Tosafot on Berakhot Daf 46b
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
והטוב והמטיב - וא"ת ואמאי פותחת בברוך והלא סמוכה לחברתה היא ויש לומר דנתקנה בפני עצמה (היא) בשביל הרוגי ביתר וא"ת אמאי אינה חותמת בברוך וי"ל משום דקצרה היא רק שתקנו לאחר כך שלש מלכיות ושלש גמולות ושלש הטבות ונאמן אתה של ברכת ההפטרה הוא מן הברכה העליונה ולכך הוא נכתב גדול שבימים הראשונים היו רגילין לעמוד כל הקהל ולומר בקול רם נאמן אתה וכו' כשהיה התינוק מגיע שם:
WHO IS GOOD AND DOES GOOD. And if you ask: Why doesthis b’rochoh, He is good and does good, **begin with ברוך isn’t it adjoining its associate,**the previous b’rochoh **בונה ירושלים?**And we have learned that when a b’rochoh is adjacent to a previous b’rochoh it is not necessary for it to begin with **ברוך. And we can answer: That it was instituted separately,**not as a part of the original birchas hamozon, because of the massacred of Beitar,who were not allowed to be buried for many years. When the Roman governors eventually permitted their burial a b’rochoh was added to birchas hamozon to honor the event and the great miracle, that their bodies did not decay over a period of many years. The b’rochoh maintains its special identity by beginning with ברוך. הטוב והמטיבis a rather long b’rochoh. Usually b’rochos of this length begin with ברוךand conclude with 'ברוך אתה ד. And if you ask: Why doesn’t it conclude with 'ברוך אתה ד? And we can answer: Because initially it was a short b’rochoh, but later after the initial enactment to recite the b’rochoh they further enacted that we should recite three times the Kingdom of Hashem. Those are 1) מהמלך הטוב (3 מלכנו (2 מלך העולם. And three times the phrase גמול. Those are 1) הוא יגמלנו (3 הוא גמלנו (2 הוא גומלנו And three expressions of Hashem’s goodness. Those are 1) הוא ייטיב (3 הוא מטיב (2 הוא הטיב Tosfos now turns his attention to another b’rochoh that seems to begin with ברוך but does not conclude with ברוך. In most sidurim the first b’rochoh after the Haftorah is divided into two paragraphs. It seems that these are two separate b’rochos and that the first one begins with ברוךand the second one begins with **נאמן.**Tosfos explains that this is not so. And the paragraph that begins with **אתה נאמן of the b’rochos of the Haftorah,**which seems to be an independent b’rochoh that does not conclude with ברוך, is from the previous b’rochoh. And the reason it is written in larger letters is because in earlier times, the congregation usually stood up and declared in a loud voice, you Hashem are trusted etc. when the youngsterwho was reading the b’rochos of the Haftorah arrived there.
מר זוטרא איקלע לבי רב אשי איתרע ביה מילתא - וכוותיה קיימא לן והכי מברכין בא"י אמ"ה האל הטוב והמטיב אל אמת דיין אמת שופט בצדק ולוקח במשפט ושליט במעשיו ואנחנו עבדיו ועמו ובכל אנחנו חייבין להודות לו ולברכו גודר פרצות בישראל הוא יגדור פרצה זאת מעלינו ומעל האבל שבתוכנו לחיים ולשלום הרחמן הוא ימלוך עלינו לעולם ועד וגו' ופירש בה"ג דאין לומר במשפט דקיימא לן בפ' במה בהמה יוצאה (שבת דף נה:) דיש מיתה בלא חטא ויש יסורין בלא עון ומיהו בכך אין למחקו:
להיכן הוא חוזר - פירש רש"י דקאי לאחד דפסיק לשנים וממתין לאחרים עד הזן והיכן חוזר לאחר סעודתו רבנן אמרי למקום שפסק והלכתא למקום שפסק ותימה דא"כ היכי הלכתא למקום שפסק אחרי שאכל אחר כך פשיטא דיחזור אפילו להזן דהא הזן דאורייתא ע"כ צריך לומר דקאי אהא דאמרינן לעיל דהמברך אומר נברך שאכלנו משלו והמסובין עונים ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו להיכן הוא חוזר המברך לאחר שיענו המסובין חוזר לראש שהמברך חוזר ואומר נברך שאכלנו משלו ובטובו חיינו ורבנן אמרי למקום שפסק שאומר ברוך שאכלנו משלו וכן הלכתא והר"מ מאייבר"א פירש דקאי אשלשה שאכלו ויצא אחד מהם לשוק קוראים לו ומזמנים עליו ולעיל נמי הכי פירושו עד היכן מקום זימון שצריך להו לאותו אחד דקרו ליה ועני עד נברך ומכאן ואילך ילך לדרכו ואינם צריכים האחרים עוד לצירופו והכא בעי לאותו מן השוק להיכן הוא חוזר למקום שפסק דהיינו למר מהזן ואילך ולמר מנברך והשתא ניחא דלא קשה מהזן שהרי לא ספר בינתיים:
בזמן שהן שתי מטות גדול מסב בראש שני לו למעלה הימנו - דהיינו כלפי ראשו שמסב על המטה דרך שמאל ולמטה מקרי דרך מרגלותיו דהיינו מימינו ובזה מדקדק רב ששת דאם כן בעי גדול לתרוצי כפשוטיה כשמדבר עם השני כיון שהשני למעלה הימנו ולקמן במתניתא גרס גדול מסב בראש השני למטה הימנו וזהו כלפי מרגלותיו והוא מימינו ואז לא מתריץ ויתיב כי בעי לאשתעויי בהדי שני:
אין מכבדין וכו' - וא"ת הא אמרינן בשבת בפ' במה בהמה (שבת ד' נא:) לוי ורב הונא בר חייא הוו קא אזלי באורחא קדמה חמריה דרב הונא לחמרא דלוי בעי רב הונא לאפוקי מדעתיה דלוי כו' אלמא מכבדים בדרכים וי"ל כשיצאו לדרך כאחד מכבדין בדרכים אבל אם כל אחד ילך לדרכו ופגעו זה בזה ואירע להם דרך למקום אחד אין מכבדים: