Tosafot on Eruvin Daf 44a
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
או דילמא בדמלו גברי עסקינן - והשתא אפי' אי אין הלכה כרבי אליעזר יכנס וא"ת כיון דאמרי רבנן אפי' אמה אחת לא יכנס אע"פ שד' אמות שלו מובלעות בתוך התחום ראשון ה"נ כי מלו גברי מחיצות ומגיעות תוך התחום לא יכנס ויש לומר דלא דמי דהכא כשתסלק מחיצה דגברי וכבר יצא ע"י מחיצה מארבע אמות שנתנו לו חכמים ומעתה היה ליתן לו ארבע אמות אחרות וכיון שהוא בתחום ראשון לא ניתן לו ד' אמות אחרות אלא חוזר לתחומו הראשון אבל בהבלעת ד' אמות שלא הפסיד בכניסתו ד' אמות לא יכנס:
Or perhaps it is a case where there are enough [people] (this Tosafos is following a version of the text where the 2 alternative questions were said in the opposite order) -- since even if the Halakha is not like Rabbi Eliezer, [perhaps there is a permissible way that] he can go [back] in [when there are enough people to make a wall all the way back inside the Shabbos boundary -- thereby not requiring that the Halakha be like Rabbi Eliezer]. And if you will say that the Rabbanim, [arguing on Rabbi Eliezer] who say that he cannot go back in, even if he is only 1 handbreadth outside the Shabbos boundary, [and] even though the 4 handbreadths of his personal boundary overlap inside his original Shabbos boundary, [that they would say] here too: even if a wall of people could extend [from where Rav Nechemiah is standing] to inside the boundary, he cannot return -- [we can resolve that difficulty] by saying that it is not similar [to the dispute between Rabbi Eliezer and the Rabbanim], because here, when the wall of people disperses, and he has already gone out of the 4 handbreadths the sages gave him [when he went outside the original Shabbos boundary] -- now it would be necessary to give him another 4 handbreadths boundary. But since he is now back in his original Shabbos boundary, he is not given another 4 handbreadths, rather he returns to his original Shabbos boundary [of 2,000 handbreadths]. But in case where he does not lose his [new boundary of] 4 handbreadths by walking back in [to the original Shabbos boundary] -- he cannot return [to the original boundary].
דאי בדמלו מאי תבעי ליה - ואף על גב דרבי מאיר פוסל לקמן בהמה לדופן סוכה פשיטא ליה דהלכה כרבי יהודה אבל אין לפרש דבאדם אפי' רבי מאיר מודה דלא שייך ביה שמא יברח דלאו היינו טעמא דר' מאיר כדמסיק פרק הישן (סוכה ד' כג.) והא דפריך לקמן אדם וכלים מי שמעינן ליה היינו למאן דמפרש בסוכה דטעמא דרבי מאיר חיישינן שמא תברח:
Because if he [Rav Nachman] was speaking of a case where there were not enough people, what question could you have? -- And even though Rabbi Meir invalidates an animal for [use] as a wall for the Sukkah [as the Gemara brings in the] upcoming [section], it was obvious to Rava that the Halakha follows Rabbi Yehuda's opinion [who permits using an animal] (and, a fortiori, Rabbi Yehuda permits using people as well). (Therefore Rava does not consider the possibility that Rav Chisda was asking about the Halakhic validity of using people to create an enclosure). But we cannot explain [the basis Rava's rationale] that, regarding [using] people [for a wall], even Rabbi Meir agrees that [the basis for prohibiting an animal is due to] its propensity to run away does not apply to people [when used as a wall]. Because [in the final analysis] this [reason of propensity to run away], was not Rabbi Meir's reason [for prohibiting an animal], as the Gemara concludes in the chapter "The One Who Sleeps" (Sukkah 23a). And [although] the Gemara investigates in the upcoming section by questioning whether we learned that Rabbi Meir explicitly prohibits using people and implements [to create a valid Sukkah wall], this [question is posed from the point of view] of the one [Amora] who explains in the Gemara Sukkah, that the reason for Rabbi Meir's prohibition is [solely due to the fact that] we are concerned that perhaps the animal will run away.
כדי שלא תפול חמה על המת - והא דאמרינן בפרק כירה (שבת ד' מג:) אין עושין מחיצה למת בשביל מת הא דשרי הכא היינו כדמפרש התם באין בני אדם ויושבין בצדו וכו' ור"י מפ' דהכא הוי שפיר בשביל חי שאם יסריח המת יצטרכו לצאת מן הסוכה:
פקק החלון - בפ' כל הכלים (שבת דף קכה:) פ"ה דהאי חלון הוי למעלה בגג אבל מן הצד לא שייך איסור אהל והביא ראיה מפ' כל גגות (לקמן עירובין ד' צד.) גבי רב ושמואל דהוו יתבי בההוא חצר נפל גודא ביני וביני אמר שמואל נגודו ליה גלימא אהדריה רב לאפיה ופריך לשמואל למה לי למעבד הכי והאמר זה מטלטל עד עיקר מחיצה כו' ומשני דשמואל עביד לצניעות בעלמא משמע שאם היה שמואל אוסר לטלטל כרב לא הוה קשה מידי דהיכי שרי למיעבד הכי אלמא לא חשיב אהל בדפנות מן הצד והא דקפיד רב לא אעשיית מחיצות אלא משום דקסבר אסור לטלטל הסדין בתוכה ובפ"ק דסוכה (ד' טז:) גבי עובדא דשכחו ולא הביאו ס"ת מערב שבת למחר פרסו סדינין על גבי עמודין והביאו ס"ת וקראו בו ופריך פרסו לכתחילה ומי שרי והאמר מר הכל מודים שאין עושין אהל עראי בתחלה בשבת רש"י ל"ג אלא פרסו סלקא דעתך פירוש איך הביאו דרך רשות הרבים ומשני אלא שמצאו סדינין פרוסין ואין נראה למחוק הספרים ועוד מאי קשיא ליה איך הביאום דלמא הביאום דרך מלבושים ועוד דבשמעתין מוכח דמן הצד שייך עשיית אהל דאעשיית דופן מייתי ליה ועוד דלשון חלון שייך בכותל ובגג קרי ליה ארובה כדתנן (ביצה דף לה:) משילין פירות דרך הארובה ונראה לר"ת דמן הצד שייך עשיית אהל והיכא שהמחיצה מועלת להתיר חשוב עשיית אהל בתחלה כההיא דפירסו סדינין ולרב דאסר לטלטל בכל גגות שייך עשיית אהל לכתחילה ואעשיית מחיצות קפיד והוי כדופן ג' של סוכה דחשבינן ליה הכא אהל אבל לשמואל דשרי לטלטל לא חשיב אלא תוספת אהל כמו דופן רביעית של סוכה דחשיב ליה תוספת משום דבלאו הכי מישתרי ואי הוה אסיר שמואל כל שכן דהוה פריך ליה היכי שרי למיעבד הכי ומאן דשרי תוספת אהל למעלה נמי שרי כדמוכח בהמוצא תפילין (לקמן עירובין דף קב.) גבי הני דיכרי דביממא בעו טולא ובליליא בעו אוירא ובפ' הישן (סוכה דף כז:) גבי ר"א ששבת בסוכתו של ר' יוחנן:
רבי מאיר דקפסיל התם אלמא לאו מחיצה היא - השתא בעי למימר דאיירי בדופן שלישית אפ"ה לא חשיב אלא תוספת בעלמא לר"מ דקפסיל וקשה הא קתני בהדיא התם כדי שישתה ויאכל וישן ובקונטרס פי' דהוה מצי למפרך אלא בלאו הכי פריך שפיר אך מ"מ קשה דמאי פריך בסמוך אימר דאמור רבנן להוסיף לכתחילה מי אמור הא אמר דלר"מ דקפסיל לא חשיב אלא תוספת בעלמא ע"כ יש לומר דהיינו ודאי דפריך מדקאמר כדי שיאכל וישתה וישן אלמא מיתכשר סוכה בהכי דעיקר מצות סוכה בג' דברים הללו ואם כן הרי עשיית אהל לכתחילה הוא אך קשה להשר מקוצי דהשתא כי משני הא ר"מ הא ר' יהודה לא תירץ כלום אמעשה דנחמיה ונראה לפרש דה"פ כיון דפוסל ר"מ לז' ימי סוכה שאינה יכולה לעמוד שם כל ז' גבי נחמיה שרי לכתחילה אע"ג דמהני לא חשיב אלא תוספת בעלמא כיון שאותה מחיצה אינה ראויה לז' וכן הא דקתני כדי שיאכל וישתה וישן שרי דליכא למיחש שמא תברח לפי שעה ובתר הכי פריך אימר דאמור רבנן להוסיף לכתחילה מי אמור דכיון דמהני אפי' לשעה חשיב עשיית אהל לכתחלה כמו פקק החלון: