א' המערה וא' הגומר קנה, מאי קנה א"ר קנה לכל ושמולא אמר לא קנה אלא לדברים האמורים בפ' לירש בנכסי אחיו ולפטור אשת אחיו מן היבום שביאה זו מפקעה הזיקה. וא"צ ממנו חליצה אלא יוצאה בגט ואם י"ל צרה נפטרת ביאה זו אבל בתרומה לא אכלה בביאתה גריעה עד שיעשה לה ביאה יפה. מן הנשואין לד"ה אכהל דהא אכלה מעיקרא אלא כי פליגי מן האירוסין, רבא אמר אוכלת דהא רבי רחמנא ביאת שוגג גמזיד, ושמואל אמר כי רבי רחמנא לאוקמי' במקום בעל לאלומקי מבעל לא. ואזדא שמואל לטעמי' דאר"נ א"ש כל שהבעל מאכיל היבם מאכיל בביאה גרועה. וכל שאין הבעל מאכיל אין היבם מאכיל בביאה גרועה אבל עשה לה ביאה יפה ה"ה כאשתו לכ"ד ודוקא בביאת שוגג ואנוס פליגי אבל בהעראה אף שמואל מודה שאם הערה בה ברצו שקנאה לכל שההעראה חשיבא כגמר ביאה בכ"מ ואפילו אשה לבעלה קונה אותה בהעראה אבל בירושלמי גרסי' אר"י ב"א מה פליגית כשהערה בה אבל אם גמר הביאה כ"ע מודו שקקנה בכל הדברים וקי"ל הל' כרב באיסורי:

ת"ר בת ישראל פקחת שנתארסה לכהן פקח ואל הספיק לכונסה עד שנתחרש אינה אוכלת, פי' דגזרי' נשיואת חרש אטו קידושי חרש, מת ונפלה לפני יבם חרש, אוכלת בזה יפה כח יבם מכח בעל פי' דלא גריעה באית חרש מביאת שוגג ומזיד, וה"ה שנפטרה הצרה בביאתי, דרסי' בירושלמי תנאי ר"א א' החרש וא' השוטה שבעלו קנו ופטרו את הצרות:

ת"ר בת ישראל שנתארסה לכהן פקח ולא הספיק לכונסה עד שנתחרשה נולד לה בן אוכלת. מת הבן ר"נ אומר אוכלת וח"א אינה אוכלת:

וכן הבא על א' מכל העריות וכו' אמר ר"ע האי מילתא א"ל ר"ש ואנהרינהו לעינין ממתניתין אשת ישראל שנאנסה אע"פ שמותרת לבעלה ולא מיקרי זנות גבי בעלה פסוהל לכהנוה דלגבי כהונה מקרי זנות, ותנא תונא הבא על א' מכ"ה וכו' מאי וכן לאו ל"ש ברצון ל"ש בשוגג ול"ש במזיד וקתני פסול פי' דהיא וכן אכל מה דקאמר לעיל גבי יבמה קאי אלמא אם בא על העריות אפי' באונס פסלן וא"א בכלל עריות הוא:

א"ר אשת כהן שנאנסה בעלה לוקה עלי' משום זונה שאע"פ שבאונס נבעלה כיון שהאי אסורה לי לא נפקעה מכלל זונה, משום זונה אין משום טומאה לא, אימא אף משום טומאה ולוקה ב' משום זונה ומשום טומאה דילפי' מאחרי אשר הוטמאה לרבות סוטה שנבעלה דקיימא עלי' בלאו דלא יוכל.

תנא והאי לא נתפסה אסורה הא נתפסה מותרת וי"ל אחרת שאעפ"י שנתפסה אסורה ואיזה זה זו אשת כהן פי' והאי קדריש מיעוטא דהו"ל למיכתב ולא נתפסה מדכתיב והיא למעוטי א"כ דאע"ג דנתפס' באונס אסורה לבעלה:

מתניתין אלמנה לכה"ג גו"ח לכ"ה מן האירוסין לא יאכלו בתרומה ור"א ור"ש מכשירין נתאלמנו או נתגרשו מן הנשואין פסולות מן האירוסין כשרות, ת"ק סבר משמדת לביאה פסולה לא אכלה ואעפ"י שלא בא עלי' נפסלה מכהונה דבי נשא אם היא בת כהן ור"א ור"ש סברי משמדת לביאה פסולה אכלה עד שתבעל ותפסל:

נתאלמנו וכו' פסולות מתרומה דבי נשייהו מפני שנבעלו בעילה פסולה אבל מן האירוסין כשירות ואפי' לת"ק דאותו השימוד נסתלק מע"י וקי"ל הל' כר"ש: