הריני שורף את הטובים שבהם. לפי שלא מיחו כדאמרינן בבמה בהמה (דף נה.) שנענשו על שהיה בידם למחות:

יהבי ליה עשרים וחד מלכי. כנגד כ"א יום ששימש:

ודילמא משתיה. צריך עיון דא"כ לא הוי מים קרים על נפש עיפה כמו עיף דדוד דהתם ליכא לפרושי דילמא משתיה דהא כתיב וצמא ומסתמא בחד גוונא נינהו:

מאי לאו מנעילת הסנדל. וליכא למימר מסיתוא ומיטרא דהא כתיב ונעלך תחלוץ מעל רגלך ודלא כפירוש רש"י שפירש דישעיה לא היה רגיל במרכבת סוסים:

שלא יבואו רגליך לידי יחוף. כהולכי גולה דגולים הולכים יחפים לגמרי: