[אות יא] **במשנה נקובת הושט.**הא דלא קתני ניקב הושט נפסק הגרגרת כתב הת"ח משום דהנך תרתי מקום שחיטה נינהו לכך נקט בהיפוך לישנא דקאי אפירקא קמאי דאיירי בשחיטת ושט וגרגרת. וקתני השתא דנקובתו ופסוקתו טריפה ולהכי נקט ופסוקת הגרגרת בוי"ו כיון דלענין שחיטה שייכי להדדי:

[אות יב] **במשנה הריאה שנקבה.**והא דלא קתני ניקבה קרומית הריאה כדקתני נקב קרום של מוח כתב בת"ח (דף מ"ו) כיון דקרומית הריאה דבוקין בבשר וכי חדא נינהו מש"ה קתני נקבה הריאה:

[אות יג] **הרע"ב ד"ה וחרותה. או שאר כל הבריות.**הרשב"א וכן הטור פסקו דשאר כל הבריות כשר חוץ מבידי אדם. ותבואת שור סימן ל"ו כתב בטעמא דהר"ב דבסוגיא קתני בברייתא חרותה בידי אדם טריפה רשב"א אומר אף בידי כל הבריות וי"ל דהוא מוסיף ולא פליג דהכי אשכחן במתניתין (פ"י דערובין מ"ה) רי"א אף משנתלש רוקו כו' וס"ל לטור (סימן ש"ן) דהוא מוסיף ולא פליג. וכן בנדרים (רפ"ג) ראב"י אומר אף הרוצה להדיר וכו' ומיבעי לן שם מי פליגי רבנן עליו או לא:

[אות יד] **הרע"ב ד"ה ירוקים פסולין. כמו שהיו כשרים.**ואפילו הוסיפו באדמימות:

[אות טו] **במשנה הקבועין בו.**והרמב"ם (ספ"א מהמ"א) כתב הדבוקה בכל גופה וכתב הר"מ דשינה מלשון המשנה להורות מ"ש הרמב"ן דדוקא שהם נקלפים ביד או בכלי. אבל אם קבועים ואינם נקלפים כלל מעור הדג אינה קשקשת: