[אות לז] **הרע"ב ד"ה הנודר מן הבשר. ולכל מין בשר.**בסוגיא מוקמינן לה כר"ע דרפ"ז דנדרים דכל מידי דמימלך עליה שליח מיירי ביומא דהקזה. או דכאיביה ליה עיניה דלא אכיל אינש דגים ולאו דעתו עליהם. ולפ"ז למאי דפסק הרע"ב (ברפ"ז דנדרים) כת"ק דר"ע היה להרע"ב לפרש דלית הלכתא כסתמא דמתני' דהכא. אולם דעת כל הפוסקים דהלכה כרע"ק בנדרים שם:

[אות לח] **שם ד"ה וב"ה אומרים. ואין זה סתם ואח"כ מחלוקת.**בתשובת חוות יאיר (סי' צ"ד) כתב דמ"מ מדקתני אח"כ באיזה שולחן אמרו הוי סתם לאסור שאינו עולה עליו:

[אות לט] **תוי"ט ד"ה אם יש בה. ובניער או כסה לבסוף.**אינו מוכרח דאפשר דהר"ב סבר כהר"ן דאפי' בלא ניער בסוף. החתיכה אוסרת כולם אם אין בהם ס' נגד כל החתיכה. ואהא דאמרי' מבלע בלע מפלט לא פליט יישב שם הר"ן:

[אות מ] **חומר בחלב מבדם.**מדלא חשיב שחלב מבושל עובר עליו ודם מבושל אינו עובר כדאמר זעירי מנחות (ד' כ"א) מוכח דלא קיי"ל כזעירי בזה. וכ"כ הר"ן בחי' במסכתין (ד' ק"כ ע"א ד"ה תנן כו') ע"ש. וק"ק לי דמ"מ יקשה לזעירי אמאי לא חשיב חלב שבשלו: