(ט) אהני ארעית תהומא למיקני בור ודות ומחילות. נראה לי דוקא כשכתב לו עומקא ורומא דהוי לישנא יתירא מהני האי לישנא לבור ודות אבל אם לא כתב לו אלא מארעית תהומא בלחוד לא קנה בור ודות אלא עומקא ורומא ומש"ה מצריך לי' רב דימי למיכתב תרי לישנא דאי הוה מהני הו"ל למימר הכי לא ליכתוב עומקא ורומא אלא מארעית תהומא כו' דהוה משמע דבהאי לישנא בלחוד סגי לי'. ודוקא האי לישנא יתירא לבור ודות מהני ולא לעליי' ובית שאם מכר לו בית ואמר לו זה הלשון לא קנה עליי' וכן אם מכר לו עליי' וכתב לי' הכי לא קנה בית דבית ועליי' שני שמות הן ואינו נמכרים בייתור לשון. ואע"ג דלא אהני לי' מידי:

(י) ת"ש ולא את הגג בזמן שיש לו מעקה גבוה עשרה טפחים. ואי ס"ד דבסתמא קני עומקא ורומא כי גבוה עשר' טפחי' מאי הוי. פי' בודאי אי הוה ההוא מעקה מקורה הו"ל עליי' ולא מזדבנא בהדי בית. אבל השתא דאינו מקור' ואין שם אלא בנין גבוה כיון דבסתמא יכול הלוק' להגבי' עכשיו שהו' מוגב' ועומ' יקננו הלוקח אלא לאו ש"מ מסתמא לא קנה עומק' ורומא ומש"ה לא קנאו אבל כי הוה פחות מי' קנאו דבטיל לגבי כותל הבית כי היכי דבטלי לגבייהו, כל הזיזין היוצאין מן הכותלין ומהדר כי גבוה עשרה טפחים חשיבי. פי' לעולם מסתמא קנה עומק' ורומ' אבל האי כיון דגבוה י' טפחים בלא שום קירוי הוא חשוב בפ"ע ואינו נמכר עם הבית: