[אות טו] **תי"ט ד"ה וחלוצה. ואמאי אצטריך קרא למעוטינהו.**במ"ל כ' דמזה ליכא קושיא דהא אצטריך קרא כיון דמה"ת ליכא איסור בבא על ארוסתו בבית חמיו. אבל עיקר הקושיא ממתני' ג' דאמאי סברי רבנן דמעוברת חבירו שותה הא בא עליה ביאת איסור מדרבנן ואינו מנוקה מעון:

[אות טז] **בהר"ב ד"ה שאינה ראויה לילד כו'. שאין לו בנים.**אף שנשא אשה אחרת אחר הקינוי מ"מ בשעת הקינוי לא היתה ראויה לשתות. ובהיפוך אם הי' לו בשעת הקינוי אשה ובנים ומתו אחר הקינוי כבר נראית לשתות כ"כ תוס' בשם ירושלמי ובמ"ל נסתפק אם גם באיסור דאורייתא כגון שנעשה פצוע דכה אחר הקינוי אם שותה:

[אות יז] **בהרע"ב ד"ה חוץ מן הקטן כו'. ולי נראה כו'.**ולענ"ד שכן מוכח דעת התוס' יבמות (דף נ"ח ע"ב ד"ה ע"י גלגול) עיי"ש:

[אות יח] **תוי"ט ד"ה לא להשקותה. ומשמע דחרש ושוטה.**בחרש דהוא אינו מדבר ואינו שומע באמת מצד מום אינו משקה כיון דאינו מדבר ולא עדיף מאלם דאינו משקה: