[אות כז] **תוי"ט ד"ה הרי עלי. ולמנחה מעליא אכווין.**ולפ"ז אם אמר הרי עלי מנחה מן העדשים לאו כלום הוא כמבואר בסוגיין. והרמב"ם כתב בחיבורו וז"ל האומר ה"ע מנחת שעורים או מנחת חצי עשרון או *) מנחה בלא שמן ולבונה הר"ז פטור שלא התנדב כדרך שמקריבים. אמר ה"ע מנחה מן השעורים או מן העדשים או מנחה בלא שמן ולבונה כו' שואלים אותו אם אמר וכו' ואילו ידעתי שאין מקריבים וכו' לא הייתי נודר הר"ז פטור. ואם אמר אילו הייתי יודע הייתי נודר כדרך שמקריבים הר"ז חייב להקריב כדרך שמקריבים עכ"ל מבואר דמחלק בין אמר מנחת דבוק או מנחה שהוא מוכרת ומקורו בסוגיי' עיי"ש. וכן אם לא הזכיר כלל מנחה רק אמר ה"ע חצי עשרון פטור. ולא מהני בדיקה אלא בהזכיר תחלה מנחה בזה ע"י בדיקה שאומר הייתי נודר כדרך שמקריבים הוי כאילו אמר ה"ע מנחה לבד עיי"ש: *) הכ"מ מגיה מנחת וע"ש. (רמ"ש).

[אות כח] **הרע"ב ד"ה שכן ציבור. ואי מערב להו מפסיל.**קשה לי הא (פ"ג מ"ב) דמסכתין ת"ק ס"ל דכשר ור"י ס"ל התם דפסול ומבואר בסוגיא דשם דר"י לטעמיה דתליא במב"מ ולא תלינן בעולין. ורבנן ס"ל דעולין אין מבטלין עיי"ש הטיב. ולא מצינו בשום מקום דר"ש יסבור כר"י דמב"מ לא בטיל. וצ"ע:

[אות כט] **שם תוי"ט ד"ה אין מתנדבים. בין בנדר בין בנדבה.**בלח"מ ובמ"ל כתבו דהרמב"ם לשיטתו אזיל כמו שהעתקתי לעיל במתני' ג' דגבי חצי עשרון מהני כיון דאמר תחלה מנחה אבל הכא לא הזכיר מנחה: