[אות כב] **תוי"ט ד"ה הראשון חייב כרת ושניהם סופגים. כ"כ התוס'.**ולפ"ז קשה בסוגיא דמכות דאמרי' חלוקין עליו חביריו על רחב"ג ופרכינן תנינא אין בין יוה"כ לשבת כו'. ודחינן. הא מ"מ תנינא ממתני' דהכא:

[אות כד] **הרע"ב ד"ה ועגלה ערופה. ובגמרא מסיק כו' אינה משנה.**דשניהן הוי שחיטה ראויה דבפרה יכול לפדות אפילו ע"ג מערכתה ובעגלה ערופה אם נמצא ההורג תצא ותרעה בעדר. גמ':

[אות כה] **תוי"ט ד"ה רבי שמעון פוטר. קדשים בפנים כמה דלא זריק דם.**מסקנא לא קיימא הכי דמ"מ כיון דזרק מקרי שחיטה ראויה כיון דאילו נחר וזרק לא מהני א"כ שחיטה היא דמתרת (ובתוס' נקטו משום דכל העומד לזרוק כזרוק דמי) אלא דמה"ט לא אתיא הך מלתא כר"ש דעל השני לא לחייב מלקות דהוי התראת ספק שמא לא יזרוק (ואף דר"ש דס"ל כל העומד לזרוק. הכא דאין הב' עומד לזרוק כיון דהוי מחוסרת זמן ל"א כזרוק דמי. תוס'):

[אות כג] **במשנה פטור משום או"ב.**דייק כן להורות דמשום או"ב הוא דפטור. אבל מ"מ איסורא עבד משום צער בע"ח. ומשום לתא דבל תשחית. ש"ל:

[אות כו] **במשנה בארבעה פרקים בשנה המוכר.**מניינא לאפוקי דל"ת תנא ושייר יו"ט א' של חג ויו"ט אחרון של פסח דסד"א דנקט חד בכל יו"ט קמ"ל. ש"ל: