[אות א] **הרע"ב ד"ה אף לא נדרי. אבל מצטרף.**ומ"מ נלפענ"ד דבנדרים שבינו לבינה י"ל דאפי' בצירוף א"י להתיר דבכלל נדרי עצמו הוא. ואם שתק ביום שמעו א"י להתיר בצירוף לג' וכדמשמע בירושלמי הובא בר"ן נדרים (ד' פ"א ע"ב). וא"כ י"ל דמה"ט נקט במתני' שבינו לבין אחרים משום דבינה לבינו גם לת"ק א"י להתיר דהוי נדרי עצמו. ור"ש פי' דמשום הכי נקט שבינה לבין אחרים דהנך בעי חקירת חכם. אבל שבינה לבינו לא בעי חקירת חכם ויכול להפר. וצ"ל דמלתא דפסיקא נקט. וה"ה להנך נדרים היכי דשתק ביומא ולא הפר. או לענין התרה שלא בלשון הפרה. ולפענ"ד י"ל כמ"ש דבכה"ג גם הת"ק מודה דא"י להתיר: