איתמר ערבון רב אמר כנגדו הוא קונה ור' יוחנן אמ' כנגד כולו הוא קונהפי' בקנין דמטלטלין פלייג דלא הוי אלא לקבל עליו מי שפרע ומשום דקים ליה לתלמודא דבהכי פליגי משום הכי אתייה לפלוגתייהו על מתני' דמי שפרע וערבון קורא מקצת הפרעון כגון שמכר לו מטלטלין במאה דינרים ופרע לו מעם חמשים. רב אמר כנגד החמשים שפרעו קונה וקבל עליו מי שפרע ולא כנגד הכל שאם בא לחזור בו אינו מקבל מי שפרע אלא כנגד החמשים ובשאר החמשים אינן אלא דברים בעלמא ואפילו מי שפרע אינו מקבל ור' יוחנן סבר כיון שהתחיל לפורעו במקצת כנגד הכל הוא קונה והשאר הן עליו כמלוה. ודוקא בקנין מטלטלין פליגי ולקבל עליו מי שפרע בקנין הקרקע שהיא נקנ' קנין גמור בכסף ל"פ אלא מודים הם בכנגד כולו הוא קונה והכי משמ' שיקל' וטריא בשמעתא ולא כפת' המורה:

מיתבי הנותן ערבוןפי' גם זה מקצת פרעון הוא אלא התנאי שעש' ביניהם הוא משונה מערבון דפליגי ביה רב ור' יוחנן שזה התנה לו ואמר לו אם אני חוזר בך הערבון זה יהא מחול לך והלה אמר לו ואם אני חוזר בך אכפיל לך ערבונך נתקיימו התנאים דברי רי' יוסי דקסבר אסמכתא קניא ר' יהודא אמר דיו שיקנה כנגד ערבונו פי' דקסבר אסמכתא לא קניא אלא כנגד הערבון הוא קונה את הקרקע שהקרקע נקנה בכסף ולא קנה אלא כנגד המקצת שנתן לו:

אמר רשב"ג במה דברים אמורים בזמן שאמר לו ערבוני דהיינו מקצת הפרעון הזה יקנה לו כלומר שכל סמך קנינם לא שמו אותם אלא בזה המקצת מפני התנאי שעשו ביניהם שהלוקח סמך לו בלבו לא יחזור בי המוכר כיון שקיבל עליו לכפול לי בערבון והמוכר נמי סמך לומ' לא יחזור בי הלוקח כיון שקיבל עליו להניח הערבון בחנם התם פליגי ר' יוסי ור' יהודא דמר אמר תנאו קיים ומר אמר יקנה כנגד ערבונו:

אבל אם מכר לו בית או שדה באלף זוז ונתן לו מהם חמש מאות זוז קנה ומחזירו לו את השאר אפי' לאחר כמה שנים פי' כיון שנתן לו מקצת הפרעון ולא היה סמך קנינם אלא ע"ז המקצת אלא סמך עליו שיפרע לו השאר קנה כנגד הכל וחייב להחזיר לו השאר אפי' לאחר כמה שנים:

מאי לאו ה"ה למטלטלין דבסתמא קני להו כולהופי' וקשיא לרב דאמר כנגדו הוא:

לא מטלטלא בסתמא לא קני כו' פי' ואינהו ל"פ אלא בקנין דמטלטלין ולקבולי מי שפרע אבל בקנין הקרקע דכ"ע כנגד כולו הוא קונה כך נראה לי פת' שיטה זו ופת' המורה לא נראה לי: