[אות לא] **תי"ט ד"ה רבי יהודה כו'. ואדרבה נמצא להתו' בהיפוך כו'.**ע' בכפות תמרים חדושי הלכות לפרק לולב הגזול (בדף ל"ו ע"ב בתוס' ד"ה כל דין וכו') שכתב דמדברי תוספות דלשם סייעתא לדברי הכ"מ עיי"ש:

[אות לב] **בא"ד. ועי' מ"ש במשנה ה' פ"ז דתמורה.**כצ"ל:

[אות לג] **בהר"ב ד"ה לעיר שאין כו' אלא לעיר שיש כו'.**בתוס' ב"ב (דף כ"ג ע"ב) הניחו בתמיה כיון דהתם משמע דטעמא דקרא והי' העיר הקרובה משום דאזלינן בתר קורבא דמוכה דמשם בא ההורג א"כ הכא אמאי מודדים מעיר שיש בה ב"ד הא מוכח דההורג בא מעיר הקרובה שאין שם ב"ד:

[אות לד] **במשנה אעפ"י שאינו איתן כשר.**בספרי דריש לה מדכתיב בסיפא דקרא הנחל סתם לאשמעינן אע"פ שאינו איתן וע' בת' חכם צבי (סי' ל"ב):

[אות לה] **בתוי"ט ד"ה ואיתן. אבל רש"י מפרש כו'.**וכן נראה דעת הרשב"ם בבא בתרא (דף נ"ה ד"ה הנחל כו'). ובהר"ש והרא"ש (רפ"ב דפיאה) עיי"ש. ובפסחים (דף נ"ג ע"א) סי' לנחלים קנים נ"מ לנחל איתן משמע כהרמב"ם ועיין במהרי"ק שורש ק"ך:

[אות לו] **במשנה זקני אותה העיר.**בהרמב"ם וב"ד של אותה עיר עם כל זקניה אפילו הן מאה כולן רוחצים כו' וכתב בכ"מ שכן שנינו בספרי וכל זקני העיר אפי' הן מאה. ולזה תמוה דלא הביא מתני' דהכא הכתוב כהוייתו. וכל זקני. ואמאי השמיטו תיבת וכל וע' בבאר שבע בחי' להוריות (ד"ג ע"ב ד"ה ה"נ מסתברא): ובברייתא בגמ' איתא וכל זקני:

[אות לז] **במשנה וע"א אומר לא ראית.**בב"י חוה"מ (סימן כ"ט מחוד' ה') כ' וז"ל. וכ' המרדכי בהגהות סנהדרין בשם בעל העיטור דאע"ג דתנן (פ"ב דעדיות) לא ראינו אין ראיה היינו היכי דאיכא למימר זה ראה וזה לא ראה אבל היכי דתרוייהו כי הדדי כי אמר האחד לא ראיתי הוי כאומר לחבירו לא ראית. והכי תנן בפ' עגלה ערופה דע"א אומר ראיתי וע"א אומר לא ראיתי הו"ל הכחשה עכ"ל. נראה דהיה לו הגירסא במתני' דהכא לא ראיתי:

[אות לח] **הר"ב ד"ה משמת רבי. תלמידיו כו' וכתבו זה במשנה.**והרמב"ן בחי' ע"ג (דל"ז ע"א) כ' ונראה שהי' תוס' שהוסיף בר קפרא או לוי במתני' וכו':