דיו דיותא—דיו means ink

OVERVIEW תוספות discusses the composition of דיו.

אומר רבינו תם דדיו שלנו הוא קרוי דיו ולא אותו שעושין מעפצים דההוא לא מיקרי דיו – The ר"ת says that our ink is called דיו,¹ but not the ink which is made from עפצים,² for that is not called דיו – תוספות proves that עפצים is not דיו: מדתני רבי חנינא כתבו במי טריא ואפצא³ כשר משמע דלאו היינו דיו – For ר' חנינא taught a ברייתא, ‘if he wrote it with טריא (rain) and אפצא water it is כשר’; indicating that אפצא is not דיו (of our משנה) דלא תני אלא הנך דלא תני במתניתין⁴ – For the ברייתא taught us only about the inks which are not taught in our משנה; indicating that אפצא (or עפצים) is not דיו – תוספות offers another proof that עפצים are not דיו: ובסמוך דפריך ארבי אבהו דאמר במי מילין מרבי חנינא אמאי לא פריך מדיו דמתניתין – And shortly⁵ when the גמרא challenges ר' אבהו, who said that we write first with מי מילין,⁶ the גמרא challenges this from ר"ח,⁷ why did not the גמרא challenge ר"א from our משנה which mentions דיו?!⁸ תוספות brings an additional proof that דיו is not from עפצים: ועוד דספר תורה בעי דיו כדאמרינן בהבונה (שבת דף קג,ב) כתבה שלא בדיו יגנז – And furthermore a ס"ת requires that it be written in דיו as the ברייתא states in פרק הבונה, ‘if he did not write it with ink it should be hidden’ (it cannot be used) – ואספר תורה קאי כדמשמע בהקומץ רבה⁹ (מנחות דף לא,ב) – And that ברייתא which requires דיו, is referring to a ס"ת as is indicated in פרק הקומץ רבה – והיכי כתבינן בדיו של עפצים על קלף של ספר תורה שהוא מעופץ¹⁰ – So how can we write with ink that contains עפצים on the parchment of a ס"ת which is coated with עפצים – והא אין מי מילין על גבי מי מילין¹¹ – Since the rule is that מי מילין on top of מי מילין is not a כתב. תוספות concludes with another proof that דיו does not contain עפצים: ועוד מדקדק רבינו תם מהא דאמרינן בפרק ב' דנדה (דף כ,א) – And in addition the ר"ת infers from that which the גמרא relates in the second פרק of מסכת נדה, that – רבי אמי פלי קורטא דדיותא ובדיק¹² והיינו דיו שלנו שהוא יבש ושייך לומר בו פלי קורטא – ‘ר' אמי cracked open a clump of ink and checked’, and that can only be our ink, which is dry and it is applicable to say he cracked open a clump; however ink which is made with מי עצפים is not clumpy (it runs) and cannot be cracked. תוספות responds to an anticipated difficulty: והא דאמר בפרק במה מדליקין (שבת דף כג,א) כל השרפים יפים לדיו ושרף קטף¹³ יפה מכולן – And that which רב הונא said in פרק במה מדליקין all שרפים are good for the manufacture of ink and the שרף קטף is better than all – ההוא שרף לאו היינו גומי¹⁴ דאין דרך לתת גומי אלא בדיו של עפצים¹⁵ – That שרף is not גומי, for it is not customary to include גומי only into עצפים ink – אלא אומר רבינו תם דשרף הוא לחלוחית קליפת העץ שעושין ממנו דיו שלנו – But rather, says the ר"ת that שרף is the moisture of the tree bark from which we make our ink; תוספות offers proof that שרף can mean moisture (and not only resin) – כמו זו שירפה מצוי דפרק קמא דנדה¹⁶ (דף י,ב) דהיינו לחלוחית דמים שבאשה – Like the גמרא states in the first פרק of מסכת נדה, ‘this one has sufficient moisture’, which is referring to the moisture of the blood found in a woman. תוספות offers another proof that שרף means moisture and not גומי: ובפרק כל שעה (פסחים דף לט,א) ירק מר יש לו שרף וירק אין לו גומי אלא לחלוחית – And in פרק כל שעה it states, ‘a bitter vegetable has שרף’, but a ירק has no גומי only moisture; proving that שרף can refer to לחלוחית. תוספות issues a הלכה ruling: ומתוך כך אוסר רבינו תם לכתוב ספר תורה בדיו של עפצים¹⁷ – And because of this the ר"ת prohibits writing a ס"ת with עפצים ink. תוספות responds to an anticipated difficulty: ומה שמשמע בפרק כל כתבי (שבת דף קטו,ב) דכל ספרים לא בעו דיו חוץ ממגילה¹⁸ – And that which seems to appear in פרק כל כתבי that all ספרי קודש do not require דיו, except for מגילה, which (seemingly) contradicts the ruling of the ר"ת – פירשתי בפרק כל כתבי:¹⁹ I explained it in פרק כל כתבי

SUMMARY A ס"ת must be written with דיו, which contains no עפצים.

THINKING IT OVER תוספות asks how can we write a ס"ת (which is מעופץ) with ink of עפצים, since אין מי מילין ע"ג מי מילין.²⁰ See רש"י בד"ה דאפצא that the reason מי מילין ע"ג מי מילין is פסול is because דלא הוי כתב וכו' ואינו ניכר. However when we write a ס"ת with עפצים ink it is obviously ניכר, so why should it be פסול?!²¹

footnotes: ¹ See תוה"ר who writes: דדיו שעושים מקליפת עצים ומבשלים אותו כדי שיהיה עב הוא הנקרא דיו – the ink which is made from tree bark and it is cooked in order to make it thick, that is called דיו. ² עפצים are gall nuts, which are growths on trees (caused by microbes). They are used in making ink. ³ אפצא is the same as עפצים. ⁴ There is no need for ר' חנינא to repeat what the משנה already taught us that we may לכתחלה write with דיו. ⁵ The גמרא (on the bottom of this עמוד) discusses various methods how we can have witnesses sign if they do not know how to write (sign). ⁶ ר"א said we first sign it with מי מילין, which is water in which עפצים were steeped (see רש"י ד"ה במי), and then the עדים sign with regular ink on top of the מי מילין. ⁷ ר"ח ruled that that מי אפצא is a proper כתב, so if the עדים sign on top of the מי מילין (which is identical to the מי אפצא), it will be a כתב ע"ג כתב which is not כשר. ⁸ If the דיו mentioned in our משנה is made from עפצים, then how can the עדים write on the מי מילין it is a כתב ע"ג כתב! It is preferable to refute (or prove) from a משנה than from a ברייתא. ⁹ In the same ברייתא (as כתבה שלא בדיו יגנז) it also states כתבה כשירה יגנז. The גמרא in מנחות cites that part of the ברייתא (that עשתה כשירה פסולה) and concludes that this ברייתא is discussing a ס"ת (not a מזוזה). ¹⁰ See רש"י ד"ה אין on the very bottom of the עמוד ב', that וכל גוילים של ס"ת שלהם עבודים בעפצים. ¹¹ See footnote # 5 that מי מילין is made with עפצים. See ‘Thinking it over’. ¹² He would compare the color of the ink to the color of the דם (נידה) which was black. ¹³ קטף is a type of plum tree (also called sloe). ¹⁴ See רש"י there ד"ה שרף which he translates as גומ"א. This is gum arabic (which is made from the resin of trees). ¹⁵ This would contradict the view of the ר"ת that דיו contains no עפצים and by extension no גומי. ¹⁶ The גמרא there is discussing the difference between a בתולה and other woman regarding טומאת נדה. The word שירפה is used in the same context as שרף, meaning moisture. ¹⁷ It is forbidden even if the ס"ת is not מעובד בעפצים (where it is surely אסור since אין מי מילין ע"ג מי מילין), but rather it is מעובד בסיד (with lime), nevertheless it is אסור. ¹⁸ The ברייתא there states: אין בין ספרים למגילה אלא שהספרים נכתבים בכל לשון ומגילה עד שתהא כתובה אשורית על הספר ובדיו; seemingly indicating that only מגילה requires דיו (but not a ס"ת). ¹⁹ ד"ה מגילה. The ר"י answers that the ברייתא there is discussing when we can save it from a fire, עיי"ש. ²⁰ See footnote # 11. ²¹ See בל"י אות תמב.

קנקנתום חרתא דאושכפי¹— קנקנתום is חרתא דאושפכי

OVERVIEW There is a dispute between רש"י and תוספות as to the identity of קנקנתום.

פירש בקונטרס אדרמנ"ט² ובשיחור דקתני בברייתא פירש נמי בקונטרס דהוא אדרמנ"ט³ – רש"י explained that קנקנתום is אדרמנ"ט, and regarding שיחור which the ברייתא teaches, רש"י also explained that it is אדרמנ"ט. תוספות disagrees with פירש"י: ואין נראה דלא תני בברייתא אלא הנך דלא תני במתניתין⁴ – And this is not correct for the ברייתא (of שיחור) mentions only those ‘inks’ that are not taught in the משנה (and since קנקנתום is taught in the משנה it cannot be the same as שיחור) – תוספות offers his interpretation of שיחור and קנקנתום: ואומר רבינו יצחק דשיחור הוא אדרמנ"ט – And the ר"י says that שיחור is indeed אדרמנ"ט (as רש"י states) – וקנקנתום הוא כמו שפירש רבינו שמואל בעירובין⁵ (דף יג,א) דהיא קרקע ירוקה – However קנקנתום is as the רשב"ם explains in מסכת עירובין that it is a greenish earth – שקורין וידרוי"ל⁶ בלע"ז ובערוך לועזו ויטריאול"ו – Which is called וידרוי"ל and in the ערוך he translates it as ויטריאול"ו – ורבינו תם נמי פירש בתיקון ספר תורה שעשה אדרמנ"ט מותר לתת לתוך הדיו לכולי עלמא – And the ר"ת also explained in his תיקון of ס"ת which he made, ⁷ that according to everyone it is permitted to add אדרמנ"ט into the ink to write a ס"ת – דלאו היינו קנקנתום דאיכא למאן דאסר⁸ בפרק קמא דעירובין (דף יג,א) – For אדרמנ"ט is not the same as קנקנתום, regarding which there is one who, in the first פרק of מסכת עירובין, prohibits using קנקנתום for writing a ס"ת. תוספות asks: ואם תאמר דבמסכת נדה (דף כ,א) תנן ⁹ שחור כחרתא ומפרש דהיינו חרתא דאושכפי¹⁰ – And I you will say; but in מסכת נדה we learnt in a משנה, it is black like חרת. And the גמרא there explains, this means like חרתא דאושפכי – ואילו וידריאול"ו ירוקה היא כזכוכית ועל שם כך נקרא וידריאול"ו¹¹ – However וידריאול"ו is green like glass and therefore (because of its glassy color) it is called וידריאול"ו – תוספות answers:

And one can say; that when they prepare the קנקנתום to add it to the ink then it blackens.

SUMMARY According to רש"י both קנקנתום and שיחור are אדרמנ"ט, while according to the ר"י only שיחור is אדרמנ"ט and קנקנתום is וידרוי"ל (which is naturally green).

THINKING IT OVER ר' חייא taught that כתבו באבר וכו' ובשיחור כשר. Does that mean כשר only בדיעבד or that it is מותר even לכתחלה to write with אבר and שיחור, etc.?¹³ Can we resolve this question from our תוספות?¹⁴

footnotes: ¹ חרתא דאושכפי is (usually) translated as black ink used by shoemakers. ² אדרמנ"ט is a black carbon substance (made from partially burnt wood), used for writing and blackening shoes. ³ רש"י actually says (בד"ה ובשיחור) that it is חרתא דאושפכי. ⁴ See (similarly) previous תוספות ד"ה דיו [TIE footnote # 4]. See ‘Thinking it over’. ⁵ See תוספות there ד"ה קנקנתום. ⁶ Vitriol; a sulfur iron compound (which appears green). ⁷ Apparently the ר"ת wrote a תיקון instructing how a ס"ת should be prepared. ⁸ Either ר' עקיבא or ר' ישמעאל prohibits using קנקנתום for writing a ס"ת. עיי"ש. ⁹ The משנה on דף יט,א mentions שחור as one of the five types of דם טמא by a woman. The משנה clarifies that it is שחור כחרת (not חרתא as תוספות writes). ¹⁰ See the marginal note that these words חרתא דאושפכי, do not appear in out text. Rather it says חרת שאמרו דיו. ¹¹ The גמרא states that קנקנתום is חרתא דאושפכי, which תוספות maintains is vitriol; however vitriol is green and not black as it states in מסכת נדה. According to רש"י who maintains it is אדרמנ"ט it is understood because אדרמנ"ט is black. ¹² See תוה"ר who writes; דלאחר שנטחנה היטב כמו שמתקנים אותה לתת לתוך הדיו היא משחרת, that after it is well ground, (as) when they prepare it to add it into the ink, it blackens. ¹³ See footnote # 4. ¹⁴ See תפא"י.

דיו על גבי דיו פטור—Ink on top of ink; he is exempt

OVERVIEW ר"י ור"ל both maintain that writing with ink over existing ink is not considered writing (regarding שבת). Our תוספות distinguishes between two types of כתב ע"ג כתב.

תוספות asks: תימה דהכא משמע דדיו על גבי דיו לא כלום הוא לענין שבת – It is astounding! For it appears from the גמרא here that דיו ע"ג דיו is not writing at all regarding חילול שבת (that one is not מחלל שבת [מדאורייתא] if he writes בדיו ע"ג דיו) – והוא הדין לענין גט דמדמי בסמוך¹ לשבת ומשמע דליכא מאן דפליג – And the same ruling applies to גיטין which the גמרא shortly compares to שבת, and it seems that no one argues with this ruling – ולקמן (דף כ,א) אמרינן כתבו שלא לשמה והעביר עליו קולמוס לשמה – However, later רב חסדא stated if he wrote the גט שלא לשמה, and then wrote over the גט with a quill לשמה, a second time – באנו למחלוקת רבי יהודה ורבנן² דלרבי יהודה הוי כתב – We have arrived to the dispute between ר"י and the רבנן,³ for according to ר"י it is a proper writing; indicating that כתב ע"ג is כשר (according to ר"י) – ועוד דרב אחא מסיק לקמן⁴ דאפילו רבנן מודו גבי גט דהוי כשר – And furthermore ר"א concludes later that even the רבנן agree that it is כשר by a גט in the case of ר"ח. Why is it that our גמרא here maintains (even) by גיטין that a כתב ע"ג כתב is פסול. תוספות answers and differentiates between the case of ר"ח and our גמרא: ואומר רבינו יצחק דלקמן ודאי שכתב הראשון היה שלא לשמה וכתב השני עושהו לשמה – And the ר"י says; that certainly later where the first writing was שלא לשמה (by the גט and ס"ת) and the second overwriting makes it לשמה, this is – חשיב כתב לרבי יהודה ולרב אחא אפילו לרבנן חשיב כתב גבי גט – Considered a proper writing according to ר"י (by ס"ת and גט), and according to ר"א it is considered a proper writing by גט even according to the רבנן⁵ (who argue with ר"י by ס"ת because of זה א-לי ואנוהו) – אבל הכא שכתב שני אינו מתקן כלום⁶ אפילו רבי יהודה מודה דלא חשיב כתב – However here in our גמרא where the second writing is not improving anything (it is merely דיו ע"ג דיו) even ר"י agrees that it is not considered a כתב. תוספות anticipates the following difficulty: ובפרק הבונה (שבת דף קד,ב) דתנן כתב על גבי כתב פטור – And in פרק הבונה where we learnt in a משנה that if one wrote on top of writing, he is פטור (because כתב ע"ג כתב is not considered writing) – ואמר רב חסדא מתניתין דלא כרבי יהודה – And ר"ח said there in the גמרא that our משנה (which is פוטר by כתב ע"ג כתב) is not according to ר"י (of מעביר עליו קולמוס who maintains that it is a כתב); so ר"ח – לא בעי לאוקמי כשאין כתב השני מתקן כלום דאפילו רבי יהודה מודה דאינו כתב⁷ – Did not want to establish that משנה in a case where the second כתב is not improving anything, in which case even ר"י admits that it is not a כתב – תוספות replies, the reason is: משום דמתניתין משמע ליה דבכל ענין פטור⁸ – Because it seemed to ר"ח that the משנה rules פטור in any case of כתב ע"ג כתב – אפילו כתב גט או ספר תורה שלא לשמה והעביר עליו בשבת קולמוס לשמה להכי מוקי כרבנן Even if he initially wrote a גט or ס"ת שלא לשמה and then overwrote it with a quill לשמה, it is still פטור, therefore ר"ח establishes the משנה according to the רבנן (and ר"ח will disagree with רב אחא and not differentiate according to the רבנן between גט and ס"ת)- אבל לרב אחא בר יעקב על כרחך לא מיתוקמא מתניתין בכל ענין – However according to ר"א ב"י perforce the משנה in הבונה cannot be established in any situation (even when he initially wrote the גט שלא לשמה and then overwrote it לשמה) דהא בגט אפילו רבנן מודו דהוי כתב – For by גט even the רבנן admit that it is a כתב if the first כתב was שלא לשמה and the second was לשמה (according to ראב"י) –

And according to ראב"י the משנה is according to ר"י as well, for instance in a case where the second כתב is not improving at all the first**** כתב.

SUMMARY If the second כתב made no improvement on the first כתב it is not a כתב according to everybody. If the second כתב made an improvement (the first כתב was שלא לשמה and the second לשמה) according to ר"י it is always a כתב (by גיטין and ס"ת) and according to the רבנן is not a כתב regarding ס"ת, and regarding גיטין it is not a כתב according to ר"ח and it is a כתב according to ראב"י.

THINKING IT OVER

1. תוספות maintains that if the second כתב is מתקן (it was written לשמה), it is a good כתב according to ר"י in all cases, and according to the רבנן by גט (according to ראב"י). When the גמרא discusses whether we can first write בסיקרא (which will be שלא לשמה), can the עדים sign on top with דיו (which will be לשמה);⁹ seemingly it should be allowed (even according to the רבנן [in the view of ראב"י])!¹⁰
2. Regarding the משנה in שבת that כתב ע"ג כתב is פטור, תוספות states that it is משמע that דבכל ענין פטור;¹¹ however regarding דיו ע"ג דיו in our גמרא, there תוספות states that it is only כשאין מתקן כלום; why is there a difference?!¹²
3. When תוספות states that it is a כתב when he is מתקן,¹³ does that mean the first כתב is a כתב or the second כתב is a כתב?¹⁴

footnotes: ¹ Regarding the case of עדים שאין יודעים לחתום. ² ר"י ורבנן argue in a case where a person was to write the name of השם, but he had intention instead to write the word יהודה, however he did omitted the ד', so the name of השם was written albeit without the proper כוונה, which renders it פסול. According to ר"י you may write over the original השם with כוונה and it will be כשר, while the חכמים maintain that it is not השם מן המובחר. ³ The ruling in the case of ר"ח will depend on the opinions of ר"י ורבנן. ⁴ ר"א on דף כ,א distinguishes between a ס"ת where כתב ע"ג כתב is אין השם מן המובחר because we require זה א-לי ואנוהו, and by גיטין where כתב ע"ג כתב is כשר even according to the רבנן. ⁵ See ‘Thinking it over’ # 3. ⁶ Regarding שבת there was already something written and he merely overwrote it without any (significant) change in the writing or in the intent of the writing. Regarding גיטין see ‘Thinking it over’ # 1. ⁷ Why was it necessary for ר"ח to state that the משנה is not according to ר"י, when the משנה can follow ר"י in a case where אינו מתקן כלום?! ⁸ See ‘Thinking it over’ # 2. ⁹ See footnote # 6. ¹⁰ See מהרש"א [הארוך], נח"מ and בל"י אות תמג. ¹¹ See footnote # 8. ¹² See מהרש"א [הארוך] and נח"מ ¹³ See footnote # 5. ¹⁴ See תורת גיטין.

מוחק הוא—He is erasing

OVERVIEW The גמרא cites a dispute in a case where one wrote with red (inferior) ink on top of black (superior) ink. One opinion maintains that he is פטור since he is מקלקל (ruining the superior writing), and one maintains that he is חייב for the מלאכה of erasing (the good writing). תוספות expounds the latter view why it is a proper מלאכה and it is not מקלקל.

וחשיב ליה מוחק על מנת לכתוב¹ דמסתמא² עומד לחזור ולכתוב עליו בדיו – And he considers (this writing) as erasing with the intent to write, for presumably he intends to rewrite over the סיקרא with proper דיו – ומקלקל לא הוי³ דעל הכתיבה זאת תהא כתיבה העליונה⁴ רישומה ניכר טפי – And he is not a מקלקל (for erasing the superior ink writing) because on this writing (of סיקרא) the impression of the uppermost writing will be more apparent – משאם היתה תחתונה לבדה:⁵ Than if there would only be the lower writing of דיו alone.

SUMMARY By סיקרא ע"ג דיו he is presumably a מוחק ע"מ לכתוב and the last writing will be an improvement over the original.

THINKING IT OVER Is the rule that מוחק is חייב only if it is ע"מ לכתוב, in order to remove the problem of מקלקל or is it a rule in מלאכת מוחק?⁶

footnotes: ¹ There is a rule concerning the מלאכה of מוחק (and similarly the מלאכות of סותר קורע, etc.), that it is חייב only if it is ע"מ לכתוב (or לבנות לתפור, etc.). תוספות explains how this criterion is being met. ² See footnote # 5. Otherwise why is he writing over the דיו with the סיקרא?! ³ תוספות may be responding to the following difficulty. Usually מוחק ע"מ לכתוב is where h erases the old letter completely and writes a totally new letter, which is a תיקון. However here original it was written with דיו and eventually it will be written with דיו exactly as it was originally how is this a תיקון?! ⁴ As mentioned previously in תוספות there is a presumption that he will rewrite over this סיקרא with דיו. ⁵ The fact that there are two layers of ink דיו and סיקרא underneath this final layer of דיו (which he will presumably write), the final layer is ניכר טפי, than if he would only write on top of one layer (of דיו). ⁶ See בל"י אות תמה.