ומנ"ל דלא אסורא דתנאי ושכב איש אותה שכבת זרע. אותה שכיבה אוסרתה ואין שכיבת אחותה אוסרתה. והלא דין הוא ומה במקום שבא על איסור קל פי' היינו א"א שאין האוסרה אוסרה כל ימיו שהרי יכול להתירה בגט נאסר האוסר פי' בעלה נאסר בה בביאת זה מקום שבא על איסור חמור, פי' באחות אשה שהיא אוסרת אוסרתה כל ימי' ואפילו גירשה כדכתיב עלי' בחיי' אינו דין שנאסר האוסר פי' שתאסר אשתו בשכיבת אחותה.

אר"נ לא נחלקו ב"ש וב"ה בבא על חמותו שפסל את אשתו פי' כדמפרשי' לקמן טעמא, על מה נחלקו בבא על אחות אשתו שב"ש פסל וב"ה לא פסל. אר"ז א"ר אמי אמר ר"ל מ"ט דר"י א"ק ואיש אש יקח את אשה ואת אמה זמה האי באש ישרפו אותו ואתהן וכי כל הבית כלו בשריפה ומה חטאת אשתו אם אינו ענין לשריפה תנהו ענין לאיסורא. אר"י א"ש אין הל' כר"י. ההוא דעביד איסורא מחמתי' אתי' ר"י ונגדיה א"ל אי לאו דא"ש אין הל' כר"י אסרתה עלך לאיתתך איסור עולם: