בעי רב ענן מגיע לגופו ואינו מגיע לעיקרו מהו. קשיא לי ומאי קא מבעיא ליה והא פשטא דמתני' הכי משמע כל הנופות שהיא יכול העליון לפשוט ידו וליטלן הרי אילו שלו ושאר הנופות שאינו מגיע ליטלן הן של תחתון ועיקרו הוא דעליון כדאמר רבא דבעיקרו כ"ע ל"פ דעליון הוי א"כ בפירוש משמע דקאמר ר"ש שאם מגיע לנופו ואינו מגיע לעיקרו דעליון הוי מש"ה נ"ל דה"פ דמתני' דר"מ סבר שדי נופו בתר עיקרו וכל היכא דקאי בין סמוך לעליון בין סמוך לתחתון כי היכי דעיקרו הוי דעליון שהרי בקרקעו הוא נטוע הה"נ נופו ור' יהודא סבר לא אמרי' שדי נופו בתר עיקרו אלא כיון דנוטה על אויר התחתון אע"ג דסמוך לעליון דתחתון הוי ור' שמעון סבר כל שהעליון יכול ליפשוט את ידו וליטלו הרי הוא של עליון דכאילו הוא נטוע ע"ג קרקעו של עליון דמי ואע"פ שגם התחתון מיגע בו דעליון הוי דכאילו נטוע ע"ג קרקעו דעליון דמי ואם אין יכול לפשו' העליון את ידו וליטלו לא הוי כנטוע ע"ג קרקעו וכיון שהוא נוטע על התחתון דתחתון הוי ואע"פ שגם התחתון אינו מגיע לו וזה קורא במתני' והשאר של תחתון כל אותו שאין העליון יכול לפשוט את ידו וליטלו היא של תחתון ולאו בירק אחד מיירי לומר שהנופות הקרובים לעליון של עליון והקרובים לתחתון של תחתון אלא ה"ק כל ירק שהעליון יכול לפשו' את ידו וליטלו הוא של תחתון והשתא בעי אם העליון מגיע לנופו ואינו מגיע לעיקרו מאי מי אמרי' בעינן שיכול להגיע בידו לעיקרו ואז הוא דומה כאלו היה עיקרו נוטע ע"ג קרקעו אבל אם אינו מגיע לעיקרו אע"ג דמגיע לנופו ולא כלום היא ודתחתון הוי אי דילמא כיון דמגיע לנופו אע"פ שאינו מגיע (לנופו) [לעיקרו] דעליון הוי מפני שיכול להביאו אצלו כולו ע"י אותו הנוף שאוחז בו ומביאו כולו אצלו:

סיימתי תוספת בבא מציעא . ויהי לי אלי לישועה