[אות יג] **בהרע"ב ד"ה כל הזבחים. למד על הזר.**יש לעיין דלרבא דאמר בתמורה כ"מ דאמר רחמנא ל"ת א"ע לא מהני למ"ל קראי למפסל העבודה בזר וטמא ששימש ובאונן וכדומה הא כיון דמוזהרים שלא לעבוד ממילא א"ע ל"מ והקרבתם פסולה. ואפשר לומר שנ"מ לענין הולכה בזר דמבואר בס"פ דלעיל דהולכה בזר פסול אף לר"ש ולא מהני התיקון לחזור ולהוליך עיי"ש. אבל שאם נתקבל הדם למזבח בלא הילוך כגון הילוך ברגל יש תקנה לחזור ולהוליך ואם מצד א"ע ל"מ הוי רק כאילו לא עשה יהיה תקנה שיחזור כהן ויוליך אבל באמור מצד שבעצמותו מחלל העבודה אין תקנה בהולכת כהן. ואף דבמתני' דהכא שקבלו ועלה דייקי' מנ"ל. באמת שקבל היינו מקבלה ואילך והולכה בכלל (ועי' לעיל אות יו"ד) גם י"ל כיון דמצינו בחלל אף דמוזהר אם עבד בשוגג עבודתו כשרה כדאיתא בקדושין (דף ס"ו ע"ב) וילפי' לה מקרא. הרי גילה קרא דבאזהרה דעבודה א"ע מהני. ובאמת יש לעיין בסוגיא דתנא דבר"י דיליף זר בק"ו מבע"מ שאוכל כו' ואמאי לא נימא חלל יוכיח שאינו אוכל ומוזהר ואפ"ה אינו מחלל. ובתו' תענית (ד' י"ז ע"ב ד"ה דבר וכו') כתבו על ערל דליכא למילף בק"ו מבע"מ דחלל יוכיח עיי"ש ותמוה לי דא"כ גם על הלימוד זר בק"ו נימא חלל יוכיח וצע"ג:

[אות יד] **שם ד"ה ור"ש מכשיר. קאי אלקיחה דלפניו.**והא דפסול בשארי קדשים צ"ל דאתיא מהקישא דזאת התורה. ולמסקנא דסוגיא דקיי"ל דכהונה לא בעיא אצבע ממילא ניחא דבכולה כתיבי כהונה וא"צ לומר מטעם דמקרא נדרש לפניו עכ"פ הדין קבל בשמאל לרבנן פסול בכל הקדשים ולר"ש גם בחטאת כשר ומזה תמוהים לי דברי תוס' מנחות (ד"ב ע"ב ד"ה זריקה כו') ועוד קשה מקבלה דאשם קבלתו גם בשמאל כו' הא פשיטא דגם באשם ובכל הקדשים קבלתו דוקא בימין. ולר"ש גם בחטאת כשר בשמאל ולאו מעשיה מוכיחים עלה וצע"ג. וה' יאיר עיני:

[אות טו] **תוי"ט ד"ה ואין בו כרת. דחוץ לזמנו פסול.**היינו לאכול מבשר חוץ לזמנו (ולר"ל הך פסול היינו דלא נתכפרו בעלים כמבואר בסוגיא דר"ל סבירא ליה כשמואל דשלא במקומו כמקומו. ומ"מ מפרש פסול לגמרי דמיירי במחשבת פיגול. אבל תמוה לי כיון דהיכא דלא שרי בשר באכילה לא מפגלי אפסול נמי לא מפסל וכדפרכינן בסוגיא על הבריי' בחישב ליתן של מעלה למטה ולמחר כו'. ומה דמשנינן דמידי דהוי מחשבת הינוח ור"י זהו ל"ש הכא דנתן הדם מיד וחושב לאכול מבשרו למחר דליכא מחשבת הינוח וצע"ג:

[אות טז] **במשנה או מקצת אמוריו.**לא ידעתי אמאי לא נקט בלשון או להקטיר כזית אמורים כדנקט כה"ג באכילה או כזית מבשרו:

[אות יז] **במשנה לזרוק דמו למחר.**משמע דוקא בלזרוק או להקטיר או לאכול. אבל במחשב ע"מ לקבל או להוליך למחר לא הוי פיגול ועמ"ש (בפ"ב מ"ז) דחולין וצ"ע:

[אות יח] **במשנה והזורק.**וה"ה במחשב לשפוך שיריים למחר אבל אם מחשב בשעת שפיכת שיריים ע"מ להקטיר אמורים למחר לא הוי פיגול. גמרא (דף י"ג ע"ב):

[אות יט] **במשנה דבר שדרכו לאכול.**אמרי' בסוגיא (דף ל"א) אר"י חישב שיאכלו כלבים למחר פיגול דכתיב ואת איזבל יאכלו הכלבים בחלק יזרעאל. לכן חישב שתאכלו אש למחר ג"כ פיגול דכתיב תאכלהו אש לא נופח. והא דקתני להקטיר דבר שדרכו להקטיר הא דבר שאין דרכו להקטיר לא. וכן במתני' דסוף פרקין שאין אכילה והקטרה מצטרפין מיירי דאפקה בלשון הקטרה. ואי אפקה אכילה בכל ענין חייב. עיי"ש:

[אות כ] **תוי"ט סד"ה חוץ למקומו. גמרא.**תמהני דהא אין זה מסקנת הסוגיא. אלא דמסקינן דמהך קרא דפ' צו ואם האכל יאכל כו' דכתיב פיגול יהיה. זהו חוץ למקומו וכתיב והנפש האוכלת ממנו א' ולא שנים. ואיזה חוץ לזמנו. וגמרי' עון עון מנותר דחייב כרת ומוקמי' ליה בחוץ לזמנו ולא בחוץ למקומו משום דחוץ למקומו דמי לנותר בז"ב. דהיינו דשניהם פסולים בזמן. ופסולים בבמה. שוב ראיתי דבמנחות (ד' י"א ע"ב) פירש"י ג"כ דחוץ למקומו ילפי' מקרא זוטא דפ' קדושים. וכן פירש"י (פסחים דף ט"ז ע"ב). וצ"ע:

[אות כא] **במשנה לאכול כזית בחוץ.**אבל חישב לאכול או להקטיר חצי זית חוץ למקומו. ולהקטיר או לאכול כזית חוץ לזמנו. או שחישב חצי זית במחשבת זמנו ועל חצי זית במחשבת מקום וחזר וחישב על חצי זית אחר במחשבת הזמן הרי זה פיגול. כן מתבאר מסוגיא. וכתבה הרמב"ם (פט"ז מהלכות פסהמ"ק):

[אות כב] **תוי"ט ד"ה וחכמים. צ"ע.**במחכת"ה. זהו קושית תוס' מנחות (ד' י"ב ע"א) על מתני' דהתם דקתני לענין מנחות כמשנה זו. ותירצו דאתא למסתם כוותייהו דכה"ג משני בפ' המפלת עכ"ל:

[אות כג] **במשנה שאין אכילה והקטרה מצטרפין.**הא אכילה ואכילה בכה"ג להאכיל כזית לב' בני אדם מצטרפין והוי פיגול. גמרא: