[אות קכח] **הרע"ב ד"ה האשה. וא"ת תחלוץ.**היינו דתחלוץ אחר ט' אבל לחלוץ תוך ט' א"א דשמא היא מעוברת והולד אינו מתיר עד שיצא לאויר העולם. וגם לחלוץ תוך ט' ולישא אחר ט' א"א דשמא תפיל וחליצת מעוברת ל"ש חליצה עמ"ש בגליון (לעיל רפ"ד ובמשנה י' דשם):

[אות קכט] **במשנה אין מעידים אלא עד.**בתשובת עבוד' הגרשוני (סי' ע"ב) דקדק מלשון מתני' מדלא סידר רבינו הקדוש דינא דאע"פ שיש סימנים בגופו ובכליו אחר בבא זו דאין מעידים עד ג"י דאז הוי קאי אתרתי בבות. לדייק מזה דדוקא ברישא דליכא הכרת פנים הוא דלא מהני סימנים בגופו ובכליו אבל בזה דישנו להכרת פנים ורק חשש בעלמא שמא תפח בזה סמכינן על סימן דגופו וכליו:

[אות קל] **במשנה אלא עד ג' ימים.**מלשון זה דייק הרשב"א דבעינן דידוע דהוא תוך ג"י אבל בספק א"מ אבל יש נוסחות אין מעידים אחר ג"י משמע דבס' מעידים ובמדרש (ויקרא רבה פי"ח) הובא משנתינו בנוסח דאין מעידים אג"י אבל בפרשה ל"ג וכן בבראשית רבה (פע"ג) איתא הנוסחא אלא עד ג"י:

[אות קלא] **במשנה מן הארכובה ולמעלה.**עיין פ"ד דחולין (מ"ו) ושם כתב הרא"ש בתירוצא קמא דלענין בין הפרקים כיון דדיוקי סתרי אהדדי אזלינן לחומרא דדינו כלמעלה עיי"ש. וא"כ הכא בהיפוך דאזלינן לחומרא דהוי כמו מלמטה ולא תינשא ולא הוי ב' חומרי דסתרי אהדדי כיון דאין כאן הלכה ידוע אלא דמספקא לן איזה דיוק עיקר עבדינן מספק לחומרא בכל מקום. כ"כ הרא"ש בתשובה (כלל כ' סי' ט"ז):

[אות קלב] **תוי"ט ד"ה ונומיתי. אמרתי.**וכן בפסוק (עזרא ד' ה') כנמא. ופירש"י שם כאשר נאמר: