דאי לא מצי למימר ליה עקור אילנך שקול וזיל—For if not, he could tell him uproot your trees, take them and go

OVERVIEW The גמרא rules that if one sold his land to another and retained (even) two trees for himself, the seller retains the right to the land needed for the nourishment and harvesting of the trees. The גמרא explains that if we will maintain that the seller did not retain any rights to the area surrounding the trees, that landowner could tell him עקור אילנך וכו'. Our תוספות clarifies this ruling.

פירוש לכשייבש¹ – The explanation of this ruling, that if we assume לא שייר, he can tell him עקור אילנך, is that he can tell this to him when the trees will wither (but not when the trees are still alive).**** תוספות comments: ובלאו טעמא דמכחשי ארעא² אי לא משייר מצי אמר ליה עקור אילנא – And even without the reasoning that the trees weaken the land, the land owner would be allowed to say to the בעל אילנות, uproot your tree (לכשייבש), if we assume that לא משייר; the reason is that since לא משייר, the בעל אילנות – דעל כרחו לא יעכב האילן בשדהו³ – Cannot retain the (dead) tree in his field against the will of the landowner –

And in addition the landowner wants to seed the area where the tree is standing.

SUMMARY The reason of מכחשי ארעא is not necessary to grant the landowner the right to say עקור אילנא וכו' לכשייבש.

THINKING IT OVER According to תוספות that the reason of מכחשי ארעא is not necessary, why indeed does the גמרא mention it?!⁴

footnotes: ¹ The rule is that if one buys two trees even though he has no קרקע he can retain the trees as long as they are alive ² The גמרא states the reason the landowner has the upper hand (אי לא שייר), is because the roots of the (dead) tree make the land less fertile. תוספות claims even without מכחשי ארעא the landowner would still have the upper hand. ³ The roots of the tree (besides being מכחשי ארעא) do not allow him to plow near the tree. See ‘Thinking it over’. ⁴ See סוכ"ד אות כג.

מכר אילנות ושייר קרקע—He sold trees and retained the land

OVERVIEW The גמרא states that in a case where one sold the trees on his property, but retains the property for himself, there is a dispute between ר"ע ורבנן, whether the one who bought the trees acquires any land for himself (at least to the extent that he may replant these trees after they wither). There is a dispute between the רשב"ם and תוספות as to how many trees he purchased. The משנה in פרק המוכר את הבית states¹ that if one sold a field he did not sell the בור, etc. which is in the field. The בור still belongs to the owner. There is a מחלוקת between ר"ע ורבנן whether the owner retains his right of way to the בור. The רבנן maintain that he retains this right of way since בעין רעה מוכר, while ר"ע maintains he lost this right of way for בעין יפה מוכר.² There is another מחלוקת in that משנה regarding הקדש. The רבנן maintain that if one is מקדיש a field he is מקדיש everything in the field including the בור, etc. (because בעין יפה מקדיש), while ר"ש maintains he is not מקדיש everything in the field (we do not say בעין יפה מקדיש).

פירש הקונטרס³ דבב' אילנות איירי – The רשב"ם explained that we are discussing a case where he bought two trees only – דבג' הכל מודין דקנה קרקע כדתנן בהמוכר את הספינה (לקמן דף פא,א) – For if he bought three trees all agree that he acquires land, as we learnt in a משנה in פרק המוכר את הספינה – ומוקי לה בגמרא⁴ כרבנן⁵ ודחי ומוקי לה אפילו כרבי עקיבא⁶ – And the גמרא initially established the משנה according to the רבנן (who maintain מוכר בעין רעה מוכר), and subsequently the גמרא rejected this view and established the משנה even according to ר"ע (who maintains מוכר בעין יפה מוכר) – ולפי זה⁷ רישא דקתני שנים אין לו קרקע לא אתי כרבי עקיבא – And according to this, the רישא of that משנה (in המוכר את הספינה) which states that if he bought two trees he acquires no land, does not follow the view of ⁸ר"ע – תוספות cites and elaborates on the sרשב"ם' proof that according to ר"ע he is קונה קרקע by אילן א': וכן מוכח בסוף המוכר את הבית (שם דף עב,א ושם) דקתני – And so it is evident in the end of פרק המוכר את הבית where the גמרא cites a ברייתא which states – הקדיש ג' אילנות ממטע י' לבית סאה כולי בזה אחר זה לא הקדיש את הקרקע – One who was מקדיש three trees (simultaneously) in the ratio of ten trees per a ב"ס, etc. (he is [also] מקדיש the land between the trees); however if he was מקדיש the three trees one after the other (not together) he was not מקדיש the קרקע – ופריך מיניה⁹ אילימא רבי עקיבא האמר מוכר בעין יפה מוכר וכל שכן מקדיש – And the גמרא asks [who is this ברייתא according to]; can we say it is according to ר"ע, but he says that (even) המוכר בעין יפה מוכר and certainly a מקדיש is מקדיש בעין יפה – פירוש ואמאי בזה אחר זה לא הקדיש את הקרקע – The explanation of the sגמרא' question (according to the רשב"ם) is; so why by one after the other he was not מקדיש the קרקע, since certainly המקדיש בעין יפה מקדיש so he definitely included the קרקע each time he was מקדיש one tree (according to ר"ע) – אלמא משמע דקנה אילן אחד נמי קנה קרקע¹⁰ – It is seemingly evident that when one buys even one tree he also acquires קרקע (according to ר"ע), and therefore the רישא of the משנה (in פרק הספינה) which states that by קנה ב' לא קנה קרקע cannot be according to ר"ע. This concludes the citation and view of the רשב"ם.**** In summation: The רשב"ם maintains that our סוגיא (which discusses the case of מכר אילנות ושייר קרקע, whether the בעל האילנות is קונה קרקע) is discussing two trees, for by three trees he is קונה קרקע according to everyone. According to ר"ע even by קונה אילן א' he also has קרקע. The רשב"ם proves this from his interpretation that the גמרא (in פרק הבית) assumes that the ברייתא there (which states that if he was מקדיש trees בזאח"ז they are not הקדש) disagrees with ר"ע who evidently must assume (that קנה אילן א' קנה קרקע and certainly if) הקדיש אילן א' הקדיש הקרקע. תוספות disagrees: ואין נראה לרבינו יצחק דהא כיון דהא דתנן בהמוכר את הספינה (שם דף פא,א) – And this is not the view of the ר"י, for since that which the משנה taught in פרק המוכר את הספינה, that when – קנה ג' קנה קרקע מוקי נמי כרבי עקיבא אם כן על כרחך לרבי עקיבא בשנים לא קנה קרקע¹¹ – He buys three trees he acquires land, is also established according to ר"ע, perforce you must say that by two trees he is not קונה קרקע even according to ר"ע – דהכי משמע דוקא ג' קנה קרקע אבל ב' לא קנה קרקע – For this is the inference of the משנה; only when he buys three trees does he acquire קרקע, however when he buys two trees he is not קונה קרקע (even according to ר"ע). We cannot therefore say that the מחלוקת here is by ב' אילנות, for everyone agrees (even ר"ע) that by ב' אילנות he is not קונה קרקע תוספות offers his interpretation of our גמרא: לכך יש לפרש להא דשמעתין בג' אילנות – Therefore we need to interpret our גמרא, (only) by three trees (and it depends on the מחלוקת between ר"ע ורבנן whether he is קונה the קרקע or not) – תוספות anticipates a difficulty: ואף על גב דבעלמא בג' קנה קרקע – And even though generally when buying three trees he acquires קרקע, so how can the רבנן maintain here that לא קנה קרקע – תוספות replies: שאני הכא דמיירי כגון שאין שם קרקע אלא לצורך האילנות – Here it is different for we are discussing a case where for instance there is only enough קרקע for the needs of the trees – ופירש בהדיא שמשייר הקרקע לעצמו – And the seller explicitly stated that he is retaining the land for himself – או בשדה גדול¹² ואומר בפירוש שכל¹³ הקרקע משייר – Or (even) by a large field (where there is more land than what is needed for the trees), however, he explicitly stated that he is retaining the entire land for himself; in such a case – ולכולי עלמא לא קנה בגוף הקרקע כלום¹⁴ – According to everyone (even ר"ע) the buyer does not acquire any land at all – אלא למאן דאמר מוכר בעין יפה מוכר יכול ליטע אחר במקומו כשייבש – However according to the one (ר"ע) who maintains מוכר בעין יפה מוכר, the tree buyer can replant another tree it its place when the original tree will wither. In summation: תוספות maintains that the מחלוקת is by three trees (in a case of שייר [כל] הקרקע); however by two trees in any event he is not קונה קרקע (even according to ר"ע). תוספות explains the גמרא in פרק המוכר את הבית:¹⁵ וההיא דהמוכר את הבית הכי פירושו מני אילימא רבי עקיבא ואליבא דרבנן דרבי שמעון¹⁶ – And regarding that גמרא in פרק המוכר את הבית, this is the interpretation; the גמרא asks, according to whom is the ברייתא (which states that if he was מקדיש three trees בזה אח"ז, he was not מקדיש the קרקע שביניהם), shall we say it is according to ר"ע in accordance with the רבנן who argue with ר"ש – דסבירא להו מקדיש בעין יפה הוא מקדיש – For the רבנן maintain that מקדיש בעין יפה הוא מקדיש; we cannot say this – הא אמר מוכר בעין יפה הוא מוכר וכל שכן מקדיש – For ר"ע maintains that (even) מוכר בעין יפה הוא מוכר and certainly מקדיש בעין יפה מקדיש [so why by זאח"ז is the קרקע not הקדש (but not necessarily by מכר)]- ואלא רבנן ואליבא דרבנן דרבי שמעון דאמרו במקדיש הקדיש את כולן – And if you rather say**** it is according to the רבנן (of ר"ע that מוכר בעין רעה מוכר) in accordance with the רבנן of ר"ש who maintain that by מקדיש a field he was מקדיש it entirely including the בור ודות**** (not like ר"ש), nevertheless it is still not understood – הרי אומר מוכר בעין רעה מוכר אבל מקדיש בעין יפה מקדיש – For even though the רבנן דר"ע maintains מוכר בעין רעה מוכר, however they agree with the רבנן דר"ש that מקדיש בעין יפה מקדיש – וכיון דסבירא להו דכולי האי מקדיש בעין יפה¹⁷ ממכר – So since they (רבנן [ור"ע]) maintain that one is מקדיש בעין יפה [more] than מכר – דאפילו בור ודות שאין הקרקע צריך להם הקדיש – For even the בור ודות which is not necessary for the קרקע is also הקדש, then – כל שכן במקדיש את האילן שהקדיש את הקרקע הצריכה לאילן¹⁸ – Certainly by מקדיש את האילן that he was מקדיש the קרקע which is necessary for the tree (even if it is one tree), so how can the ברייתא state that בזה אח"ז, the rule is that הקדש does not acquire the קרקע – ואף על גב דבמכר לא מכר את הקרקע¹⁹ – And even though that by מכר when he sold (less than three) trees he did not sell the קרקע (both according to ר"ע ורבנן), nevertheless by הקדש there is more reason to assume הקדיש בעין יפה הקדיש, the ruling should be that even בזה אח"ז the קרקע should be הקדש. תוספות anticipates a difficulty with this interpretation: ומיהו אההיא דבתר הכי אי אפשר לפרש כן – However regarding that which the גמרא states afterwards it is impossible to explain that in the same manner – [דקאמר] אלא פשיטא רבי שמעון²⁰ ואליבא דמאן אילימא אליבא דרבי עקיבא – For the גמרא states, but rather obviously it is according to ר"ש, but in accordance with whom; if we shall say in accordance with ר"ע, that cannot be – הא אמר מוכר בעין יפה מוכר כל שכן מקדיש – For ר"ע maintains מוכר בעין יפה מוכר so certainly מקדיש בעין יפה מקדיש, so why בזאח"ז it is not הקדש. However according to תוספות that even ר"ע agrees that by קנה אילן א' לא קנה קרקע so what is the question that since ר"ע maintains מוכר בעין יפה so כ"ש מקדיש בעין יפה, but nevertheless he cannot be קונה קרקע if קנה only אילן א', and therefore by מקדיש (according to ר"ש that he is not קונה the בור ודות in the הקדש field) it is the same that by הקדיש אילן אחד (or זאח"ז) he is not מקדיש קרקע! תוספות responds: ומכל מקום יש לפרש בדוחק דפריך מסברא²¹ – But nevertheless we can somewhat explain that the גמרא asks logically (but not from an irrefutable proof) – כיון דמוכר בעין יפה מוכר אית לן למימר דמקדיש כל שכן דיותר מעט²² בעין יפה מקדיש – Since מוכר בעין יפה מוכר (to the extent that he grants him the way) it makes sense to assume that regarding מקדיש it is certain that he is מקדיש בעין יפה even more than he is מוכר בעין יפה, so that – ובאילן אחד נמי הקדיש המקדיש את הקרקע אף על גב דבמכר לא קנה – Even by one tree, the מקדיש was מקדיש the קרקע even though that by מכר he would not acquire קרקע if he was קונה only one [or two] tree[s]. In summation: the ברייתא which states בזאח"ז he is not קונה קרקע can certainly not follow the view of ר"ע and his רבנן if they agree with רבנן דר"ש that he is מקדיש the בור (when he is מקדיש the field), because if the בור becomes הקדש the קרקע of the tree should certainly become הקדש, and it cannot even follow the view of ר"ש that לא הקדיש את הבור, if we agree with ר"ע that מכר לו הדרך (since בעין יפה הוא מוכר) for it follows if by מכר it is מכר לו הדרך so by הקדש (which is more עין יפה than מכר) the single אילן should be מקדיש קרקע (even if it is not מקדיש the בור) for קרקע is more צורך the אילן than בור is צורך קרקע. However in no way can we infer that ר"ע maintains that מכר אילן א' קנה קרקע. תוספות offers an alternate explanation in the גמרא of המוכר את הבית, which will not allow us to infer from it the opinion of ר"ע regarding מכר אילן א' whether קנה קרקע or not: ועוד יש לפרש דלא מכח הקדש²³ זה אחר זה דייק התם דבעין רעה מקדיש²⁴ – And in addition we can explain the גמרא in המוכר את הבית that the גמרא does not infer that the ברייתא there maintains that בעין רעה מקדיש based on the ruling of הקדיש זה אח"ז – אלא דייק מדקתני הקדיש שלשה אילנות ממטע י' לבית סאה הרי זה הקדיש את הקרקע כולה- But rather the גמרא infers that the ברייתא maintains הקדיש בעין רעה, from that which the ברייתא taught, one who is מקדיש three trees in a ratio of planting ten in a בי"ס, he was מקדיש the entire קרקע – לפיכך כשהוא פודה פודה לפי בית זרע חומר שעורים כולי – Therefore when he redeems it from הקדש he redeems according to the formula of בית זרע חומר שעורים, etc. ²⁵ This concludes the citation from the ברייתא, now תוספות explains the inference that מקדיש בעין רעה מקדיש – ואי סבירא ליה דבעין יפה מקדיש אף על פי שהקדיש את הקרקע ואת האילנות בבת אחת – And if the ברייתא maintains that בעין יפה מקדיש, so even though he was מקדיש the קרקע and the trees simultaneously, the ברייתא – הוה ליה למימר דפודה וחוזר ופודה ופודה תחלה את האילנות בשויין – Should have ruled that he redeems and redeems again, meaning that first he redeems the trees for their true value (and not with the lesser value of זרע חומר שעורים, etc.) – וחוזר ופודה את הקרקע לפי בית זרע חומר שעורים – And then he later redeems the קרקע according to the formula of בית זרע חומר שעורים – כדאמר רב הונא בפרק יש בערכין (ערכין דף יד,א) הקדיש שדה מלאה אילנות – As ר"ה rules in פרק יש בערכין, ‘one who was מקדיש a field full of trees – כשהוא פודה פודה את האילן בשווייו – When he redeems it, first he redeems the trees at their value – וחוזר ופודה קרקע לפי בית זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף – And he then redeems the land according to the formula of בית זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף’, the גמרא there continues – אלמא סבר רב הונא מקדיש כולי – It is evident that ר"ה maintains מקדיש, etc. בעין יפה מקדיש, the גמרא continues – איתיביה רב נחמן לרב הונא ופריך ליה מברייתא דהמוכר את הבית – ר"נ challenges ר"ה and asked him from the ברייתא of המוכר את הבית, which states that if he was מקדיש ג' אילנות ממטע י' לב"ס that he is פודה בית זרע חומר שעורים and makes no mention of being פודה the אילנות בשווייו – ומשני הא מני רבי שמעון היא דאמר בעין רעה הוא מקדיש – And the גמרא there answers, the ברייתא of המוכר את הבית is according to ר"ש who maintains בעין רעה הוא מקדיש, while ר"ה maintains בעין יפה הוא מקדיש. והשתא מדקדק לקמן²⁶ בפשיטות דכולה סוגיא דלקמן אליבא דרב הונא קיימא²⁷ – And now the גמרא later infers simply that the ברייתא maintains בעין רעה מקדיש for the entire סוגיא later in פרק הבית is according to ר"ה – לטעמיה דאמרינן²⁸ במסכת ערכין (שם) בעין יפה הוא מקדיש: Following his reasoning which he said in מס' ערכין that בעין יפה הוא מקדיש, and he is פודה the אילנות בשווייו and then וחוזר ופודה the קרקע with זרע חומר, and since the ברייתא does not mention פודה וחוזר ופודה it is obvious that בעין רעה מקדיש therefore the גמרא surmised that it cannot follow ר"ע (or even the רבנן) who we assume maintain that בעין יפה מקדיש**.** In summation: we derive that the ברייתא maintains בעין רעה מקדיש since it does not mention פודה וחוזר ופודה, however ר"ע who maintains בעין יפה מוכר, will surely maintain בעין יפה מקדיש and will be required to be פודה וחוזר ופודה, but no talk regarding אילן א' which is certainly not קונה קרקע.

SUMMARY The רשב"ם maintains that the מחלוקת between רבנן ור"ע is by two (or one) אילנות and ר"ע maintains that even if קנה אילן א' he is קנה קרקע (as evidenced in פרק המוכר את הבית). תוספות maintains (there is no proof from המוכר את הבית and) that all agree that by less than three trees he is not קונה קרקע, and the מחלוקת is by three trees where the seller explicitly stated that he is שייר (כל) הקרקע.

THINKING IT OVER

1. There seems to be two מחלוקת between the רשב"ם and תוספות. One is whether we are discussing here a case of two trees (רשב"ם) or a case of three trees and he was שייר (כל) הקרקע (the view of תוספות). The second is whether ר"ע maintains the קנה אילן א' קנה קרקע (the view of the רשב"ם) or not (תוספות). Are these two מחלוקת interdependent or not?
2. It appears from the way תוספות explains the גמרא in המוכר את הבית (in the first explanation) that we cannot prove from ר"ע ורבנן that הקדיש אילן א' קנה קרקע, only from רבנן דר"ש,²⁹ so why was it necessary for the גמרא to discuss the views of רבנן ור"ע (according to the view of רבנן דר"ש)?!³⁰
3. What are the relative advantages of the two ways, in which תוספות explains the גמרא in המוכר את הבית?

footnotes: ¹ עא,א. ² Nonetheless ר"ע still maintains that לא מכר את הבור, even though בעין יפה מוכר. ³ See רשב"ם ד"ה פלוגתא. ⁴ פב,ב. ⁵ The משנה there rules that if he bought three אילנות (where he acquires a limited amount of קרקע) and the tree branches spread out beyond their allotted space, he must trim the trees and confine them to their limited area. The גמרא assumed that according to ר"ע who maintains המוכר בעין יפה מוכר, there would be no such requirement to trim the trees. ⁶ The גמרא there explains that even ר"ע admits that he did not give the buyer special rights if it is מכחשי ארעא. ⁷ Once we say that our גמרא is discussing two trees and according to ר"ע he receives קרקע this conclusion is inevitable. ⁸ According to ר"ע who maintains מוכר בעין יפה מוכר, even if he buys two trees (or even one tree) he is קונה קרקע, for the seller is generous in his sale and also includes the קרקע for the tree in the sale. ⁹ The הגהות הב"ח substitutes the word 'מני' instead of מיניה. ¹⁰ Otherwise, if ר"ע does not maintain that קנה אילן א' קנה קרקע, why cannot the ברייתא be according to ר"ע! ¹¹ Once the גמרא establishes the משנה (which states קנה ג' קנה קרקע) like ר"ע then it is evident from this statement of the משנה that קנה ב' לא קנה קרקע (even if we ignore the רישא of the משנה which clearly states קנה ב' לא קנה קרקע). ¹² The trees however were planted close to each other in the proper manner of a שדה אילן, for if they were spread out over this entire שדה גדול, he would not acquire any קרקע (see תוס' לו,ב ד"ה ממטע). See מהרש"א. ¹³ In the previous case (where there was only קרקע לצורך האילנות) then if he said that he is משייר the קרקע (even though he did not say he is משייר all the קרקע, nevertheless) he retains all the קרקע (for which קרקע can we exclude; all the קרקע is צורך האילנות and he retained it for himself), however in this case (where there is more קרקע than צורך האילנות) then he retains all the קרקע only if he stipulated clearly that he is retaining all the קרקע, but if he would merely state that he is retaining קרקע, then he could only retain the קרקע שלא לצורך האילנות (see [however הגהות הב"ח and] מהרש"א and נח"מ.) ¹⁴ The owner explicitly stated he is retaining all the land for himself. The law of קנה ג' קנה קרקע is when the owner did not specify anything concerning the קרקע. ¹⁵ The רשב"ם (cited previously in this תוספות) proved from the גמרא in המוכר את הבית that according to ר"ע he is קונה קרקע even if he was קונה one אילן; our תוספות will now refute this proof. ¹⁶ The משנה on עא,א states: המקדיש את השדה הקדיש את כולה ר"ש אומר המקדיש את השדה לא הקדיש אלא וכו'. See ‘Overview’ ¹⁷ The הגהות הב"ח amends this to read, יפה טפי ממכר. ¹⁸ The tree requires the surrounding קרקע for its nourishment and existence much more than the קרקע requires the בור ודות for its irrigation (for it can be irrigated from elsewhere). ¹⁹ The רשב"ם proved from the גמרא of המוכר את הבית that ר"ע maintains that even if קנה אילן א' קנה קרקע, since the גמרא asked 'אי ר"ע הא אמר מוכר בעין יפה מוכר', assuming that the גמרא meant that since ר"ע maintains by מכר that מוכר בעין יפה and therefore even if קנה אילן א' קנה קרקע, the same applies by הקדש. However תוספות explains that when the גמרא said אי ר"ע (or אי רבנן), they did not mean ר"ע (ורבנן) per se, but rather ר"ע ורבנן according to the רבנן דר"ש who maintain מקדיש בעין יפה מקדיש more than בעין יפה מוכר (since by הקדש he is מקדיש even the בור [not like by מכר; see footnote # 2]) and so by הקדש (only) the rule should be הקדיש אילן א' קנה קרקע for the tree requires the קרקע more than the קרקע requires the בור, and the בור according to the רבנן דר"ש the בור becomes הקדש when he is מקדיש the קרקע, so certainly the קרקע of an אילן should become הקדש (even though that by מכר even ר"ע agrees that קנה ב' אילנות לא קנה קרקע). See ‘Thinking it over’ # 2. ²⁰ See footnote # 16. ²¹ Indeed we cannot prove that (ר"ש אליבא ד)ר"ע would maintain that הקדיש אילן א' קנה קרקע (since ר"ע maintains that by מכר the rule is that קנה אילן א' לא קנה קרקע), nevertheless since we can assume that the הקדיש בעין יפה is greater and more likely than מוכר בעין יפה (for the רבנן who maintain מוכר בעין רעה nevertheless maintain מקדיש בעין יפה), therefore it is logical to assume that if by מכירה the rule according to ר"ע is that מכר לו הדרך, it should follow that הקדיש אילן א' קנה קרקע (even if הקדיש השדה לא הקדיש הבור). ²² Therefore even though we are following the view of ר"ש who maintains that he was not מקדיש the בור, nevertheless since we also follow the view of ר"ע that בעין יפה מוכר (and מכר לו הדרך) so it can follow that by הקדש (which is more עין יפה than מכר) that if he is מקדיש the אילן he should be מקדיש the קרקע, since the קרקע is צורך האילן more than the בור is צורך הקרקע (see footnote # 18.) ²³ Others amend this to read הקדיש (instead of הקדש). ²⁴ This in turn causes the גמרא to say that it is not according to ר"ע who maintains מוכר בעין יפה and certainly מקדיש, which in turn causes us (the רשב"ם) to surmise that according to ר"ע even if מכר אילן א' קנה קרקע. ²⁵ The פסוק states (ויקרא [בחוקותי] כו,טז) that, ואם משדה אחזתו יקדיש איש לה' והיה ערכך לפי זרעו זרע חמר שערים בחמשים שקל כסף. This teaches us that for each בית כור (זרע חמר שעורים) which he was מקדיש immediately after יובל, he can redeem it with fifty שקלים. For later years he redeems it pro rata at this price (a שקל less [approximately] for each following year). This is for a field of grain. It is self-understood that the value of trees (for the same area) exceeds this amount. ²⁶ עב,א. ²⁷ The סוגיא (which begins on עא,א) starts אמר רב הונא וכו'. ²⁸ The הגהות הב"ח amends this to read דאמר (instead of דאמרינן). ²⁹ See footnote # 19. ³⁰ See מהרש"א and נח"מ.

אינו כרם—It is not a vineyard

OVERVIEW ר"ש rules that if the rows of vines in a vineyard are separated from each other less than four אמות it is not considered a vineyard. תוספות explains how this is relevant.

ואין צריך להרחיק זרע ד' אמות אלא שלשה טפחים¹ כעין כרם² יחידי – And it is not necessary to distance planting seeds from this vineyard four אמות, but rather only three טפחים similar to a single vine (where one cannot plant seeds within three טפחים of this vine). תוספות offers an additional example where it is relevant:

And it is not considered a כרם regarding the law of ‘whoever planted a כרם and did not redeem it’⁵ (where by a regular כרם he would be able to return from the battlefield) however by this כרם he does not return from the battlefield.

SUMMARY One may plant seeds within ד' אמות (but outside ג' טפחים) of a כרם whose rows are separated by less than ד' אמות, and such a כרם does not exempt him from battle.

THINKING IT OVER See משניות כלאים⁶ where the משנה cites a מחלוקת regarding a גפן יחידי, where the ת"ק requires distancing six טפחים and ר"ע requires only three טפחים. Why is it that תוספות chooses the view of ר"ע (a יחיד)⁷ over the view of the ת"ק (a רבים)?!⁸

footnotes: ¹ See ‘Thinking it over’. ² The הגהות הב"ח amends this to read גפן (instead of כרם). ³ See דברים (שופטים) כ,ו which states; ומי האיש אשר נטע כרם ולא חללו ילך וישב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יחללנו. ⁴ The הגהות הב"ח amends this to read מן מערכי המלחמה. ⁵ The grapes of the first three years (from the planting of the כרם) are ערלה. The grapes of the fourth year are either taken to ירושלים to be eaten there, or are redeemed and the money is taken to ירושלים and spent there on food. The owner of the כרם did not have the opportunity yet to redeem his כרם (it is not four years since he planted it). ⁶ פ"ו מ"א. ⁷ See footnote # 1. ⁸ See רש"ש (on פב,ב תוד"ה וזורע).

קני¹ ליה משיפוליה ועד תהומא—He acquires it from its base until the תהום

OVERVIEW The נהרדעי ruled that if someone buys a tree he acquires the land underneath the tree, until the very depths of the earth. There is a dispute between the רשב"ם and תוספות as to how to interpret this ruling.

פירש הקונטרס¹ שאם מת יטע אחר במקומו – The רשב"ם explains that he acquires the land to the extent that if the tree dies he may plant another tree in its place. תוספות disagrees: וקשיא לרבינו יצחק דבהדיא קתני בהמוכר את הספינה (לקמן דף פא,א) – And the ר"י has a difficulty with this explanation, for the משנה explicitly states in פרק המוכר את הספינה – גבי קנה ב' אילנות דאם מתו אין לו קרקע – Regarding one who bought two trees, that if they died he has no land (and cannot plant other trees in their place), so how could the נהרדעי rule (according to the רשב"ם) that even with one tree he retains the right to replant in its place?! תוספות offers his explanation of the נהרדעי: ונראה לרבינו יצחק דלא קני מקום האילן – And it is the view of the ר"י that the נהרדעי did not mean that he acquires the place of the tree regarding replanting, etc. – אלא לענין שלא יוכל² לחפור זה חלל תחתיו³ דקני ליה עד תהומא – But rather they meant that he acquires a right in the land under the tree regarding that the seller cannot dig any tunnel underneath the tree, since the buyer acquired the rights of the land, down until the תהום. תוספות asks: ואכתי קשיא לרבינו שמשון בן אברהם מהא דתניא בהמוכר את הבית (לקמן דף עב,א) – And the רשב"א still has a difficulty from that which we learnt in a ברייתא in פרק המוכר את הבית, regarding one – כשהקדיש ג' אילנות בזה אחר זה⁴ פודה את האילנות בשווייהן⁵ – Who was מקדיש three trees one after the other (not simultaneously), where the rule is that he redeems the trees (from הקדש) according to their value (but not based on the formula a זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף as we are פודה a [grain] field). This concludes the citation from the ברייתא; תוספות continues with his question – ואם היה מקום האילן קדוש כלל⁶ – And if there is any קדושה by the place of the tree – היה לו לפדות לפי חשבון בית זרע חומר שעורים בחמשים שקלים כסף⁷ – He should (only)⁸ be required to redeem it according to the formula of בית זרע חומר שעורים בחמשים שקלים כסף – דכן הוא הדין כשמקדיש אפילו משהו קרקע עם האילן – For that is the rule when one is מקדיש even a miniscule amount of קרקע together with the tree, that he is פודה according to זרע וכו' בחמשים and not בשווייהן, so how can the נהרדעי rule the he acquires some rights in the קרקע, for then he should be פודה (only) זרע חומר וכו' but not בשווייהן! תוספות answers: ואומר רבינו יצחק דבלאו הכי דחי רבא מילתייהו דנהרדעי שפיר – And the ר"י answered that indeed this is a refutation of the נהרדעי but even without this refutation רבא properly refuted this ruling of the נהרדעי. תוספות offers an alternate solution: ולרבינו שמשון בן אברהם נראה דהתם כמאן דאמר בעין רעה מוכר⁹ – And it is the view of the רשב"א that the ברייתא there is according to the one who maintains that בעין רעה מוכר (and therefore also בעין רעה מקדיש) and he will not acquire any rights at all in the land underneath the tree – לפיכך אין קדוש אפילו מקום האילן – Therefore there is no קדושה even in the place underneath the tree; and therefore he is פודה בשווייהן and not לפי זרע חומר וכו' –

However, the נהרדעי maintain that מוכר בעין יפה הוא מוכר and therefore he acquires some right in the land, and indeed he will be פודה from הקדש according to זרע חומר וכו'.

SUMMARY The רשב"ם maintains (according to the נהרדעי) that the buyer retains the right to replant the tree, and תוספות maintains that his right is limited that the seller cannot dig under the tree (but the buyer may not replant). According to the רשב"א, we are to redeem the tree לפי זרע חומר שעורים (if we maintain בעין יפה מקדיש) or בשווייה (if we maintain בעין רעה מקדיש).

THINKING IT OVER

1. The ר"י maintains (that according to the נהרדעי) the buyers right is limited that the seller cannot dig underneath his tree (but not that he has actual rights in the קרקע after his tree dies).¹⁰ It is not understood what the רשב"א asks later that it should be נפדה for זרע חומר שעורים וכו', if the מקום האילן is קדוש כלל;¹¹ why should it be considered קדוש at all since his only זכות is that the בעל הקרקע cannot dig under it?!¹²
2. Does the רשב"א (who answers that התם כמ"ד בעין רעה מוכר)¹³ agree with the רשב"ם (that he can replant the tree) or like the ר"י (that he only can prevent the seller from digging under the tree, but he cannot replant the tree)?¹⁴

footnotes: ¹ This תוספות is referencing the גמרא on the bottom of לז,ב. ¹ לז,ב ד"ה משיפולא. ² The הגהות הב"ח amends this to read יוכל זה לחפור חלל. ³ This restriction will apply no matter how deep the tunnel is (even though it is much below the level where the tree nourishes from the ground). This also explains why the נהרדעי used the term עד תהומא to indicate that he cannot dig under the tree. However according to the רשב"ם that the נהרדעי meant that he has a right to replant the tree, it was not necessary from them to state עד תהומא (for it is seemingly irrelevant). See ‘Thinking it over’ # 1. ⁴ In that case he is not מקדיש the קרקע between the trees. ⁵ See previous תוספות לז,ב ד"ה מכר (TIE footnote # 25). This is presumably at a higher (different) rate than זרע חומר וכו', which is the rate for a grain field. ⁶ תוספות assumes that if by מכר the buyer acquires certain rights in the קרקע (albeit that it is limited that the seller cannot dig underneath the tree) then regarding הקדש (where one is מקדיש בעין יפה, more than one is מוכר בעין יפה [see תוס' הנ"ל footnote # 19]), the place of the tree should attain a certain level of קדושה. See ‘Thinking it over’ # 1. ⁷ See footnote # 6. ⁸ The redemption of בשווייהן is (seemingly) a greater amount than the פדיון of זרע חומר וכו'. ⁹ See לקמן עב,א (and תוספות לז,ב ד"ה מכר) that the ברייתא of ג' אילנות וכו' is according to ר"ש and maintains כי היכי דמוכר בעין רעה מוכר מקדיש נמי בעין רעה מקדיש. See ‘Thinking it over’ # 2. ¹⁰ See footnote # 4. ¹¹ See footnote # 7. ¹² See בל"י אות שיא. ¹³ See footnote # 10. ¹⁴ See נח"מ.