Tanslation by Rabbi Ephraim Piekarski

שעושה אותו גלל—For it makes it into manure

OVERVIEW The גמרא explained the reason why one must distance his גורן, from a plowed field (נירו), because the chaff from the גורן forms manure in the plowed field. תוספות explains why that it harmful.

תוספות responds to an apparent difficulty: אף על גב דגלל משביח הקרקע כשהיא כולה גלל מזיק:¹ Even though manure improves the land, nevertheless when it is entirely manure it damages the land.

SUMMARY Too much גלל is damaging.

THINKING IT OVER Do רש"י and תוספות agree or disagree?²

footnotes: ¹ See רש"י ד"ה שעושה. ² See footnote # 1

Tanslation by Rabbi Ephraim Piekarski

אין עושין בורסקי אלא למזרח העיר—We do not make a tannery, only east of the city

OVERVIEW תוספות explains why a tannery should be established to the east of the city.¹

משום דרוח מערבי² שהוא קשה ירחיק ויוליך הריח מן העיר – Because the west wind, which is strong will distance and remove the odor of the tannery from the city – כדאמרינן (ברכות מ,א) הישן למזרח גרנו דמו בראשו³ מפני⁴ שרוח מערבית מביא הקש בחוטמו: As רשב"ג states, ‘one who sleeps eastward of his threshing floor, his blood is on his head’, since the west wind brings the straw from the גורן into his nostrils.

SUMMARY The powerful west wind will prevent the bad odor of the tannery from reaching the city to the west of the tannery.

THINKING IT OVER

1. Explain the differences between⁵ פירש"י and פי' התוס'.
2. Where is the indication greater that the west wind is strong; our גמרא, or the גמרא in ברכות?

footnotes: ¹ This means that the city is to the west of the tannery. ² A west wind is a wind which blows from the west towards the east. If the city is west of the tannery, the wind will blow from the city to the tannery so the odor from the tannery will continue to travel east, away from the city. ³ This means he is responsible for his life; he is doing something which is dangerous. ⁴ This reason is given by תוספות; it is not in the גמרא. ⁵ See רש"י ד"ה אלא.

Tanslation by Rabbi Ephraim Piekarski

מפני שהיא תדירה—Because it is constant

OVERVIEW ר"ע stated in the ברייתא that we never make a tannery to the west of the city, ‘since the west wind is constant’. In some text, this reason (in quotes) was not given by ר"ע, rather the גמרא explained the ruling of ר"ע, saying that the west wind is constant. תוספות negates this reading.

לא גרסינן מאי טעמא¹ דמן הברייתא היא דהכי איתא בתוספתא (פרק א' עיין שם)

The text does not read. ‘What is the reason’ (for not making a בורסקי to the west of the city), rather it is an integral part of the ברייתא and that is how it is brought in the תוספתא.

SUMMARY The reason of מפני שהיא תדירה is part of the ברייתא.

THINKING IT OVER Is there a practical difference whether the reason is given by ר"ע, or whether it is given by the גמרא?

footnotes: ¹ Insetting 'מ"ט', would indicate that ר"ע merely stated the ruling but did not give the reason. According to this גירסא, the גמרא gives the reason. תוספות negates this גירסא.

Tanslation by Rabbi Ephraim Piekarski

וצבא השמים לך משתחוים—And the hosts of the heavens bow to you

OVERVIEW רבי יהושע בן לוי said we should be thankful to our predecessors who taught us (regarding prayer) that the שכינה is in the west, as is written¹ וצבא השמים לך משתחוים.² Our תוספות discusses the proof from this פסוק, and the need for this proof.

תוספות asks: ואם תאמר בלילה נמי במזרח משתחוים³ – And if you will say; but at night they also bow to the east, so what proof is there that שכינה במערב? תוספות answers: ויש לומר דאין לנו ללמוד אלא ממה שאנו רואין⁴ – And one can say; that we can only learn from what we see; we only see the sun traveling from east to west – תוספות asks: ואם תאמר ואמאי לא נדע מקום תפלה מבית המקדש שהיתה שם שכינה במערב⁵ – And if you will say, but why cannot we know the place of prayer from the בית המקדש, where the שכינה was there in the west?! תוספות answers: ויש לומר דמשם אין ללמוד דאף על גב דשכינה בכל מקום – And one can say; that we cannot learn anything from the ביהמ"ק, for we can argue that even though the שכינה is everywhere (the same), nevertheless – אי אפשר להשים ארון וכפורת אלא בצד אחד⁶ – It is impossible to place the ארון and the כפורת, only on one side (so they chose the west side), but that does not mean that the שכינה is (only) there. תוספות offers an alternate explanation: ורבינו יצחק בן אברהם אומר דמשם אין ללמוד דשכינה במערב – And the ריצב"א says that we cannot derive from the ביהמ"ק that the שכינה is in the west – דנהי דבית קדשי הקדשים היה במערב המקדש – For granted that the housing of the קדשי קדשים was in the western part of the ביהמ"ק – מכל מקום הארון שהשכינה שם כדכתיב (שמות כה⁷) ונועדתי לך שם – Nevertheless, the place of the ארון, which is where the שכינה is found there, as it states, ‘and I will meet with you there’; the ארון – היה במזרח⁸ בית קדשי הקדשים : Was in the eastern part of the בית קדה"ק.

SUMMARY Regarding the presence of the שכינה we can only derive from what we see, but not from what we assume. We cannot derive that שכינה במערב from the ביהמ"ק, since we can argue that it was an arbitrary decision where to place the ארון; alternately the ארון was not placed completely to the west of the קדה"ק.

THINKING IT OVER תוספות first answer is that there is no proof from the ביהמ"ק, for the ארון had to be placed somewhere; it happened to be placed in the west. If that is the answer, so what proof is there from the sun, we can say the same thing; it needs to travel in some direction so it happens to be towards the west; what proof is there that שכינה במערב?!⁹

footnotes: ¹ נחמיה ט,ו. ² The sun (and the moon) rises in the east and travels towards the west; indicating that it is facing and bowing to the שכינה which is in the west. ³ At night after the sun sets in the west it travels towards the east from where it will arise the next morning. It seems that during the day the sun bows to the west, but at night it bows towards the east, so why is one more relevant than the other. ⁴ Presumably since we do not see the sun traveling from west to east, even though it is apparent that it does so, nevertheless the fact that we do not see it, indicates that we should not learn anything from it. ⁵ In the בית המקדש as one went towards the west the קדושה continually increased. The ארון הקודש was placed in the western part of the ביהמ"ק; indicating that the שכינה is in the west.. ⁶ It is therefore also understood why as one progressed to the west the קדושה increased, for the ארון was in the west, but not necessarily because the שכינה is there, more than anywhere else. See ‘Thinking it over’. ⁷ פסוק כב. ⁸ This seemingly means that it was eastward from the western back of the קדה"ק. The קדה"ק was twenty אמות by twenty אמות square. The ארון was placed in the center so that it was equidistant from all sides. The fact that the ארון was not placed completely in the west of the קדה"ק does not permit us to infer from the ביהמ"ק that שכינה במערב. ⁹ See מהרש"א (and נחלת משה).

Tanslation by Rabbi Ephraim Piekarski

לכל רוחתא אוקמן—Stand me up to face in any direction

OVERVIEW The גמרא mentions various אמוראים who maintain that the שכינה is everywhere and one may pray in any direction.

כל הני אמוראי לית להו הא דתניא בברכות (דף ל,א) שחייב אדם להתפלל נגד ירושלים – All these אמוראים (who maintain it is possible to pray in any direction) disagree with the ברייתא in מסכת ברכות that one is obligated to pray facing ירושלים – משום דכתיב¹ והתפללו אליך דרך ארצם – Because it is written, ‘and they shall pray to you by way of their land’; these aforementioned אמוראים disagree with this ברייתא – אלא סברי כר' ישמעאל דאמר² בכל מקום שכינה – Rather they agree with ר"י (here) who maintains that the שכינה is everywhere – ומאן דאמר³ שכינה במערב סבר כרבי עקיבא דאמר מפני שהיא תדירה – And the one who states that the שכינה is in the west agrees with ר"ע, who states because the שכינה is more frequent in the west – ורבי חנינא דשמעתין⁴ דאמר כגון אתון דיתבון לצפונא דארעא דישראל אדרימו – And ר"ח of our גמרא, who stated to רב אשי, ‘for instance you who live north of ארץ ישראל, face south’ – סבר לה כברייתא דברכות: He agrees with the ברייתא in מסכת ברכת, cited in the beginning of this תוספות.

SUMMARY There are three views; a. one may pray in any direction, b. one prays towards the west, and c. one prays towards ירושלים.

THINKING IT OVER Why is it necessary for תוספות to say that those who maintain שכינה בכל מקום argue with the ברייתא in מס' ברכות, perhaps they agree that even though שכינה בכ"מ, nevertheless one should be מתפלל towards ירושלים?⁵

footnotes: ¹ מלכים א ח,מח. ² The הגהות הב"ח amends this to read דאמר שכינה בכ"מ ומאן (instead of דאמר בכ"מ שכינה ומאן). ³ This refers to ר' אבהו. ⁴ See כה,ב (before the משנה). ⁵ See נחלת משה.

Tanslation by Rabbi Ephraim Piekarski

אוריה—

OVERVIEW The גמרא states, ר' אבהו maintains שכינה במערב, since ר"א explained, ‘what is אוריה, the air of ה'’. This requires more explanation.

לשון שפירש הקונטרס¹ דאוריה מערב נראה לרבינו תם ולרבינו חננאל עיקר

The ר"ת and the ר"ח prefer the first explanation of רש"י that אוריה is the west, to be the correct interpretation.

SUMMARY אוריה means the west; that is where the אויר י-ה is found.

THINKING IT OVER How can we explain the dispute between רש"י (who prefers his second interpretation [ולי נראה]), and תוספות who prefers the first interpretation?

footnotes: ¹ רש"י in ד"ה אוריה writes, אני שמעתי כך קורין למערב בלשון פרסי. ולי נראה שכך קורין למזרח בלשון לעז והיינו דקאמר אויר יה שהשכינה במערב ופניו למזרח נמצא המזרח אוירו.

Tanslation by Rabbi Ephraim Piekarski

רוח מערבית שבא מערפו של עולם—The west wind which comes from the ‘neck’ of the world

OVERVIEW רב יהודה stated that the פסוק of¹ יערוף כמטר לקחי refers to the west wind which comes מערפו של עולם. Our תוספות explains how מערפו means the west.

כדפירש בקונטרס² מאחורו של עולם דמערב קרוי אחור דכתיב³ אחור וקדם צרתני – This is to be understood as רש"י explained it that מערפו (from the neck) means from the back of the world, for the west is called ‘the back’, as it is written, ‘you have formed me both back and in front’ – ודרשינן⁴ [בחגיגה] (דף יב,א) לענין מזרח ומערב⁵ – And רב יהודה אמר רב expounded this פסוק [in מסכת חגיגה] regarding east and west – וכתיב נמי ארם מקדם ופלשתים מאחור⁶ (ישעיה ט⁷) – And it is also written, ‘ארם from the front (east) and פלשתים from behind (west)’ – וקרי נמי דרום ימין ולצפון שמאל כדאמרינן בשמעתין⁸ – And also the south is called right, and north is called left, as the גמרא states here – והיינו משום דשכינה במערב ופני השכינה למזרח לכך קרוי מערב אחור ומזרח קדם – And all this is because the שכינה is in the west and the שכינה faces east, therefore the west is called אחור (it is כביכול the back of the שכינה) and מזרח is called קדם (forward where the שכינה is facing) – ודרום ימין וצפון שמאל⁹ – And therefore, south is right and north is left. תוספות responds to an anticipated difficulty: ולמאן דאמר שכינה בכל מקום¹⁰ צריך לומר דהאי דקרי מזרח קדם ומערב אחור – And according to the one who maintains that the שכינה is everywhere (not only in the west), it will be necessary to say that the reason מזרח is called קדם and מעריב is called אחור – ודרום ימין וצפון שמאל – And similarly, that south is right and north is left; this is all – משום שכינה בבית המקדש שהיה במערב¹¹ – Because of the שכינה in the ביהמ"ק was in the west – ופני השכינה כלפי ישראל שהיו במזרח¹² ומשתחוים¹³ שם: and the שכינה faces towards ישראל who were east of the שכינה, and would bow there towards the west.****

SUMMARY If שכינה במערב it is understood why east is called קדם (for that is where the שכינה faces) and therefore מערב is אחור and north and south are left and right respectively. Even if שכינה בכל מקום nevertheless since in the ביהמ"ק the שכינה was במערב, it faced east towards the בנ"י who would bow towards the שכינה.

THINKING IT OVER

1. According to the מ"ד that שכינה בכ"מ, what does it mean that in the ביהמ"ק the שכינה was במערב?
2. Why does תוספות add (according to the מ"ד שכינה במערב) that 'ומשתחוים שם'?

הגה"ה—Annotation Overview¹ This seems to be an addendum to the previous תוס' ד"ה רוח. It is offering an alternate explanation why the east is called קדם and the west is called אחור.

ורבינו יצחק בר יהודה² פירש³ דכשעמד אדם הראשון כשנברא היו פניו למזרח – And רבינו יצחק בר יהודה explained that when אדה"ר stood up after he was created he faced the east, that is why מזרח is called קדם, etc. תוספות disagrees: ואין נראה שהיה ערפו כלפי השכינה למאן דאמר שכינה במערב. עד כאן הגה"ה And it does not appear to תוספות to say that his neck was facing the שכינה according to the מ"ד that שכינה במערב. This concludes the הגה"ה.

SUMMARY תוספות maintains that according to the מ"ד שכינה במערב, we cannot say that אדה"ר stood up facing east and his back was to the שכינה.

THINKING IT OVER Is the ריב"י offering his explanation⁴ according to the מ"ד שכינה במערב, or according to the מ"ד שכינה בכ"מ, or according to both?⁵

footnotes: ¹ דברים (האזינו) לב,ב. ² See רש"י ד"ה מערפו in the second explanation of ואני אומר. ³ תהלים קלט,ה. ⁴ The גמרא there interprets this to mean that when אדם הראשון was created, he extended from one end of the world (west) to the other (east). That is the meaning of אחור (west) וקדם (and east) צרתני (you formed me). ⁵ קדם (front) always refers to the east, therefore it is understood that אחור (back) is the west. ⁶ ארם is east of ארץ ישראל and פלשתים (who are on the coast of the Mediterranean Sea) are to the west of א"י. ⁷ פסוק יא. ⁸ See on the עמוד ב' where the גמרא cites the פסוק of צפון וימין אתה בראתם (in תהלים פט,יג). If צפון is north then ימין (right) is south. When one face eastward (קדם) the south is to your right and the north is to your left. This all lends support that קדם is east and therefore אחור (and עורף) is west. ⁹ See footnote # 8. ¹⁰ Why therefore is מזרח referred to as קדם and מערב as אחור, since the שכינה is everywhere? ¹¹ See ‘Thinking it over’ # 1. ¹² The שכינה in the west of the ביהמ"ק faces east, therefore east is called קדם and west (behind the שכינה) is called אחור. ¹³ See ‘Thinking it over # 2. ¹ See ‘Overview’ to the previous תוס' ד"ה רוח. ² There was a רבינו יצחק בר יהודה who was one of the רביים of רש"י. See ברכות לט,א רש"י ד"ה דורמסקין. ³ See ‘Thinking it over’. ⁴ See footnote # 3. ⁵ See נחלת משה.

Tanslation by Rabbi Ephraim Piekarski

רוח מזרחית שמסערת כל העולם כולו—The east wind which frenzies the entire world completely

OVERVIEW רב יהודה explained that the verse כשעירים עלי דשא is referring to the east wind which is מסערת כל העולם כולו. Our תוספות reconciles this with a seemingly contradictory משנה.

תוספות anticipates a difficulty: והא דמשמע במתניתין¹ שהיא נוחה מכל הרוחות – An regarding this which it seems from our משנה that the east wind is more calm than all the other winds – תוספות responds:

היינו כשהיא באה כדרכה אבל כשבאה לפורענות² היא מסערת כדפירש הקונטרס במתניתין

That is only when it blows in a normal manner, however when it comes to punish, it rages, as רש"י explained in the משנה.

SUMMARY The east wind is calm except when it blows for punishment.

THINKING IT OVER What did תוספות add on פרש"י?!

footnotes: ¹ Our משנה (on the top of this עמוד) states, אין עושין בורסקי אלא למזרח העיר and as רש"י (בד"ה אלא) explains that the east wind is not harsh (therefore the odor of the בורסקי will not reach the city), so how can ר"י state that it is מסערת כל העולם כולו?! ² רב יהודה was referring to this type of רוח מזרחית which comes for פורענות.