קיים היה ניכר ומבורר חלק שלו זה בצד שלו וזה בצד שלו אלא דלאחר נפילה נתערבו ובכה"ג ל"ש כלל ענין ברירה כמ"ש תוספות בתמורה הובא בתי"ט (פרק ו' מ"ג) דתמורה. וכ"כ התוי"ט (פ"ו מ"ז דדמאי) וצ"ע. אח"כ הראו לי דהקשו כן בתה"ד (סי' של"ז) וע"ש:

[אות יב] **במשנה לצורכה אסור'.**והשפאים מותרים. גמרא: