[אות לז] **במשנה והאחין מן האב.**בתוס' (דק"ח ע"ב) הקשו אחין דכתב רחמנא למ"ל כיון דנחלה ממשמשת עד ראובן ירש האב בקבר להנחיל לבניו הנותרים עיי"ש. לפענ"ד למה דקי"ל כריב"ב (בפרקין משנה ה') דאמר על מי שראוי לירש פלוני יירש דבריו קיימין א"כ ה"נ באמר על א' מאחיו שהוא יירש באם היה ירושת אחיו מכח משמוש א"כ הוא אינו המוריש רק אביו בקבר ולאו כל כמיניה להוריש לזה וכן בהיפוך אם אביו קודם מותו כתב בני יירשני. (ואח"כ מת אחד מן אחיו) אם הירושה מכח משמוש נוטל זה את הכל (ואך בזה אינו ברור אם יכול להוריש לבנו במקום בנים בדבר שלב"ל וכתבתי מזה בתשובה בעזה"י) לזה הורה לנו התורה דאח יורש אחיו מדין ירושת אחיו ולא מדין משמושים ונ"ל דקושית תוס' דעכ"פ לרבנן דריב"ב יקשה דלמ"ל קרא. ומ"מ י"ל דנ"מ דאם היה אביהן בע"ח דאם זה בא לירש מכח משמוש אם בע"ח גובה בראוי צריך לשלם חובו עי' בבעה"ת שכתב דדוקא מכח אבוה דאבא אמרי'. אבל ביורש אחי אביו. צריך לשלם חוב של אביו. ואם דקושית תוס' למ"ד שעבודא לד"א דיורש א"צ לשלם מה"ת הא י"ל דהך תנא ס"ל כריב"ב ונ"מ כנ"ל. ואולי ס"ל לתוס' דירושת אח הכתוב בתורה באמת הוא מדין משמוש. ע' ב"י וד"מ ח"מ (סי' רמ"ח). והנה מה דלא תירצו תוספות דצריך באחים שהורתן ולידתן בקדושה דאין לאב לירש. היינו דבכה"ג אינו יורש אחיו דאחיו מן האם אפילו במקום דליכא משפחת אב אינו יורש זה את זה כדמוכח מדברי תוס' (כתובות די"א ע"א ד"ה גר קטן) וכמ"ש הפ"י שם: (א"ו כנ"ל דירושת אח משום משמוש):

[אות לח] **במשנה עד שימות האב.**ולכי מיית האב קנה הלוקח אפי' במת הבן קודם מיתת האב. (גמ' כר"ל. וכן הלכה):