Tosafot Rabbi Akiva Eiger on Mishnah Menachot Chapter 10
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
[אות כג] **בהרע"ב ד"ה שהיו אומרים. הוא המתיר.**אע"ג דמחרת הפסח הוא ט"ו בניסן שהוא מחרת שחיטת הפסח כדכתיב בפ' מסעי ממחרת הפסח יצאו בני ישראל וזה היה בט"ו. מ"מ מחרת הפסח דהכא הוא ט"ז וקרי ליה ג"כ מחרת הפסח לפי שהוא יום מחרת אכילתו. תוס' פ"ק דר"ה (ד' י"ג ע"א):
[אות כד] **הרע"ב ד"ה ואם לאו. אלא לאחר קצירת העומר.**אף דנשרש קודם הבאת העומר אין העומר מתיר. מזה משמע דהשרשה אינו תלוי בימים ואין לו זמן קצבה. דאל"כ לא משכחת שיהיה השרשה בין קצירה להבאה. וע' (פ"ב מ"ו) דשביעית. וע' בזה בספר טורי אבן (ר"ה י' ע"ב ד"ה כל הרכבה):
[אות כה] **הרע"ב ד"ה קוצרים בית השלחים. ממקום שאתה יכול להביא העומר.**והא דלא דרשינן ממין שאתה מביא אי אתה קוצר ולתסר רק בקצירת שעורים. היינו דמגז"ש ראשית ראשית מחלה ילפינן דקצירת כל ה' מינין אסורים. (גמ'):