הורמין

OVERVIEW The גמרא gives examples of various names which are used exclusively by the עכו"ם. There is a dispute between רש"י and תוספות regarding the proper spelling of the first name mentioned.

בנו"ן גרס רבינו תם דלא מסקי ישראל הכי דהורמין הוא שם שטן ושד – The ר"ת read the name הורמין with a נו"ן at the end (not like רש"י who reads it הורמיז with a זיי"ן), for Jews do not call themselves with this name, since הורמין is the name of Satan and of a demon – אבל הורמיז בזיי"ן הוא לשבח¹ בפרק אחד דיני ממונות (סנהדרין דף לט,א) – However הורמיז with a זיי"ן (at the end) is used in a praiseworthy manner in פרק אחד דיני ממונות where the גמרא cites a statement made by a sorcerer to אמימר – מפלגא דידך ולעיל דהורמיז² ולתחת דהורמין³ הראשון בזיי"ן והשני בנו"ן – ‘From your middle and upwards it belongs to הורמיז, but your lower half belongs to הורמין’; the first with a זיי"ן and the second with a נו"ן. ורש"י גריס תרוייהו בזיי"ן אלא שבשני גריס דאהורמיז⁴ – However רש"י reads in his text both of them with a זיי"ן (at the end), however by the second name he reads ‘to אהורמיז’ (with an א' in front). ואיפרא הורמיז⁵ (בבא בתרא דף ח,א) מפרש רבינו תם חן מאת המקום⁶ – And the ר"ת explains regarding the name איפרא הורמיז that it means grace from the Omnipresent – דאיפרא לשון חן כמו אפריון נמטייה⁷ כולי (בבא מציעא דף קיט,א ושם) – For איפרא is an expression of grace just like the expression אפריון נמטייה, etc. – ולא כרש"י דפירש בפרק שני דנדה (דף כ,ב) דיופי של שדים היו לה: And the meaning of איפרא הורמיז is not as רש"י explains in the second פרק of מסכת נדה that איפרא הורמיז had the beauty of demons.

SUMMARY הורמין is the name of the שטן and הורמיז refers to הקב"ה.

THINKING IT OVER תוספות infers from the statement מפלגא ולעילא דהורמיז that it is לשבח (and refers to הקב"ה (as evidenced how תוס' explains איפרא הורמיז).⁸ However it is possible that הורמיז was the name of a powerful Persian ruler and therefore he was associated with the פלגא דעילא, but not necessarily that it is a שבח (and certainly not that it refers to הקב"ה).⁹

footnotes: ¹ It refers to הקב"ה (see later in this תוספות [footnote # 6]). See ‘Thinking it over’. ² The upper part of the human body belongs to הקב"ה, for all the superior organs are there. ³ However the lower half belongs to the שטן or שד, for the inferior organs reside there. ⁴ According to גירסת רש"י it was an opposite statement; that your upper half belongs to הורמיז the שד and your lower half belongs to אהורמיז (which refers to הקב"ה). ⁵ איפרא הורמיז was the mother of שבור מלכא (the gentile king of פרס). According to תוספות that הורמיז refers to הקב"ה, why did the חכמים refer to her in such a manner? ⁶ איפרא הורמיז was kind to the Jews (and would observe the מצות) therefore they referred to her in this manner See רש"י there ד"ה איפרא. ⁷ שבור מלכא (who was [incidentally] the son of איפרא הורמיז) said regarding a פסק of ר"ש, ‘we extend our graciousness to ר"ש’, in appreciation of his פסק. (See רש"י there ד"ה קמיה.) ⁸ See footnote # 1 & 2. ⁹ See תפארת יעקב.

אבודיינא

OVERVIEW Among the שמות מובהקים mentioned is the name אבודיינא. One may think that this is a contraction of the (non-Jewish) name אבו and the word דיינא (judge). תוספות rejects this interpretation.

הכל שם אחד – The entire name אבודיינא is one name and not a contraction of אבו and דיינא. תוספות proves this

For אבו is a Jewish name,² which is mentioned in פרק השוכר את הפועלים; ‘אבו deposited flax by רוניא’.³

SUMMARY אבודיינא is one name.

THINKING IT OVER Are all the שמות מובהקים mentioned here, names of Judges (ערכאות) or not?⁴

footnotes: ¹ The marginal note states that in our text the reading in ב"מ is איבו (not אבו). ² Therefore we cannot say that אבו the Judge (דיינא) is שמות מובהקים of עכו"ם. ³ The גמרא there continues that רב נחמן ruled on this case; indicating that אבו was a ישראל. ⁴ See תוה"ר.

שבתאי

OVERVIEW תוספות continues to define the proper names of the שמות מובהקים.

גרסינן דשבתי שם ישראל הוא בכמה מקומות¹ – Our text read שבתאי² (and not שבתי) for שבתי is a Jewish name as we see in many places – אבל שבתאי הוא רוח רעה כדאמר בפרק כל הבשר³ (חולין דף קז,ב): However שבתאי is an evil spirit as אביי states in פרק כל הבשר.

SUMMARY שבתי is a Jewish name, while ש(י)בתאי is from the שמות מובהקים.

THINKING IT OVER What relevance can this תוספות have להלכה?⁴

footnotes: ¹ See later כו,ב the גמרא writes ר' שבתי אמר וכו'. ² See תוה"ר who is גורס 'שיבתאי' (see following footnote # 3). See רש"ש and מלא הרועים. In our texts in the גמרא we also read שיבתאי. ³ The גמרא there states התם משום שיבתא, see רש"י there ד"ה התם who explains רוח רעה שורה על הידים וכו'. ⁴ See אמ"ה footnote # 96.

בטאי

OVERVIEW תוספות concludes his clarification of the שמות מובהקים.

גרסינן דבטי שם ישראל – Our text read בטאי**** (and not בטי) for בטי is a Jewish name – כדאמר בקידושין (דף ע,ב) בטי ברמות רוחיה לא קביל גיטא דחירותא – As the גמרא relates in מסכת קידושין that בטי because of his arrogant spirit would not accept a document of emancipation, תוספות explains – שהיה עבד והיה מחזיק עצמו כישראל:¹ For בטי was an עבד כנעני but he held himself as a complete Jew, therefore he refused to accept a שטר שחרור because in his mind he was already a (free) Jew (and had no need for a שטר שחרור).

SUMMARY בטי is a Jewish name, while בטאי is from the שמות מובהקים.

THINKING IT OVER Do the names בטי and בטאי sound different (besides being spelled different), or are they only spelled different, but sound similar?

footnotes: ¹ בטי would tell everyone that he was born Jewish (he would [try to] hide the fact that he was a freed slave). Therefore בטי could not and would not maintain himself as a ישראל if his name was from the שמות מובהקים of the ערכאות, but rather בטי must have been an accepted Jewish name. See מהר"ץ חיות.

לפלוג וליתני בדידה—Let him qualify and teach in the same case

OVERVIEW ר"ש ruled in our משנה that (even) גיטי נשים and שחרורי עבדים are כשרים by ערכאות. They are only פסול if they are done by laymen. The גמרא qualified this ruling of ר"ש that ערכאות are only valid if there are עדי מסירה¹ and the ערכאות have שמות מובהקים.² The גמרא asks, ‘why does ר"ש (merely) say that הדיוטות are פסול, when he should have said that even ערכאות are פסול if they do not have שמות מובהקים?’ Our תוספות explains why the גמרא did not ask a stronger question.

תוספות asks: ואם תאמר אדרבה תיקשי ליה גופא דמתניתין – And if you will say; on the contrary, the משנה itself is difficult according to this explanation that there are עדי מסירה and the ערכאות have שמות מובהקים – למה פסלו בהדיוט כיון דאיכא עדי מסירה ושמות מובהקין³ – Why does ר"ש say that גיטי נשים are פסול by laymen; since there are עדי מסירה and שמות מובהקין?!⁴ What is the advantage of ערכאות over הדיוטות?!⁵ תוספות answers: ויש לומר דגזרינן בהדיוט גיטי נשים – And one can say; that we make a decree and invalidate גיטי נשים if a הדיוט signed it – אטו שאר שטרות דפסלי בהדיוט אף בעדי מסירה – Because of other שטרות which are פסול by a הדיוט even with עדי מסירה ישראל. The reason these are פסול is – דלמא אתי להכשיר בלא עדי מסירה כמו בערכאות⁶ – Because we may come to be מכשיר other שטרות without עדי מסירה just like ערכאות (which are כשר by שאר שטרות even without עדי מסירה).⁷ In summation: we are גוזר that הדיוטות by שאר שטרות are פסול even with עדי מסירה ושמות מובהקים because we may use the הדיוטות without עדי מסירה (which is פסול מדינא because the הדיוטות are not truthful). We are then גוזר by גיטי נשים which are done בעדי מסירה with הדיוטות because of שאר שטרות by הדיוטות.⁸ תוספות anticipates a difficulty to what he said that we are גוזר גיטי נשים אטו שאר שטרות: אף על גב דבסמוך אפילו רבנן⁹ דפסלי שאר שטרות בהדיוט בעדי מסירה – Even though that shortly we find that even the רבנן who invalidate שאר שטרות by a הדיוט (even) with עדי מסירה ישראל, nevertheless – מכשירין בגיטי נשים ולא גזרינן אטו שטרות – They are מכשיר בהדיוט by גיטי נשים, and they do not make a גזירה to be פוסל גיטי נשים on account of שאר שטרות, so why does תוספות assume that ר"ש maintains that there is a גזירה? תוספות replies:

Notwithstanding the above that the רבנן in the ברייתא are not גוזר, the גמרא could not have presented this as a difficulty (why are גיטי נשים פסול by הדיוטות according to ר"ש), because perhaps the תנא of our משנה (including ר"ש) is גוזר by גיטי נשים אטו שאר שטרות.

SUMMARY גיטי נשים by הדיוטות are פסול (even with עדי מסירה ישראל and שמות מובהקים). We are גוזר that גיטי נשים are פסול because of שאר שטרות by הדיוטות (even) with עדי מסירה which in turn are פסול because of שאר שטרות without עדי מסירה.

THINKING IT OVER

1. The גמרא asked that instead of ר"ש stating that הדיוטות are פסול (by גיטי נשים), he should have stated that even ערכאות are פסול if it is not שמות מובהקים. תוספות taught that גיטי נשים are פסול by הדיוטות because we are גוזר אטו שאר שטרות (with עדי מסירה) and אטו שאר שטרות בלא עדי מסירה (which is somewhat of a גזירה לגזירה).¹⁰ It would therefore appear that the דין that גיטי נשים are פסול by הדיוטות (even with עדי מסירה and שמות מובהקים) is a greater חידוש (since it is like a גזירה לגזירה)¹¹ than the דין that שמות שאינם מובהקים are פסול by ערכאות (which is merely one גזירה that they will use the ערכאות for עדי מסירה). What is the sגמרא' question?!¹²
2. According to תוספות we invalidate [two cases] both גיטי נשים and שאר שטרות by הדיוטות (with עדי מסירה) because we may be מכשיר [one case] by שאר שטרות without עדי מסירה (since ערכאות are מותר without עדי מסירה). Seemingly it would have been better to invalidate ערכאות [which is only one case] without עדי מסירה by שאר שטרות (because of הדיוטות by שאר שטרות without עדי מסירה) and to be מכשיר both שאר שטרות and גיטי נשים with עדי מסירה by הדיוטות.¹³

footnotes: ¹ This validates the גט. ² This assures us that we will not use the ערכאות for עדי מסירה. ³ ר"ש distinguishes (by גיטי נשים ושחרורי עבדים) between ערכאות (which are כשר) and הדיוטות (which are פסול). It is evident that all the other factors are the same. This indicates that by הדיוטות they are פסול even if there are עדי מסירה and the הדיוטות have שמות מובהקים (for it is only in this situation that ערכאות are כשר). ⁴ The advantage of תוספות question is that it actually challenges the ruling of ר"ש (that גיטי נשים are פסול by הדיוטות); whereas the גמרא merely questions why ר"ש did not teach us a greater novelty (that even by ערכאות it is פסול by שמות שאינם מובהקים), but it does not challenge his statement (that גיטי נשים are פסול by הדיוטות). ⁵ We have עדי מסירה who validate the גט (for עדי מסירה כרתי), and even though עכו"ם הדיוטות signed it, since they have שמות מובהקים there is no concern of מזוייף מתוכו, just like by ערכאות. ⁶ שאר שטרות (which are merely for proof) are כשר by ערכאות (even without עדי מסירה ישראל) because we assume the ערכאות are telling the truth. However, שאר שטרות by הדיוטות without עדי מסירה are פסול because the הדיוטות are not to be trusted that they are telling the truth. We therefore do not allow הדיוטות בשאר שטרות even with עדי מסירה out of concern that if we allow it with עדי מסירה, people may mistakenly allow it even without עדי מסירה which is פסול (as mentioned above) for they will mistakenly compare it to ערכאות, which is כשר בשאר שטרות even without עדי מסירה. Since שאר שטרות by הדיוטות is always פסול [even with עדי מסירה (as mentioned above)], therefore we restrict even גיטי נשים by הדיוטות out of concern that if we would allow גיטי נשים (with עדי מסירה) we may allow שאר שטרות by הדיוטות (with עדי מסירה and eventually even) without עדי מסירה. ⁷ However גיטי נשים by ערכאות are כשר בעדי מסירה because there is no גזירה since בשאר שטרות the ערכאות are always כשר (even without עדי מסירה) for we assume they are saying the truth. There is no גזירה by ערכאות with עדי מסירה that perhaps it will be done without עדי מסירה for there is no basis for this concern, since we maintain (in this discussion) that עדי מסירה כרתי. ⁸ See מהרש"א who states that this is not considered a גזירה לגזירה. See ‘Thinking it over’ # 1. ⁹ The גמרא shortly cites a ברייתא (on this עמוד) that ראב"י stated that the מחלוקת between ר"ע and the חכמים is only regarding שטרי הדיוטות that ר"ע is מכשיר (by all שטרות) and the חכמים are פוסל שטרי הדיוטות בשאר שטרות but not by גיטי נשים ושחרורי עבדים. ¹⁰ See footnote # 8. ¹¹ Especially according to the מסקנא (see following תוספות ד"ה נעשה [footnote # 2]) that by גיטי נשים if there are עדי מסירה ושמות מובהקין it is כשר even by הדיוטות. ¹² See מהרש"ל and מהרש"א (הארוך). ¹³ See מהר"ם שי"ף.

נעשה כמי שנעשו בהדיוט ופסולים—It is considered as if they were done by laymen and they are פסול.

OVERVIEW The גמרא explained that when ר"ש said in the משנה that לא הוזכרו אלא בזמן שנעשו בהדיוט, he meant to say that if the ערכאות did not have שמות מובהקין, then their שטרות are also פסול, just as if they were presented and signed by הדיוטות. Our תוספות explains; to which type of שטרות which were 'נעשו בהדיוט', do we compare ערכאות which do not have שמות מובהקין.

פירוש¹ בשאר שטרות שנעשו בהדיוט דפסילי אפילו בשמות מובהקין ועדי מסירה – The explanation of the term 'כמי שנעשו בהדיוט' is that we are referring to שאר שטרות (like שטרי ראיה)² which were done by a הדיוט, and those שטרי הדיוט are פסול even if the הדיוטות have שמות מובהקין and there were עדי מסירה. The reason these שטרי הדיוטות are פסול,³ is in order – שלא יבא להכשיר בלא עדי מסירה כמו בערכאות – That it should not come to a situation where we will be מכשיר by שטרי הדיוטות without עדי מסירה as we are מכשיר by ערכאות (where we rule by שאר שטרות that ערכאות are כשר even without ע"מ). תוספות explains why we are so stringent to be מפסיל by שאר שטרות which are done by הדיוטות with ע"מ and שמות מובהקין – דאי חזו שום הכשר בהדיוט אפילו בעדי מסירה – Because if the people see any type of הכשר by a הדיוט even if it is with עדי מסירה (and שמות מובהקין) –

It will come to be mistakenly assumed that there is no difference between ערכאות and הדיוט (for we see that both are כשר by שמות מובהקין וע"מ), and therefore some may mistakenly assume that שטרי הדיוט are כשר everywhere (even) without עדי מסירה, and in that case שטרי הדיוטות are certainly פסול, for they are suspect to lie**.**

SUMMARY שטרי הדיוטות by שטרי ראיה are פסול even if there are עדי מסירה ושמות מובהקין.

THINKING IT OVER

1. How can we explain the difference between the previous תוספות (ד"ה לפלוג), where תוספות assumed that שטרי הדיוטות are פסול even by גיטי נשים, and our תוספות where we maintain⁴ that שטרי הדיוטות are פסול only by שטרי ראיה, but not by גיטי נשים?⁵
2. תוספות explains⁶ the גמרא to mean that גיטי נשים by ערכאות without שמות מובהקין are פסול just as שטרי הדיוטות by שטרי ראיה with ע"מ ושמות מובהקין are פסול; indicating that (logically) שטרי הדיוטות are presumably more פסול than ערכאות. However one can argue that it is more logically compelling that ערכאות without שמות מובהקין are פסול (because we may depend on them as עדי מסירה) than to assume that שטרי הדיוטות (with ע"מ וש"מ) are פסול [because we may use them without עדי מסירה]!⁷

footnotes: ¹ The word 'פירוש' (usually) indicates that there is another interpretation which תוספות rejects. From רש"י ד"ה אבל it appears that we are referring to שטרי הדיוטות without עדי מסירה for רש"י writes 'וחתמי שיקרא'; but if there were עדי מסירה it would be כשר (see however פנ"י). However תוספות rejects this פירוש and maintains that הדיוטות are פסול even with עדי מסירה. See following footnote # 2 for an alternate rejection. See TIE (on this עמוד in) תוספות ד"ה לא נחלקו footnote # 5. See ‘Thinking it over # 2. ² In the answer (that נעשה) we no longer assume (as the מקשן did [see previous תוספות ד"ה לפלוג]) that שטרי הדיוטות even with עדי מסירה and שמות מובהקין are פסול even by גיטי נשים, for this would contradict the following ברייתא. When תוספות writes פירוש he may be rejecting this (as well). See previous footnote # 1. See ‘Thinking it over’ # 1. ³ See previous תוספות ד"ה לפלוג (footnote # 6). ⁴ See footnote # 2. ⁵ See מהרש"א (הארוך), נח"מ and בל"י אות רמה. ⁶ See footnote # 1. ⁷ See תפארת יעקב.

לא נחלקו רבי עקיבא וחכמים על כל השטרות כולי—ר"ע and the חכמים did not argue regarding all שטרות, etc.

OVERVIEW The גמרא cites a ברייתא which states: A. ר"ע וחכמים agree that all שטרות which are עולה בערכאות של עכו"ם are כשר. B. Regarding שטרי הדיוטות there is a מחלוקת בשאר שטרות (except for ג"נ וש"ע); according to ר"ע they are כשר while the חכמים maintain they are פסול. C. רשב"ג states that אף אלו are כשרים [only] in a מקום שאין ישראל חותמין. Our תוספות explains this ברייתא in detail.

פירוש¹ כל השטרות העולים בערכאות אף על פי שחותמיהן עובדי כוכבים כשרים – The explanation of the statement that all שטרות that are עולה בערכאות are כשר even though they were signed by עכו"ם is not a universal law, but rather – האי כי דיניה והאי כי דיניה – These שטרות are כשר according to its laws and these other**** שטרות according to its laws, meaning that – שאר שטרות בכל ענין² גיטי נשים ושחרורי עבדים בעדי מסירה³ ושמות מובהקין⁴ – All other שטרות (except for גיטי נשים ושחרורי עבדים) are כשר in any event (without further restrictions), however גיטי נשים ושחרורי עבדים are כשר only if there are עדי מסירה and the ערכאות have שמות מובהקים. תוספות continues explaining the ברייתא: לא נחלקו אלא בזמן שנעשו בהדיוט פירוש⁵ בשמות מובהקין ובעדי מסירה – ר"ע וחכמים did not argue (by ערכאות) they only argued when they were processed by laymen; meaning (explains תוספות, [even]) if the הדיוטות who signed had שמות מובהקין and there were עדי מסירה – דרבי עקיבא מכשיר ולא גזר שיבא להכשיר אף בלא עדי מסירה אטו ערכאות – Where ר"ע is מכשיר (in all types of שטרות) and there is no decree to be פוסל out of concern that it may come that they will be מכשיר (by הדיוטות) even without עדי מסירה since by ערכאות it is כשר without עדי מסירה (by שאר שטרות); according to ר"ע we are not concerned that people will confuse them – וחכמים פוסלין בשאר שטרות דגזרינן חוץ מגיטי נשים – However, the חכמים are פוסל by שאר שטרות (except for גיטי נשים ושחרורי עבדים), because we are גוזר that people will confuse הדיוטות with ערכאות and be מכשיר without עדי מסירה.⁶ תוספות explains why the חכמים are גוזר בשאר שטרות and not by גיטי נשים ושחרורי עבדים: דבשאר שטרות דכשירין בערכאות בלא עדי מסירה איכא למיגזר⁷ – For by שאר שטרות, which are כשר by ערכאות without עדי מסירה, there is reason to be גוזר, for people may mistakenly assume that just as ערכאות are כשר even without עדי מסירה ושמות מובהקין, the same applies to הדיוטות – אבל גיטי נשים אפילו בערכאות לא מתכשרי אלא בעדי מסירה ליכא למיגזר מידי⁸ – However since גיטי נשים are not כשר [even] by ערכאות unless there are עדי מסירה there is no reason to be גוזר anything. תוספות continues explaining the ברייתא: רבן שמעון בן גמליאל אומר אף אלו כשירין כולי – רשב"ג said; even these are כשירין, etc. in a place where ישראל do not sign – כלומר⁹ אף גיטי נשים¹⁰ אין כשירין אלא במקום שאין ישראל חותמין – This means even גיטי נשים are not כשירים (with ע"מ and ש"מ), unless it is a place where Jews do not sign – פירוש שאין מניחין ישראל לחתום דלא יבא לטעות לומר שהן ישראל¹¹ – The explanation of the phrase 'במקום שאין ישראל חותמין', is that they do not allow ישראל to sign therefore ערכאות are כשרים because it will never come to mistakenly assume that the signers are ישראל. ופריך מקום שאין ישראל חותמין נמי ליגזור – And the גמרא challenges the view of רשב"ג; ‘let us make a גזירה in those places where ישראל cannot sign’ that it should also be פסול – פירוש כיון דבמקום שישראל חותמין גזרת שמות מובהקין אטו שמות שאין מובהקין – The explanation of this question (מקום שאין ישראל חותמין נמי ליגזור) is; since in a place where ישראל do sign you have made a decree outlawing שמות מובהקין out of concern that people may allow שמות שאין מובהקין – אם כן מקום שאין ישראל חותמין נמי ליגזור אטו מקום שחותמין – Then indeed even in a place where ישראל do not sign we should also decree that it is פסול because it may be confused with a place where ישראל do sign – תוספות anticipates a question: אף על פי דהוי כעין גזירה לגזירה¹² – Even though that this is similar to a גזירה לגזירה which usually we are not גוזר – מכל מקום מיסתבר למקשה כיון דחיישינן כולי האי¹³ להא נמי הוה לן למיחש – Nevertheless it seemed logical to the ‘questioner’, since we are so much concerned we should be concerned for this as well. כן נראה לרבינו יצחק לפרש שיטה זו: This is how it appears to the ר"י to interpret this discussion.

SUMMARY All agree גיטי נשים ושחרורי עבדים are כשר בערכאות only with ע"מ וש"מ, and בשאר שטרות they are כשר in any event. גיטי נשים are כשר בהדיוטות according to everyone only with ע"מ וש"מ (and if it is a מקום שאין ישראל חותמין according to רשב"ג). שטרי הדיוטות בשאר שטרות are כשר לר"ע with ע"מ וש"מ and פסול according to the חכמים because we are גוזר אטו שלא בע"מ.

THINKING IT OVER

1. In the following ד"ה (רשב"ג), the ר"י states that רשב"ג maintains ע"מ כרתי only by גיטין; however by שאר שטרות he maintains עדי חתימה כרתי. In our ד"ה here, תוספות explains the reason the חכמים are פוסל שטרי הדיוטות (even with ע"מ וש"מ) is because of a גזירה (without ע"מ).¹⁴ Seemingly תוספות could have said that the חכמים agree with רשב"ג that בשאר שטרות ע"ח כרתי and therefore הדיוטות עכו"ם are פסול even if there are ע"מ ישראל!¹⁵
2. When the גמרא asked that we should be גוזר by a מקום שאין ישראל חותמין on account of a מקום שישראל חותמין;¹⁶ did the גמרא mean in a case of שמות שאין מובהקין or (even) in a case of שמות מובהקין?¹⁷
3. Is there a difference between רש"י and תוספות regarding the view of רשב"ג?¹⁸

footnotes: ¹ תוספות is negating the view that by ערכאות all שטרות are כשר in the same manner, as seemingly indicated by the phrase כל השטרות עולים בערכאות וכו' כשרים. ² These שטרות are only to ascertain the truth; we assume that ערכאות do not lie. ³ עדי מסירה ישראל are required to make the גט and שטר שחרור effective. ⁴ שמות מובהקין are required so we do not mistakenly use the ערכאות as עדי מסירה assuming mistakenly that they are Jewish. ⁵ תוספות is (seemingly) negating פירש"י בד"ה חוץ, where רש"י states דכיון שנעשה בהדיוט שטרי מכר וכו' פסול דאימור שקרא חתום, which indicates that by שטרי הדיוט the מחלוקת between ר"ע וחכמים is without עדי מסירה (however with עדי מסירה it is כשר even according to the חכמים). See מהר"ם שי"ף on this רש"י (and see תוד"ה נעשה footnote # 1). See נח"מ on the גמ' ד"ה לא for an explanation why ר"ע is מכשיר by הדיוטות according to רש"י. ⁶ שטרי הדיוטות without עדי מסירה are פסול (even by שאר שטרות) because הדיוטות presumably lie. ⁷ If we would be מכשיר בשאר שטרות with ע"מ, people will say that הדיוטות are like ערכאות (they are both כשר בשאר שטרות), therefore הדיוטות are also כשר בלא ע"מ just like ערכאות. See ‘Thinking it over’ # 1. ⁸ We are not concerned that if we will be מכשיר by שטרי הדיוטות with עדי מסירה by גיטי נשים, we will also mistakenly be מכשיר without עדי מסירה, because there is no precedent to be מכשיר the שטרי עכו"ם (by גיטי נשים) without עדי מסירה (even by ערכאות), as opposed to שאר שטרות where there is a precedent by ערכאות. ⁹ The term כלומר is used when the interpretation does not follow the literal meaning. The phrase אף אלו כשרין should mean that רשב"ג is lenient, saying even these (which you claim to be פסול) are [also] כשר. However the actual meaning is that רשב"ג is qualifying the היתר of גיטי נשים and limiting it to a מקום שאין ישראל חותמין. ¹⁰ See following תוספות ד"ה רשב"ג (and ‘Thinking it over’ there). ¹¹ However, in a place where ישראל do sign then even if it is ערכאות with שמות מובהקין וע"מ it is פסול, because we may mistakenly assume that these ערכאות are ישראל and they may be used for עדי מסירה. ¹² The גמרא is asking (according to תוספות) that גיטי נשים which are עולה בערכאות של עכו"ם with ע"מ וש"מ in a place that אין ישראל חותמין should be פסול because it may be confused with a place where ישראל חותמין. However, even in a place where ישראל חותמין, the reason why it is פסול according to רשב"ג is because of a גזירה of מובהקין אטו שאינו מובהקין. This should be considered a גזירה לגזירה. See ‘Thinking it over’ # 2. ¹³ רשב"ג is concerned even by a case of שמות מובהקין that we may use the עכו"ם for ע"מ (if it is a מקום שישראל חותמין). This seems to be an unwarranted concern (for they have שמות מובהקין). It is apparent therefore that according to רשב"ג extra precautions need to be taken, therefore we should be concerned even if אין ישראל חותמין. ¹⁴ See footnote # 7. ¹⁵ See מהרש"א (הארוך). ¹⁶ See footnote # 12. ¹⁷ See נח"מ. ¹⁸ See אמ"ה # 108.

רבן שמעון בן גמליאל אומר כולי—רשב"גsays, etc.

OVERVIEW רשב"ג rules that גיטי נשים are כשר only in a place where ישראל do not sign on שטרות, thereby assuring us that the עכו"ם will not be used for עדי מסירה, but rather there will be proper עדי מסירה ישראל. Our תוספות discusses the consequence of this ruling and resolves an apparent contradiction.

משמע הכא דסבר כרבי אלעזר דאמר עדי מסירה כרתי¹ – It seems from this ברייתא that רשב"ג agrees with ר"א who maintains that עדי מסירה כרתי. תוספות asks: והקשה הרב רבינו אפרים דבפרק גט פשוט (בבא בתרא דף קסט,ב) – And ה"ר אפרים asked, that in פרק גט פשוט – גבי הבא לידון בשטר ובחזקה² משמע דסבירא ליה דעדי חתימה כרתי – Regarding the case of one who comes with a claim of a שטר and a claim of a חזקה, it seems that רשב"ג maintains that עדי חתימה כרתי; how can we reconcile that גמרא with our גמרא which indicates that he maintains עדי מסירה כרתי?! תוספות answers: ואומר רבינו יצחק דדוקא בגיטין סבר כרבי אלעזר ולא בשאר שטרות – And the ר"י answered that only by גיטין does רשב"ג agree with ר"א that ע"מ כרתי but not by other שטרות; there he maintains ע"ח כרתי –

Like those אמוראים in the last פרק of גיטין

SUMMARY רשב"ג (as well as many אמוראים) maintain that ע"מ כרתי by גיטין; however בשאר שטרות there it is עדי חתימה כרתי.

THINKING IT OVER When רשב"ג states (in the ברייתא) that 'אף אלו כשרין'; was he referring to גיטי נשים exclusively or also to שאר שטרות?⁴ 2. תופסות assumes that רשב"ג maintains ע"מ כרתי.⁵ However it is possible to say that רשב"ג maintains ע"ח כרתי and when he writes לא הוכשרו אלא במקום שאין ישראל חותמין he means that in such a place we can use this גט if we will allow the ישראל to sign now (after the עכו"ם signed); however in a place where ישראל do sign then it is פסול because we are concerned that they will think the signatures are from ישראל and they will not add any more חתימות from עדי ישראל.⁶

footnotes: ¹ רשב"ג ruled that גיטי נשים which were signed by עכו"ם are כשר only in a place where Jews do not sign. The only עדים כשרים for the גט are the עדי מסירה. See (however) ‘Thinking it over’ # 2. ² The case there is where one (a מערער) contested the present ownership of the one living in a house (the מוחזק). The מוחזק had a שטר (without עדים) that the claimant sold him the house and in addition the מוחזק had עדים that he lived there for three years. [רבי maintains that we verify the שטר through עדי מסירה and that is sufficient.] רשב"ג maintains that we need to verify the חזקה; however the שטר is insufficient even if there are עדי מסירה since (as the גמרא explains there) רשב"ג maintains that עדי חתימה כרתי, so the שטר without עדי חתימה is invalid. ³ The גמרא mentions there many אמוראים who rule הלכה כר"א בגיטין, but not by שאר שטרות. ⁴ See אמ"ה # 115-116. ⁵ See footnote # 1. ⁶ See תפארת יעקב.

והא בעינן כתב שאינו יכול לזייף—But we require writing that cannot be forged

OVERVIEW The גמרא asked how we can use a שטר פרסאה since it can be forged. תוספות explains that this question is valid even if we maintain עדי מסירה כרתי.

לרבי אלעזר¹ פריך דאמר בפרק ב' (לקמן דף כב,ב) – This question is only according to ²ר' אלעזר בן פדת**** (the אמורא) who states later in the second פרק – דלא הכשיר רבי אלעזר דבר שיכול להזדייף אלא בגיטין דוקא ולא בשאר שטרות: ³ That ר' אלעזר בן שמוע**** (the תנא who maintains ע"מ כרתי) did not permit using something which can be forged by all שטרות; rather he permitted it only by גיטין, but not by other שטרות, where (even) ר"א requires a דבר שאינו יכול לזייף**.** However, if we maintain (like ר' יוחנן) that according to ר"א that a כתב שיכול לזייף is always כשר there is no question for we can say that רבא was following this view of ר"א.

SUMMARY ר' אלעזר requires a דבר שאינו יכול לזייף by all שטרי ראיה, but not by גיטין.

THINKING IT OVER Presumably the עדי מסירה saw the transaction (of the loan). Why should not the מלוה collect from the בני חורי, even if we require a כתב שאין יכול לזייף? The requirement of a שטר is (seemingly) only regarding the משעבדי but not the בנ"ח!⁴

footnotes: ¹ ר' יוחנן there argues and maintains that even by שאר שטרות it can be a דבר שיכול לזייף according to ר"א. ² See רש"י לקמן לא,ב ד"ה ר"א. ³ A גט is needed just for the divorce; therefore we are not concerned that it will be forged later. However other שטרות which are needed for proof, there is concern that the holder of the שטר will alter it in his favor, (and the עדי מסירה will not remember). ⁴ See תפארת יעקב.

בדאפיצן—They were processed with gall-nuts

OVERVIEW The גמרא explained that the שטרא פרסאה could not be forged for it was treated with gall-nuts.¹ תוספות explains that there are other methods to prevent forgery.

משמע דבלא אפיצא יכול להזדייף – It seems that without the אפיצא process the שטר can be forged. תוספות asks: ואם תאמר והיאך אנו כותבין בקלפים שלנו דלא אפיצן – And if you will say; and how do we write with our parchment, which was not processed with אפיצא – (שטרות) וספר תורה תפילין ומזוזות ודיפתרא² פסול בכולהו כדמוכח בכמה דוכתי³ – (notes) and ס"ת, תפילין and מזוזות, since דיפתרא is invalid by all these as is evident in many places! תוספות answers: ואומר רבינו תם דעיבוד סיד⁴ שלנו כעיבוד עפצים⁵ שלהם – And the ר"ת answers that our processing the parchment with סיד is the equivalent of their processing with עפצים – תוספות offers two proofs that סיד is the equivalent of עפצים: firstly – דהא קלפים שלנו אין יכולין להזדייף – For the writing on our parchment cannot be forged. ועוד דבהקומץ רבה (מנחות לא,ב) גבי ספר תורה⁶ קאמר הא דאפיצן הא דלא אפיצן – And furthermore in פרק הקומץ רבה regarding a ס"ת, the גמרא states, ‘here there was אפיצן, and here there was no אפיצן’ – הרי שכותבין ספר תורה בדלא אפיצן והיינו כעיבוד שלנו: It is apparent that we write a ס"ת without אפיצן, which must mean the way we process it with סיד.

SUMMARY Processing with אפיצא or סיד prevents forgery, and is מכשיר ספרי קודש.

THINKING IT OVER The ר"ת states that סיד prevents forgery just as אפיצא does. However how does that explain why we are permitted to write ספרי קודש without אפיצא? Seemingly the reason for אפיצא by ספרי קודש is not out of concern of forgery, but rather a דין in writing ספרי קודש!⁷

footnotes: ¹ These are abnormal growths found (mainly) on oak trees and are (also) used for making ink. ² דיפתרא is a parchment that did not go through the אפיצא process. ³ See the משנה מגילה יז,א that דיפתרא is פסול for a מגילה. The גמרא there (on יט,א) derives it from a גז"ש from ירמיה (indicating that it is פסול by all ספרי קודש). ⁴ סיד is lime or plaster. ⁵ It appears that the words עפצים and אפיצא are used interchangeably. ⁶ The גמרא there reconciles the two opinions whether one can sew up a ס"ת where three lines of writing were ripped (if it was אפיצן), or not (where it was not אפיצן). ⁷ See נח"מ and אמ"ה # 140.