Tosafot Rabbi Akiva Eiger on Mishnah Nedarim Chapter 7
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
[אות מז] **תוי"ט ד"ה טען והזיע. כן כתב הרא"ש.**וכ"כ הר"ן. וק' לי דאמאי נקט ר"י דמותר להתכסות דזהו בלאו הוכחה דטען והזיע מותר והחידוש רק דאסור להפשיל הו"ל למנקט יותר מותר ללבוש ואסור להפשיל דהוי חידוש גם על ההיתר וצ"ע:
[אות מח] **בהרע"ב ד"ה אסור בחילופיהן. כגדולי הקדש.**עפ"ג דמעילה (מ"ו) ובתי"ט שם:
[אות מט] **תוי"ט ד"ה בדבר שזרעו כלה. ועדיין תקשה לך.לענ"ד לק"מ דדוקא באיסור הנאה שייך לאסור הגידולים אף בזרעו כלה דהוי הנאה ע"י האיסור דבגרמתו באו הגידולים ובזה צריכים להיתירא דזוז"ג משא"כ בטבל דמיירי מאיסור אכילה ליכא כלל איסור בגידולים ( שזרעו כלה) וגם הכא בנדרים בשאני אוכל מותר בגידולים שזרעו כלה וחילוק זה כ' תוס' להדיא ( בע"ז דמ"ט א' ד"ה שאם נטע):
[אות נ] **בתוי"ט ד"ה ואסור. כ' לעיל דדוקא האלו.*דהא דאסור בחליפים אין הטעם מדין חליפי א"ה דנימא דוקא בהחליפן הוא וכמ"ש הרע"ב אלא דמתני' מיירי אף בהחליפן אחר ומטעם דהיכא דאמר פירות אלו כיון דמייחד לפירות שוינהו עליו כהקדש משום הכי מתס' בחלופיהן ובגדוליהן כי היכי דחליפי וגידולי הקדש אסורים וכוונת הנודר כך לאסור בהם ודוקא בנודר לעצמו אבל במדיר את חבירו אף בפירות אלו אם החליפן אחר מותר דא"א לו לאסור החליפי' על חבירו וה"נ בנודר לעצמו ולא אמר אלו אם החליפן אחר שרי ואם החליפן הוא בין בנודר בין במדיר תלוי בדין חליפי א"ה אם קנסו בדיעבד על המחליף אם לא ( עיין בר"ן):
[אות נא] **במשנה שאת נהנית לי עד החג אם תלכי לבית אביך עד הפסח.בתוי"ט ד"ה אחר הפסח. דהיא גופא קמ"ל שתיזהר ליהנות קודם פסח. וכך מבואר בסוגיא דט"ו ע"ב דאסורה ליהנות קודם פסח דבתנאי לא מזדהר ושמא תלך אחר כך ( ואפילו באת נהנית לי עד החג כו' ג"כ אסור ליהנות קודם פסח כמבואר בסוגיא שם). וק' לי הא כל אם כלאחר דמי וכאוסר עצמו באם אעשה מתחיל האיסור משעת עקירת התנאי וכמ"ש הר"ן נדרים (דע"ט ע"ב ובפרק ג' דשבועות) ואם כן נימא דאסורה בהנאה עד החג משעה שתלך לבית אביה קודם פסח ולא תתסר על הנאה שקודם הליכתה וצע"ג ( נ"ל שלזה עמד רבי' על הסיפא. כי הרישא שאת נהנית לי עד הפסח כו' הוי כמו שאמר מהיום):
[אות נב] **תוי"ט ד"ה ומותרת. דאה"נ דאם הלכה.**ולענ"ד נראה בהיפוך דתוס' ס"ל דליכא הו"א כלל לאסור דלא ס"ל לסברת הר"ן אף להו"א בעלמא מש"ה מפרשי' דמה דנקט במתניתין ומותרת לילך אחר הפסח היינו דהליכה דקודם פסח גורם איסור על הפירות אבל אחה"פ אינו גורם איסור כלל. ולזה כתב דמיירי בלא הלכה ק"פ דאילו בהלכה כבר נאסרה ול"ש לומר ומותרת אח"כ ומה לנו בהליכה השנייה והוא פשוט וברור לענ"ד. ואדרבא לפי דברי התוי"ט מהיכן פסיקא להו לתוס' לודאי דאסור ומגזירה עד דדחקי בפירושם ולא ניחא להו כפירוש הר"ן דבאמת מותר ול"ג. אע"כ בהיפוך דלא ס"ל כלל לחידוש שיהא הו"א לגזור: