[אות א] **במשנה ואלמנה כו'.**דוקא בעולה אבל נכנסה לחופה ולא נבעלה אף דאין לה טענת בתולים כדאי' (במתני' ד') היינו להפסיד כתובתה. אבל מ"מ שייך לטעון לאסרה עליו מש"ה נשאת בד' ירושלמי:

[אות ב] **במשנה ואין להם כו'.**בכנה"ג כ' דאם היתה נדה כשנכנסה לחופה עם הראשון ונתאלמנה קודם שתטהר יש לה ט"ב:

[אות ג] **במשנה מפני שמתייחד כו'.**ולא מהימנין ליה דלא בעל משום חזקה דא"א טורח בסעודה כמ"ש הרע"ב במתניתין שלאח"ז. דאמרי' שמא שכח שבא עליה או שהעיר בה מתוך חיבתו ולא ידע ששיבר בתוליה פירש"י (ד' יו"ד) ותוס' כ' א"נ כיון דמתייחד עמה בודאי בא עליה דלא מוקי אינש אנפשיה:

[אות ה] **תוי"ט ד"ה לא כי. א"א לפרש שמכחישה כו'.**הא ודאי דמתני' לא איירי בברי וברי דהא להדיא אמרי' בסוגיין (רפ"ב) דלא אמר ר"ג בברי וברי. אלא דמ"מ ק' לישנא דלא כי. דלשון זה משמע ברי כדאיתא (ספ"ג דבב"ק). וע"ז תירצו תוס' דהכא דליכא למטעי דמיירי בברי דמהיכא ידע וכו' מש"ה שייך שפיר לשון לא כי. ואולם ק' לי לשיטת ר"ח דמ"ע פתחה סתום א"כ במתני' דבסמוך היא אומרת מ"ע איך קתני והוא אומר לא כי הא איכא למטעי דמיירי בברי דאומר דמצא פתחה פתוח דהיינו דלא נמצא דמים ואומרת מכ"ע אני והוא אומר לא כי בברי כי מצאתיך ג"כ פ"פ ומה דאר"י תביא ראי' לדברי' היינו על הבירור של טענת דמים ועל טענתו פ"פ י"ל דס' ר"י כתובה דאורייתא וא"נ להפסידה וגם אף אם נאמן מטעם חזקה דאין אדם טורח בסעודה ומפסידה י"ל דבזה דנמצאת בעולה ע"י ט"ד י"ל דעכשיו נהפך על כך ושנאה דאינו רוצה גם במכ"ע כי בחזקת שלימה נשאה מש"ה משקר ואומר שמצא פ"פ וצ"ע:

[אות ו] **שם ד"ה נאמנת. דוקא כשאפשר שנאנסה משנשאת.**היינו אף דהיא טוענת משארסתני נאנסתי דמשמע באירוסין קודם נשואים. מ"מ מהימנא במגו דנאנסתי אחר נשואין. ואף דהתוי"ט כ' בסמוך בשם הרא"ש דהא דבאומרת בתולה הייתי לא מהימנ' במגו דמכ"ע דהוי מגו להוציא היינו דבברי וברי לא מהני להוציא אבל הכא בברי ושמא אמרי' מגו להוציא. דהרי לפי חד טעמא הטעם דר"ג דנאמנ' משארסתני במגו דמ"ע והיינו ג"כ אף דהוי להוציא מ"מ בברי ושמא אמרי' מגו להוציא וכמ"ש הש"ך (סי' פ"ב בריש דיני מגו) בשם הר"ש מקינון והגהת מרדכי. אף דלפ"ז גם לאידך טעמא דר"ג דנאמנת משום דאיכא חזקת הגוף וכיון דמ"מ צריך לבא לדין מגו דמשנשאת נאנסתי א"כ מאי הרווחנו באידך תירוצא. י"ל דבעי לשנויי אף לר"י במתני' שבסמוך היא אומרת מכ"ע טענתייהו במאתים ומנה א"כ ליכא מגו. וכמ"ש תוס' להדיא דשנויא קמא דמגו לא קאי לר"י. גם י"ל דלא ניחא להך תירוצא הך מיגו דמכ"ע כיון דמכ"ע עצמו לא מהימנא באומרת מכ"ע אני תחתך לטעמא קמא כיון דליכא מגו והוי רק קצת מגו דטענה טענה מעליא בזה לא ניחא לאידך תירוצא:

[אות ד] **במשנה לא מפיה אנו חיין.**משום דאחד משלשה עמודי העולם הוא אמת לזה אמר דעל פי' של זו אין אנו חיין להחזיק דבריה לאמת כ"כ הש"מ בשם תלמידי הר"י:

[אות ז] **בתוי"ט ד"ה נאמנת. לא אמרי' מגו לאפוקי ממונא ע"כ.**ובתוס' תירצו עוד דהוי מגו במקום חזקה דא"א טורח בסעודה ועדיף מחזקה דעלמא דמבעי' לן (בפ"ק דב"ב) במגו במקום חזקה:

[אות ח] **שם בא"ד מהיכא תיתי שתהא היא נאמנת כו'.**ויש שתירצו דבחזקה ורוב מוציאין ממון והכא אית לה חזקת בתולה ורוב אין מזנים:

[אות ט] **תוי"ט ד"ה נאמנת כו'. אפי' לא הכיר בה.**זהו עדיין לא נשמע ממתני' דהא י"ל דלרבנן דמכ"ע יש לה ר' ודמי לבתולה. ואי דמסתמא מתני' גם כרבנן. א"כ ממילא נשמע דנמצאת בעולה אין לה כלום דהא היא תבעה רק מנה ואם גם לפי טענתו דרוסת איש יש לה מנה טענתייהו במאי. וא"כ למאי אצטריך מתני' דנאנסתי לאשמעי' דמקח טעות לגמרי. אלא ע"כ דממתני' דהכא אין ראיה די"ל דאתיא כר"מ וטענתייהו במאתים ומנה. אבל בסוגיי' איתא דמתני' דהכא לאפוקי מדרב"ח. והיינו דרמב"ח אמר לעיל דאפי' לר"מ בלא הכיר בה לאו כלום דמ"מ הוי טעות ולשון הרע"ב צ"ע:

[אות י] **בא"ד צ"ל כמו שכתבו התוס' בשם ר"ח כו'.**זה תמוה לי דלשיטת ר"ח ע"כ מתני' דקתני והוא אומר לא כי אלא דרוסת איש היינו דטוען טענת דמים. דאי בטוען פ"פ הוי ברי וברי דהא לדבריו אינה מוכת עץ. והא אמרי' (רפ"ב) דבברי וברי לא אמר ר"ג אלא ע"כ דמיירי בטענת דמים וא"כ עדיין במתני' דהכא הוי ס"ס:

[אות יא] **משנה לנתין ולממזר.**אף דבבא זו רק מן להכשיר בה א"כ למאי הלכתא נקט לנתין ולממזר מה פסול יש בה בזה יותר מנבעלה לנכרי. י"ל דרצה להשמיענו אף דנתין וממזר בודאי הוי מיעוטא דאפילו ברוב כשרים אסורה מחששא דנבעלה למיעוט וכדאמרי' בסוגיא דמאן דפוסל פוסל אפילו ברוב כשירים. אולם לפ"ז קשה מהא דאמרינן בסוגיא עלה דברייתא ראוה שנכנסה עם אחד לסתר או לחורבה דלר"א דנסתרה נבעלה. הא דקתני לסתר היינו לסתר חורבה דמתא או לחורבה דדברא וצריכי דאי אשמעי' חורבה דדברא בההיא קאמר ר"י דאיכא ר"פ והא מדנקט ר"י בחזקת בעולה לנתין ולממזר דגם בדברא הויין מיעוטא נשמע דפוסל אפי' בר"כ. ונלע"ד דהא לר"א אמרינן דמכשיר גם בבתה כמבואר מסוגיא וא"כ דינא דפלוגתא דר"ג ור"י אף לבתה דר"ג מכשיר דחזקת אם מועיל לבת. וא"כ שפיר י"ל דס"ד דר"י מודה ברוב כשרים כיון דאיכא רוב וחזקת כשרות נאמנת ואפי' לגבי בתה. והא דנקט לנתין ולממזר היינו לענין דפסלי' להולד לבא בקהל דכיון דאיכא רוב נכרים ודנין דעכ"פ היא נתחללה ואזדא לה חזקת כשרות דהאם מש"ה הולד פסול לקהל דבליכא חזקת כשרות פסלי' גם משום מיעוטא אבל בחורבה דמתא דאיכא חזקת כשרות וגם רוב ס"ד דנאמנת:

[אות יב] **שם במשנה עד שתביא ראיה לדבריה.**וא"ת ומה מועיל ראיה שזהו כשר מ"מ ניחוש דלמא אפקרה נמי לאחריני ונבעלה לפסול וי"ל כיון דלר"ג מהני בריא וח"כ גם ר"י לא פליג עליו אלא בנבעלה וודאי והספק למי דאתרע חזקה או מטעם דהירושלמי דהזונות רצות אחר פסולים. אבל בספיקא דאפקרה דהספק בעיקר המעשה אם נבעלה עוד גם לר"י מהימנא לא נבעלתי עוד בברי וח"כ. וא"ת הא בבא על ארוסתו ספ"ז דיבמות (דס"ט ב') ס' רב דהולד ממזר ולא מהני בדיקת האם ובפשוטו טעמא דרב דס' כר"י אלמא דלר"י גם בספיקא דאפקרה לא מהני ברי וח"כ וי"ל דלאו משום דס' רב כר"י אלא דס' כר"א דאמר מאן דמכשר בה פוסל בבתה דחזקת האם לא מהני להבת. וראיה לדבר מדפרכינן בסוגיא הא דא"ר אין אוסרים על היחוד לימא דלא כר"י. ולא פריך בחזקה יותר דרך רומיא דרב אדרב מהאי דבא על ארוסתו. אלא ע"כ די"ל דטעמיה בהאי משום דס' כר"א. וא"ת והא ביבמות שם מדמי האי דילדה תאכל בתרומה אף דמיירי לגבי עצמה. וי"ל דמ"מ לענין דנבעלה לישראל אין ח"כ מסייעתה דהא לא נפסלה בכך אלא דאין העובר מאכילה בתרומה ולגבי זה אין לה חזקה ואדרבה קצת חזקת איסור נמי איכא:

[אות יג] **תוי"ט ד"ה נאמנת כו'. אבל בתה הא פסקי' כו'.**נראה דעת התי"ט דבתה כיון דאילו לא נאמין לעדותה היו פוסלין אותה לקהל והוי כדיעבד מש"ה מכשירים אותה אף לכהונה. אך לא ידעתי למה צריך לדחוק בכוונת הרע"ב כאן ובקדושין הלא בפשוטו י"ל דדוקא לאכשורה בקהל נאמנת דהוי דיעבד. אבל לכהונה גם בתה פסולה לכתחילה. וזהו מסקנת דעת הרמ"א בשו"ת (סימן כ"ד) עיי"ש.

[אות יד] **במשנה אם רוב אנשי העיר משיאים לכהונה.**נראה דאם הרוב עודף על המיעוט רק בא' דיש למשל נ"א כשירים ונ' פסולים דבזה אסורה לכהן מאותה העיר דהא הוא יודע בעצמו שהוא לא בא עליה וא"כ הוא אינו בכלל הספיקות ולגבי דידיה נשאר רק מע"מ שעומדים בספק ואינו יכול לתלות ברוב וחידוש שלא נמצא מפורש מי שדיבר מזה: