כיוצא בו לא יאכל הזב עם הזבח כו' ראיתי כ' בהלכות נדה שתיקן המורה אבל מחמירין אנו על עצמינו ואין אנו אוכלין עמה בקערה אחת כו' ואינו נ"ל דכל סוגיא דשמעתין משמע דאפילו בשלחן אחד הוא אסור מדקאמרינן שהרי לא שנינו לא יאכל הטהור עם הנדה וטהור עם הנדה בע"כ לא מתפריש אלא בשלחן אחד דאי בקערה אחת תיפוק ליה דמטהר טהר אלא ודאי בשלחן אחד ומדהא בשלחן אחד מתני' נמי בשלחן א' ואפ"ה אסור וגם מזב פרוש מוכיח כן כדכתבית במהדורא תנינא עיין בה"ל כ"ד דספר הלקט ששיבשתי זב אצל עם הארץ ולא גרסי' אלא עם הארץ בלחוד.

איבעיא להו נדה מהו שתישן אצל בעלה הוא בבגדו והיא בבגדהפי' משום דאמרי' סוגה בשושנים שאיש ואשתו מתיחדין בבית אחד בעודה נדה ולא חשו חכמים בדבר הוא שואל אם התירו לו גם זה.