[אות סח] **במשנה אם מתו מתו לה.**ה"ה נגנבו או נאבדו כדמסקינן בסוגיא דבב"מ (דף צו.) וכ"כ הרשב"א בחי':

[אות סט] **תוי"ט ד"ה מפני. למינקט גמ' טעמא דעובר במעי זרה.**זה תמוה דהתם ל"ש כלל הך טעם דמה בכך דזר הוא הא גם זר מאכיל את אמו כדלקמן (במתני' ה'). וכ"כ תד"ה למאי נ"מ:

[אות ע] **הרע"ב ד"ה והשוטה. ע"י חופה.**ובטוי"ד (סי' של"א) בת כהן נשואה לישראל חש"ו פסלה. והוא תמוה. ומצאתי תמי' זו בתשובת נ"ב (מ"ת סי' ר"ב) בשם הגאון מו"ה זרח זצ"ל:

[אות עא] **במשנה הרי זה ממזר.**מיהו איכא סתמא אחריתי בפ"ג דקדושין (משנה י"ב) דסברה דהולד כשר דהא מתני' דשם סוברת דקדושין תופסים בחייבי לאוין דקתני כ"מ שיש קדושין כגון ממזרת ונתינה לישראל וא"כ אין ממזר מגוי ועבד דחייבי לאוין נינהו כ"כ תוס' במסכתין (דף ט"ז ע"ב ד"ה אמוראי נינהו) וע"ש דכתבו דה"מ למיפרך אר' יוחנן דס' דגוי ועבד הבא על ב"י הולד ממזר מסתמא דהאומר. ותמוה לי דהא לקמן (דף מ"ד) ארבב"ח אר"י הכל מודים בעבד וכותי כו' שהולד ממזר. מאן הכ"מ שמעון התימני אע"ג דאר"ש התימני אין ממזר מחייבי לאוין ה"מ בח"ל דתפסי בהו קידושין אבל הכא גוי ועבד כיון דלא תפסי בהו קידושין כחייבי כריתות דמו כו' מאן הכ"מ רבי אע"ג דליה לא ס"ל. בכותי ועבד מודה. הרי דר"י עצמו סובר דלא תליא זה בזה ואף מאן דס"ל דאין ממזר מחייבי לאוין מ"מ יכול לסבור דמגוי ועבד הולד ממזר. וכן הוא (בדף ע' ע"א) א"ל ר"ל לר"י כמאן כר"ע אפ"ת רבנן בגוי ועבד מודו וכ"כ תוס' בעצמם קדושין (דף ע"ה ד"ה שאין ממזר). וא"כ שפיר י"ל דסתמא דקדושין ס' דמגוי ועבד הוי ממזר וצ"ע גם קשה לי במ"ש דהו"מ למפרך ממתני' דקדושין הא בפשוטו י"ל דאף דמוכח ממתני' דקדושין דאין הולד ממזר. אבל י"ל דשדי' בתר אבוה והוי נכרי. וא"כ י"ל דטעמא דר"י משום עבדי שלמה וס"ל דהמפקיר עבדו צריך ג"ש מש"ה אין מקבלים תרמודיים. מש"ה הוצרך למפרך מהא דאר"י זאת אומרת דמקבלים תרמודיים וצ"ע: