הכא אפשר דמעייל לגואי ומפרק—Here it is possible that he brings it inside and unloads

OVERVIEW רב הונא taught that we do not allot for an אכסדרה the usual ד' אמות (in front) as we do for the door of a regular house (because he can bring the load into the אכסדרה). There is a dispute between רש"י and תוספות as to the structure of this אכסדרה

פירש רש"י¹ דסתם² אכסדרה אין לה דפנות כלל³ – רש"י explained that a ‘regular’ אכסדרה has no wall at all – וגרס נמי בסוף פרק כל גגות⁴ (עירובין דף צד,ב ושם,א דיבור המתחיל בשתי) – And רש"י is also גורס in the end of פרק כל גגות – כי לית ליה לשמואל פי תקרה בד' אבל בג' אית ליה – ‘When does שמואל not maintain the rule of פי תקרה, by four openings, however by three openings he does maintain the rule of פי תקרה יורד וסותם. This is the גירסא which רש"י endorses there, and רש"י – פירוש⁵ באכסדרה שאין לה דפנות כלל – Explains that by an אכסדרה which has no walls at all (not even one wall) – לית ליה לשמואל פי תקרה יורד וסותם בכל ארבע מחיצות – שמואל does not utilize the concept of פי תקרה יורד וסותם for all four walls – ולכך קאמר שמואל באכסדרה בבקעה⁶ דאין מטלטלין בה אלא בד'⁷ – And therefore שמואל maintains regarding an אכסדרה which is in a בקעה (valley) that you cannot carry in that אכסדרה only within ד' אמות. רש"י explains the גמרא – אבל בשלש אית ליה דהיינו אם יש בו דופן אחד אמרי' בג' פי תקרה⁸ – However for three שמואל does maintain; meaning that if there is one standing wall we do say פי תקרה יורד וסותם regarding the three remaining walls. תוספות offers his opinion: ולרבינו יצחק נראה דסתם אכסדרה יש לה שלש מחיצות – And the view of the ר"י is that a סתם אכסדרה has three walls – כדאמר בלא יחפור (לקמן דף כה,ב) דעולם הזה לאכסדרה הוא דומה דרוח צפונית אינה מסובבת – As the גמרא states in פרק לא יחפור that this world is similar to an אכסדרה in that the north side of this world is not surrounded (as opposed to the other three sides of the world which are encircled)⁹ – ובסוף פרק כל גגות (עירובין דף צד,ב) גרסינן כי לית ליה בג' אבל בארבע אית ליה – And in the end of פרק כל גגות the text reads כי לית ליה בג' אבל בד' אית ליה (the exact opposite of גירסת רש"י) – פירוש בשלש כשאין כי אם שלש מחיצות לא אמרינן פי תקרה ברביעית – The explanation according to תוספות is, by three, meaning when there are only three partitions we do not say פי תקרה for the fourth opening – אבל בד' כשיש קצת גם ממחיצה רביעית אמר פי תקרה – However by four meaning when there is also a partial fourth מחיצה, then שמואל agrees that we say פי תקרה יורד וסותם for the fourth partition. תוספות will explain the difference between אכסדרה סתם and אכסדרה דבי רב ואכסדרה רומיתא:¹⁰ ואכסדרה דבי רב יש לה נמי שלש מחיצות גמורות והרביעית גבוהה ד' אמות – And an אכסדרה דבי רב also has three complete מחיצות and the fourth מחיצה is four אמות high but does not reach the roof – ואכסדרה רומיתא הרביעית אינה גבוהה רק עשרה טפחים – And by an אכסדרה רומיתא the fourth מחיצה is only ten טפחים high. תוספות offers an alternate distinction of אכסדרה דבי רב and אכסדרה רומיתא:

Or you may also say that by אכסדרה דבי רב the fourth wall is ten טפחים high, and by אכסדרה רומיתא the fourth wall is less than ten טפחים high.

SUMMARY According to רש"י a סתם אכסדרה has no walls, an אכסדרה דבי רב has four walls with many windows, and an אכסדרה רומיתא has walls which do not reach the ceiling. According to תוספות a סתם אכסדרה has three walls, an אכסדרה דבי רב has a low fourth wall of ד' אמות (or י' טפחים), and an אכסדרה רומיתא has low fourth wall of י' טפחים (or less than י' טפחים). רש"י maintains that פי תקרה is not applicable unless there is one wall (then it can apply to the other three walls). תוספות maintains that פי תקרה cannot make a complete מחיצה (even in a structure of three walls) unless there is a partial מחיצה initially by the fourth wall.

THINKING IT OVER The גמרא initially assumed that the ברייתא which maintains that an אכסדרה is allotted ד' אמות is discussing an אכסדרה דבי רב (which according to תוספות either means that the fourth wall is [only] ד' אמות, or [only] י' טפחים). The גמרא rejected this view (because it is an אינדרונא מעליא) and concluded that it refers to an אכסדרה רומיתא (in which the fourth wall is either י' טפחים or less than י' טפחים).¹² How can we explain the dispute between the first answer of תוספות, which maintains that a fourth wall of (less than ד' אמות but not less than) י' טפחים is not an אינדרונא מעליא, but rather an אכסדרה רומיתא, and the second answer of תוספות that a fourth wall of י' טפחים is an אינדרונא מעליא?

footnotes: ¹ בד"ה הכא. ² A סתם אכסדרה has no walls, as opposed to אכסדרה דבי רב (which has four walls but they have many windows) or אכסדרה רומיתא (whose [four] walls do not reach the ceiling). ³ It consists of four corner posts and a roof placed on top of the posts. ⁴ The גמרא there is discussing the concept of פי תקרה יורד וסותם (the lip of the (roofing) beam descends and closes. This means that even where there is no wall; if however there is a horizontal beam above an opening, we consider as if the lip of the beam extends downwards and makes an [imaginary] מחיצה. ⁵ See רש"י there ד"ה כי and ד"ה אבל. ⁶ A בקעה has the דין of a כרמלית regarding carrying on שבת; you may only carry up to ד' אמות in a בקעה. ⁷ The אכסדרה since it has no walls (to become a רה"י) it retains the status of a כרמלית. And even though it has a roof (a תקרה), but since it has no walls at all, we do not say פי תקרה יורד וסותם for a structure which has no walls. ⁸ That structure (with a roof and one standing wall) would be considered a רה"י because of פי תקרה. ⁹ This indicates that an אכסדרה in encircled on three sides, and open on the fourth side. ¹⁰ According to רש"י that אכסדרה סתם has no walls at all, we understand that אכסדרה דבי רב ואכסדרה רומיתא have some sort of walls; however, according to תוספות that אכסדרה סתם has three walls, what type of walls can an אכסדרה דבי רב ורומיתא have and yet be distinguished (somewhat) from a regular house. ¹¹ See ‘Thinking it over’. ¹² See footnote # 11.

בעא רב הונא מרב אמי—רב הונא queried of רב אמי

OVERVIEW Out גמרא states that רב הונא posed a query to רב אמי, indicating that רב אמי was superior to רב הונא. Our תוספות reconciles this with a seemingly contradictory גמרא.

תוספות anticipates a difficulty: והא דאמר בפרק הניזקין (גיטין דף נט,ב ושם) גבי רב הונא קרי בכהני¹ – And that which the גמרא states in פרק הניזקין regarding רב הונא that he read the כהן portion in the תורה even though he was not a כהן. The גמרא there responded – שאני רב הונא דאפילו רבי אמי ורבי אסי כהני חשיבי דארעא דישראל מיכף כייפי לרב הונא- רב הונא is different, for even ר' אמי and ר' אסי who were the prominent כהנים of ארץ ישראל were submissive to רב הונא; this concludes the citation of the גמרא. תוספות continues with his question – והכא היכי בעא מיניה² – So how is it that here he is querying רב אמי (since he was his superior)?! תוספות answers: ויש לומר דרבי אמי לחוד ורב אמי לחוד:³ And one can say; that רבי אמי is a separate person and רב אמי is another person.

SUMMARY רבי אמי and רב אמי are separate אמוראים.

THINKING IT OVER

1. Why is it so far-fetched that even though ר' אמי was submissive to רב הונא, nevertheless רב הונא found it necessary to query him regarding an issue of which he was not certain?
2. תוספות elsewhere states that there were two רב הונא.⁴ Why did not תוספות answer that here as well?!

footnotes: ¹ The גמרא there discusses the primacy of a כהן that (among other things) he is to receive the first עליה when the תורה is read publicly (on שבת ויו"ט). The גמרא there asks but רב הונא (who was a ישראל) he read the עליה which should belong to the כהן; how was that permitted?! ² See ‘Thinking it over’ # 1. ³ רבי אמי was from א"י (where they were מוסמכים and called רבי), while רב אמי was from בבל (and was not מוסמך). רב הונא was superior to רבי אמי; however רב אמי may have been superior to רב הונא. ⁴ גיטין יא, ד"ה יתיב and חולין יג,א ד"ה בעא. See פורת יוסף.

אכסניא לפי פתחים כולי—אכסניא; is it according to the doors, etc.

OVERVIEW רב הונא asked of רב אמי is an אכסניא divided according to the doors or according to the people. There is a dispute between רש"י¹ and the ר"ח as to the meaning of אכסניא (and ]therefore the meaning of] this query).

The ר"ח explained that the query was regarding a caravan which camped in one place (in a חצר); how is the manure, which the אכסניא left over, divided amongst the בני החצר.

SUMMARY רש"י maintains that אכסניא refers to an army, and the question is how we divide the obligation to feed and house them. The ר"ח maintains that אכסניא is a caravan and the issue is how the בני החצר divide the manure.

THINKING IT OVER

1. The גמרא cites a ברייתא, which states זבל שבחצר מתחלקת לפי פתחים אכסניא לפי בנ"א. Is this ברייתא more favorable to פרש"י or פר"ח?⁴
2. According to the ר"ח (that both cases [of זבל and אכסניא) are regarding זבל), why is the זבל divided לפי פתחים and אכסניא לפי בנ"א?⁵
3. According to רש"י and the ר"ח how do we understand both sides of the query regarding an אכסניא?⁶

footnotes: ¹ רש"י בד"ה אכסניא interprets אכסניא to mean the king’s army, which is quartered in the city. The query is, do the בני החצר divide the obligation to house and feed the soldiers לפי פתחים or לפי בנ"א. ³ According to the ר"ח, the word אכסניא (here) means a caravan. ⁴ See מטה יוסף אות רנז בד"ה והטעם. ⁵ See נח"מ. ⁶ See נח"מ (בגמ' ד"ה אכסניא וד"ה זבל) and מטה יוסף.

אחד מבני מבוי שבקש לסתום כנגד פתחו—One of the מבוי dwellers who wanted to close off the מבוי opposite his doorway

OVERVIEW A מבוי (סתום) is shaped like the letter ‘U’. The inside of the U is the מבוי. (On top of the U is the רה"ר.) On all three sides of the U there are various doorways that open into the many חצרים that are on the outside of this U (מבוי). People exit from the חצרים (via these doorways) into the מבוי and from the מבוי they exit into the רה"ר (and vice versa). רב הונא ruled that the בני מבוי can prevent (any) one of the בני מבוי from building a blockage כנגד פתחו in the מבוי because he is מרבה עליהן את הדרך. There is a dispute between רש"י and תוספות as to the meaning of כנגד פתחו and מרבה עליהן את הדרך.

פירש הקונטרס¹ להקיף מחיצות סביבות הארבע אמות שיש לו במבוי כנגד פתחו – רש"י explained that this בן מבוי intended to encircle his ד' אמות that he has (rights to) in the מבוי opposite his doorway, by surrounding it with partitions. תוספות rejects פירש"י:** וקשה לרבינו יצחק דלא מצינו שיהא לו ארבע אמות במבוי² אלא בחצר³ –** And the ר"י has a difficulty with this פרש"י; for we do not find that a בן מבוי has a right to ד' אמות in the מבוי; it is only by a חצר that each house has ד' אמות in the חצר in front of its doorway, but no one has ד' אמות in the מבוי. תוספות offers his explanation: ונראה לרבינו יצחק כפירוש רבינו חננאל כגון שיושב בסוף המבוי אצל צד הסתום – And the ר"י prefers the explanation of the ר"ח where for instance this בן המבוי lived at the end of the מבוי near the closed off side (at the very bottom of the U) – ורוצה לסתום כנגד פתחו כל רוחב המבוי⁴ – And he wants to close off opposite his doorway the entire width of the מבוי – והשתא קאמר רב הונא שמעכבין עליו בני המבוי אף על פי שהם חיצונים – So now רב הונא rules that the other בני מבוי may prevent him from building that wall. Even though their doorways are outside his intended wall; so why should they mind if he builds a wall which will (seemingly) not disturb them? רב הונא explains – לפי שמרבה עליהם את הדרך פירוש רגל בני אדם – ‘Because he is increasing the way for them’; meaning he is increasing the foot traffic of people – שיכולין לומר בני המבוי [אף] כשיש רבים במבוי יכולים ליכנס עד סוף המבוי – For the בני מבוי can argue that without your wall then even when there are many people in the מבוי it is not so crowded, for they can go in until the very end of the מבוי, giving us sufficient space – ועל ידי הסתימה תרבה עלינו את הדרך על ידי בני אדם הדורכים עלינו במבוי – However through this obstruction which will lessen the area of the מבוי, you will be מרבה עלינו את הדרך through all these people that are pushing us in the מבוי (because of the limited apace) – ואף לחצרות יצטרכו ליכנס מרוב דוחק – And it will be necessary for them, because of the intense crowding, to even go into our חצרות. תוספות responds to an anticipated difficulty:⁵** ומצינו לשון מרבה עליהם את הדרך בענין זה –** And we find the expression מרבה עליהן את הדרך in the aforementioned context – דתנן לקמן בחזקת הבתים (דף נט,ב) לקח בית בחצר אחרת לא יפתחנו לחצר השותפים⁶ – For we learnt in a משנה later in פרק חזקת הבתים, ‘one who bought a house in another חצר (adjacent to the חצר in which he currently lives) he should not open it into a חצר where there are other partners beside him – ומפרש טעמא בגמרא (דף ס,א) מפני שמרבה עליהם את הדרך דהיינו רגל בני אדם – And the גמרא explains the reason for this ruling, because he is מרבה עליהן הדרך (in the initial חצר); which refers to additional foot traffic, there will be people from both חצרים in one חצר, but not that the people of the חצר will need to walk a longer distance.**** תוספות offers an additional proof that מרבה עליהן את הדרך means additional traffic: ובתוספתא דפרק קמא דמכילתין תניא יש לו חנות ברשות הרבים ומבקש לפותחו לחצר⁷ – And in the תוספתא of the first פרק of our מסכת we learnt a ברייתא, ‘one who has a store in the רה"ר and he wants to open it up to a חצר – השותפים יכולים לעכב על ידו מפני שמרבה עליהם את הדרך: The members of the חצר can prevent him from doing so because he is מרבה עליהן את הדרך’; there too it means he is increasing the foot traffic, but not that they need to walk a greater distance.

SUMMARY According to רש"י the בן המבוי intends to build a partition in the ד' אמות in front of his door and the בני המבוי can prevent this because he is making them take a circuitous route (מרבה עליהן את הדרך). The ר"י maintains that it is the person at the closed end of the מבוי who wants to close off his end diminishing the area of the מבוי. The בני מבוי prevent him because he is causing more foot traffic in the מבוי.

THINKING IT OVER The גמרא challenges sרב הונא' ruling from the ברייתא of חמש חצירות which states that the חיצונית is משתמשת לעצמה and the פנימית is משתמשת עם כל או"א. However according to פר"י ור"ח just like the חיצונית cannot be משתמש with the פנימית, how can we allow the פנימית to cause damage to the חיצוניות through causing⁸ that people will enter their חצרות?!⁹

footnotes: ¹ בד"ה שבקש. ² He has ד' אמות in the חצר in front of his house so he can unload (which he cannot do in his house); however there is no need for ד' אמות in the מבוי since he can unload in the חצר in front of his house. ³ The reason the בני המבוי can prevent him from blocking and narrowing the width of the מבוי is (not only because he is מרבה עליהן את הדרך, but) because he has no [exclusive] rights in the מבוי, which belongs equally to all the בני המבוי! ⁴ All the other doorways of the חצרים into the מבוי are farther out past his intended closure (higher up on the U), so that his intended wall will not interfere at all with their entering and exiting their חצרות. And even though he has no exclusive right to the מבוי (see footnote # 2), nevertheless if he is in no way disturbing the בני המבוי, it would be a מדת סדום to prevent him from building since it is זה נהנה וזה לא חסר. See מטה יוסף for an alternate explanation. ⁵ מרבה עלינו את הדרך seemingly means that you are causing us to walk more. According to רש"י that he was planning to make a wall around his ד' אמות, it is understood that for the people who live past this intended partition, they cannot go directly to their חצר, but must rather go around this סתימה. However according to תוספות what is meant by מרבה עלינו את הדרך; they need not go a longer distance?! תוספות will show that we do find that מרבה עלינו את הדרך means that it will be more crowded (but not [necessarily] that more walking will be required). ⁶ There were two חצרות adjacent to each other, but no passage between them. One who lives in one חצר and bought a house in the adjacent חצר cannot open a passageway from his house in one חצר to the other חצר, even though he (too) is a partner in both חצרות. ⁷ He intends to make a passageway from his store into the חצר. However now the בני רה"ר will have access to the חצר via the חנות. This will increase the traffic in the חצר. ⁸ Granted that the פנימיות may make use of the entire length of the מבוי, but that is only if he is not causing any difficulty for the בני המבוי (see רש"י ד"ה כולם that יש לו תשמיש כל שאינו מעכב דרך המבוי). ⁹ See פני שלמה and נח"מ.

והפנימית משתמשת עם כולן ומשתמשת לעצמה—And the innermost one utilizes the מבוי with everyone and utilizes it by himself

OVERVIEW The ברייתא rules regarding the חמש חצרות הפתוחות למבוי that the חיצונה is משתמשת לעצמה and the פנימית is משתמשת עם כולן and משתמשת לעצמה. Our תוספות distinguishes between the two words לעצמה.

פירוש לעצמה שאין אחרונה¹ משתמשת עמה – The explanation of the word לעצמה regarding the פנימית is that the other בני מבוי cannot be משתמש with the פנימית; it is exclusively his; limiting the rights of others – וחיצונה משתמשת לעצמה דלעיל אין פירושו כמו זה – However when the ברייתא previously stated that the חיצונה משתמשת לעצמה, there the word לעצמה is not to be understood in this manner to mean exclusively for the חיצונה –

But rather לעצמה there means that the חיצונה cannot be משתמשת with the others (who are more פנימי than he); limiting his rights; he can only be משתמש by himself by his door, and nowhere else.

SUMMARY לעצמה by the חיצונה means he cannot join the others, while לעצמה by פנימית means that others cannot join him.

THINKING IT OVER

1. Which word לעצמה needs (more) clarification; the חיצונה or the פנימית?
2. Does the word לעצמה refer to the person (who is either the חיצון or the פנימי), or does it refer to the part of the מבוי (which is either חיצונה or פנימית)?

footnotes: ¹ This is amended to read אחרות (see רש"ש).