[אות א] **בהרע"ב ד"ה ולרגלים. לענין הנודר.**ור"ה דרגלים חל מאורתא משעת כניסת הרגל אף דאינו זמן הקרבה. מ"מ כיון שצריך לאתויי מעיקרא מחייב וקאי. גמרא. ופי' תוס' היינו דאם נדר קודם הרגל ומחוייב ועומד לפני הרגל הוי כולי' רגל ואם נכנס קצת מליל הרגל ואח"כ נדר ליכא כוליה רגל ואינו עולה למנין:

[אות ב] **וליובלות.**יובלות בי' בתשרי הוא דכתיב ביה"כ תעבירו שופר הא מני ר' ישמעאל בנו של ר"י בן ברוקא היא דאמר מר"ה חייל יובל וכו' גמ':

[אות ג] **בהרע"ב ד"ה ולנטיעה וכו'. לצאת מידי ערלה עד ט"ו בשבט.**ולב"ש עד א' בשבט. ובזה ב"ש לקולא וב"ה לחומרא בפירות שחנטו בשנה הרביעית בין א' שבט לט"ו בשבט דלב"ש אין בו משום ערלה ולב"ה הוי ערלה והא דלא קתני בעדיות גבי מקולי ב"ש וחומרי ב"ה. דכי אתשיל לענין מעשר חדש וישן אתשיל דל"ש בזה חומרא וקולא. טורי אבן בחי' אבני שהם:

[אות ד] **ולירקות.**הא דלא קתני סתם למעשרות ויהיה בכללו מעשר דגן ומעשר ירק. משום דס"ד דבכללו ג"כ מעשר בהמה וכר"ש. גמרא, (עיין תוס' דף י"ב ד"ה אחד):

[אות ה] **בהרע"ב ד"ה ולירקות. שאין תורמין מן הירק שנלקט לפני ר"ה.**בירק אזלינן בתר לקיטה בין לענין מעשר דהיינו לעשר מחדש על הישן או לעשר מעשר שני או מעשר עני בין לענין שביעית ור"ה שלו בא' בתשרי (ודעת תוספ' דלקיטה היינו גמר פרי אלא כיון דמסתמא לוקטים אותם מיד בשעת גמרו נקטו בלשון לקיטה) ובאילנות למעשר ולערלה ולרבעי אזלינן בתר חנטה ור"ה שלו ט"ו בשבט. וגם לענין שביעית אזלינן בתר חנטה ולענין ר"ה שלו נראה דלשביעית גם באילנות ר"ה שלו תשרי. וכן מצאתי שכתב הרמ"ז (בחי' לסוכה דף מ' ע"א). בתבואה ובזיתים אזלינן בכל זה בתר שליש. בקטניות קיי"ל דאזלי' בתר גמר פרי דלא כמתני' ז' דפ"ב דשביעית ובאתרוג לענין ערלה ושביעית דינו כשאר אילן. ולענין מעשר פלוגתא דר"ג ור"א (בפ"ב מ"ו דבכורים) עיי"ש:

[אות ו] **על ששה חדשים.**הוא מלתא דפסיקא דאין יוצאין רק על ו' חדשים דכל זמן שבית המקדש קיים דיוצאים על אייר אין יוצאין על אב דבזמן שיש שלום אין צום כדאי' בסוגיין. טורי אבן:

[אות ז] **תי"ט סוף ד"ה ועל אדר. דביום ל"א נתקדש.**גמרא. וא"ת כיון דלא נפקי על אדר ב' האיך ידעו [בני הגולה] דנתעברה השנה אם עיברו השנה אחר שיצאו שלוחי אדר דהא יכולין לעבר כל אדר כדאיתא (פ"ז דעדיות) וי"ל כיון דשלוחים יוצאים על ניסן ממילא ידעי כשיגיע ר"ח ואין שלוחים יוצאים אם כן השנה מעוברת עכ"ל תוס' (דף י"ט ע"ב) ד"ה מתני'. ובטורי אבן תמה דמ"מ אם עיברו השנה אחר פורים יהא השלוחים יוצאים להודיע שנתעברה השנה דהא במקום רחוק מהלך י"ד יום לא יהיה יודעים ביום י"ד דנתעברה שנה דהא יחשבו שהשלוחים עדיין לא היה אפשר לבוא להודיע אימת ר"ח ניסן עיין שם:

[אות ח] **תי"ט ד"ה שבהם השלוחין. אבל בשאר חדשים אין חילול שבת.**בטורי אבן תמה בזה דהא בלא"ה אף אם גם בשארי חדשים יציאת עדים ממהר שליחות השלוחים לא היה תועלת בזה דמה שעתה מאחרים יציאת השלוחים יום א' נגד זה יש להם פנאי יום יותר ללכת. כיון דמעברים החדש. ודוקא בניסן ותשרי דהוא בט"ו בחדש ואם יקדשו החדש ביום א' יהיה י"ט ביום א' ולא יוכל ללכת יותר מאלו הוקבע ר"ח בשבת בזה שפיר ממהר יציאת השלוחים משא"כ באינך עיין שם:

[אות ט] **במשנה מחללים את השבת.**ואפי' עדים המעידים עליהם כשאין ב"ד מכירים עדי החדש מחללים השבת כדמוכח ברפ"ב. תוס':