[אות יא] **בהרע"ב ד"ה כלי עץ. משום דבתוכו תלה רחמנא.*קשה לי דאם כן בזכוכית דחז"ל גזרו טומאה דדמי לכ"ח. ג"כ ביש להם תוך ולא בית קיבול יהיה טמא ואיך חשוב כלי זכוכית בהדייהו [ ע' תוס' שבת ט"ו ע"ב ד"ה אתו כו' וד"ה עבדו רבנן כו' דלשיטתם ליכא לתרץ דעבדו הכירא כי היכי דלא לשרוף כו']:

[אות יב] **בא"ד אם הן ראויין למשכב ומושב.**ואזי טמא גם כן מטומאת מת ושרץ [*אפי' מדאו' ע' בהרא"ש]:

[אות יג] **ד"ה וכלי זכוכית. הוי ככלי חרס.*וגם לית להו טהרה במקוה וכ"כ הרמב"ם (פ"א דכלים). אבל בהר"ש סוף מסכתין כתב בפשיטות דיש להם טהרה במקוה וצ"ע. [ עי' בתשו' רבינו בחלק הכתבים סי' ר"י]:

[אות יד] **תוי"ט ד"ה הטהורים. כדדרשי' מקראי.**בשבת (דפ"ד ע"ב) ובפי' רש"י עירובין (דק"ד ע"ב) כתבו דכ"ח אינו מטמא במדרס הזב דלא חזי למדרס משום דנשבר וצל"ע:

[אות טו] **ברע"ב ד"ה כל שאין לו תוך. באחורי הכלי.**ולפי זה חמורים משקים מזב וזבה דאילו זב וזבה לא מטמאים לכ"ח מגבו ומשקים מטמאים. והראב"ד בהשגתו (פ"ז מהל' אבות הטומאה) השיג בזה על הרמב"ם. ולכאורה היה נראה דכוונת הרע"ב דאם נגעו באחורי הכלי באחוריים שיש להם חקק בבית מושבם דמקבלים טומאה בכה"ג כמ"ש הרע"ב בריש פ' זה ואשמעי' מתני' הכא דדוקא היכא דיש לכ"ח תוך אז מקבל טומאה מאחוריו במקום חקק. אבל אם אין לו תוך לא נטמא באחוריו וזה ממש כעין מ"ש הר"ש בפי' במתני' (ריש פרק כ"ז) דמסכתין. ואולם לפ"ז לא היה להסביר משנתינו בטומאת משקין והו"ל לפרש הכי בכל טומאות שבעולם. ועיין בר"ש (פ"ג מ"ה):

[אות טז] **תוי"ט ד"ה כל שאין. אין לו אחוריים כו'.**היינו דחכמים גזרו על משקים שיטמאו כלי שטף ואפי' נטמא מאחוריים לא נטמא תוכו. וזהו דוקא ביש לו תוך. אבל באין לו תוך אין בין תוכו (ר"ל אותו צד שמשתמשים בו) לגבו. אלא בנטמא גבו נטמא גם תוכו. ובפירוש הר"ש כאן נטמא גבו לא נטמא תוכו ט"ס וצ"ל כנ"ל:

[אות יז] **תי"ט ד"ה ניירות. לא ידענא מאי טומאה.**בסדרי טהרה הלכות נדה (סי' ק"ל ס"ק י"ט) השיג דמשנה שלימה היא במסכתין (פי"ז מט"ו) דנייר מקבל טומאה עיין שם. ויעויין במה שכתב הר"ש במסכתין פ"י מ"ד בפירוש התוספתא דנייר אינו מקבל טומאה וצ"ע. ועי' (פ"י מ"ו דמסכת פרה) [ובמסכת זבים פ"ה מ"ה]:

[אות יח] **ברע"ב ד"ה נטמאת אחת. כבר נכנס באויר הלזבז.**וקשה לי דזהו הטעם ל"ש בסיפא גבי בית תבלין של עץ דשם לא נטמא מאוירו. והר"ש כתב וז"ל דכשפיהם למטה מהלזבז נחשב הכל כלי א' אבל פיהן למעלה כל חדא וחדא תחשב כלי בפ"ע. ואם כן ניחא דעודף הלזבז משוי הכל לכלי א'. והרמב"ם בפירושו כתב כלשון הרע"ב ואחר כך בד"ה קלמרים כתב כלשון הר"ש הנ"ל: