Tanslation by Rabbi Ephraim Piekarski

ואלא מאי גדולה חזקה — mean גדולה חזקה So what then does

OVERVIEW The ברייתא (regarding the בני ברזילי) began by saying גדולה חזקה (חזקה is great).¹ The גמרא challenged the מ״ד מעלין מנשיאת כפים ליוחסין from this ברייתא and then resolved the difficulty (because of ריע חזקייהו). At this point the גמרא now asks ׳ואלא מאי גדולה חזקה’, indicating (seemingly) that this question is being asked since we just concluded than one may maintain מעלין מנש״כ ליוחסין; however if would maintain אין מעלין, there would be no question. תוספות explains why this is indeed so. ----------------------–

בשלמא אי אין מעלין ניחא הא דגדולה חזקה – If we maintain אין מעלין מנש״כ ליוחסין, it will be properly understood that this which the ברייתא taught גדולה חזקה is significant, in the sense that –

אף על גב דאיכא למיחש לבית דין טועין² שיעלו מן נשיאות כפים לקדשי קדשים – Even though there is a concern for a erring בי״ד who will elevate this family from נש״כ to eat קדה״ק, nevertheless the ברייתא teaches that notwithstanding this concern we do allow them נש״כ and dismiss the concern of a בי״ד since they had a חזקה for נש״כ; this is the greatness of חזקה – [תוספות anticipates a difficulty: [ואף על גב דבלא חזקה מעלין לתרומה על פי עד אחד – And even though that we are מעלה לתרומה based on the testimony of one עד, without the benefit of חזקה –

ולא חיישינן לבית דין טועין שמא יעלו ליוחסין³ – And we are not concerned for a בי״ד טועין who may perhaps elevate him from תרומה to יוחסין –

תוספות responds: השתא סבר המקשן דיוחסין חמירא ולא אתו למיטעי כמו לקדשי קדשים⁴ ] – At this point the מקשן (who asked ואלא מאי גדולה חזקה) assumed that elevating one to the status of יוחסין (to be considered a כהן מיוחס) is more stringent, and they will not err (to elevate from תרומה to יוחסין), as they may err to elevate from נש״כ to eating קדה״ק.] This explains why גדולה חזקה is understood according to the מ״ד אין מעלין וכו׳: אבל השתא דאמרת טעמא דריע חזקייהו ולא חיישינן דלמא אתי לאסוקי – However now that you presented the reasoning of ריע חזקייהו (according to the מ״ד מעלין מנש״כ ליוחסין), on account of which we are not concerned that perhaps they will elevate them; so –

כיון דלא אתי למטעי מאי גדולה חזקה: Since there will be no error, why do we need the גדולה חזקה to allow them to eat קדשי הגבול, since no harm can come out of it.⁵

SUMMARY גדולה חזקה is more readily understandable if we maintain אין מעלין (and do not mention ריע חזקייהו) for then the חזקה allows us to ignore the possibility of a בי״ד טועין. If however we assume ריע חזקייהו (according to the מ״ד מעלין), there is no need for גדולה חזקה, since there cannot be a בי״ד טועין.

THINKING IT OVER

1. תוספות states that the reason we are not concerned by מעלין לתרומה ע״פ ע״א that we will be מעלה ליוחסין is because יוחסין is more חמור (and therefore no concern) than קדשי קדשים (where there is a concern that we will be מעלה מנש״כ to אכילת קדשי מזבח).⁶ However why are we מעלה לתרומה ע״פ ע״א, there is still the concern that we may be מעלה him to אכילת קדשי מזבח (as we are concerned by נש״כ)?!⁷
2. Why cannot we simply say that גדולה חזקה accomplishes⁸ that even though it is ריע חזקייהו, nevertheless the original חזקה (albeit with a ריעותא) is sufficient to allow them to eat קדשי הגבול and be נושא כפיים?!

footnotes: ¹ It is great in the sense that (even though we did not allow them to eat קדשים, but) we allow them to be נושא כפים (even though that מעלין מנש״כ ליוחסין), since they had a חזקה to do so in the גולה. ² A proper בי״ד will not be מעלה לקה״ק since (according to this מ״ד) the rule is אין מעלין מנש״כ וכו׳. ³ It is apparent from this case of מעלין לתרומה ע״פ ע״א that a חזקה is not necessary to allay the fears of a בי״ד טועין, so why do we need the גדולה חזקה to allay the fears of a בי״ד טועין in the case of the בני ברזילי?! ⁴ We are very careful before awarding someone the status of a כהן מיוחס (we usually require two עדים), therefore there is no concern to allow someone to eat תרומה ע״פ ע״א [even without a חזקה], since it is highly unlikely that he will be elevated on account of his eating תרומה to become a כהן מיוחס. However (if not for the גדולה חזקה) we may have not permitted the בני ברזילי to be נושא כפיים, out of concern that a בי״ד טועין may erroneously allow them to eat מקדשי מזבח (since we are not that strict in limiting כהנים from eating קדשי מזבח). See ‘Thinking it over’ # 1. ⁵ See ‘Thinking it over’ # 2. ⁶ See footnote # 4. ⁷ See משכנות הרועים סי׳ תתלד. ⁸ See footnote # 5.

Tanslation by Rabbi Ephraim Piekarski

וכי מסקינן מתרומה ליוחסין הני מילי בדאורייתא כולי — And when we elevate from תרומה to יוחסין that is only by תרומה דאורייתא, etc.

OVERVIEW רב נחמן בר יצחק asked רבא what is the הלכה whether מעלין מנשיאות כפים ליוחסין or not. רבא cited a ברייתא which indicates that אין מעלין. רנב״י rejected this proof since there it was ריע חזקייהו; to which רבא responded אלא מאי גדולה חזקה. רנב״י offered two responses, the second (ואבע״א), which is the subject of this תוספות, includes the idea that we are מעלה מתרומה דאורייתא to יוחסין (but not from תרומה דרבנן). -----------------------–

רבינו יצחק בן רבינו מאיר לא גריס לה ¹ – The ריב״ם is not גורס in this ואבע״א that we are מעלה מתרומה ליוחסין only by תרומה דאורייתא and not by תרומה דרבנן –

דהא איבעית אימא רב נחמן² קאמר לה – For it is רנב״י who offers this איבע״א –

ואי גרסינן לה אם כן היה סותר בעצמו ראיה שהביא – And if we would be גורס this וכי מסקינן וכו׳, then רנב״י would himself contradict the proof which he previously brought to substantiate his view that by the case of the בני ברזילי it was ריע חזקייהו (and therefore there is no concern of מעלין ליוחסין from נשיאות כפים), namely the proof of רנב״י was –

דאי לא תימא הכי למאן דאמר מעלין מתרומה ליוחסין הא אתי לאסוקי – For if you will not agree to this (that by the בני ברזילי it was ריע חזקייהו), then according to the מ״ד מעלין מתרומה ליוחסין, they would come to be מעלה the בני ברזילי to יוחסין since they were continuing to eat תרומה, therefore

אלא טעמא משום דריע חזקייהו – We must rather say the reason they were not concerned that the בני ברזילי would be עולה לכהונה on account of אכילת תרומה (and subsequently on account of נש״כ) is because ריע חזקייהו (this is what רנב״י said initially). However according to this ואבע״א he is saying that we are not מעלין מתרומה דרבנן, so what proof is there from the בני ברזילי case that ריע חזקייהו (regarding נשיאות כפים) prevents the מעלין (since there no concern to be מעלה on account of תרומה), however by תרומה we would not be מעלה them anyways even if not for ריע חזקייהו, since they were only eating תרומה דרבנן!

ואין זו סוגיית הש״ס אם לא יאמר ולאו מילתא היא דאמרי – And this is not the pattern of the גמרא for someone to make contradictory statements, unless he prefaces the contradictory statement by saying, ‘what I said previously is pointless’.³

תוספות explains how indeed this גירסא was mentioned here, since it is contradicted: ובפרק עשרה יוחסין⁴ (קדושין סט,ב) גרסינן לה ואגב שיטפא דהתם שיבשו לכותבה כאן: And we are גורס this contradictory phrase in the**** ואבע״א in פרק עשרה יוחסין, and because the flow of the גמרא there (which brings the entire ואבע״א), they erred in copying the entire ואבע״א here, where it does not belong.

SUMMARY The ואבע״א that we are not מעלה מתרומה דרבנן ליוחסין contradicts the initial proof of ר״נ for his contention that by ריע חזקייה there is no concern of מעלין. Therefore we cannot be גורס it here (only in קידושין).

THINKING IT OVER

1. According to the מ״ד מעלין מתרומה ליוחסין can we be מעלה מתרומה דרבנן ליוחסין or only מתרומה דאורייתא?
2. The ריב״ם changes the גירסא of our גמרא. Why did he not change the גירסא differently; by omitting the ואבע״א and inserting instead ולאו מילתא היא דאמרי, as תוספות indicates, which would be just as appropriate?⁵

footnotes: ¹ According to the ריב״ם the גירסא should be; ואבע״א השתא נמי וכו׳ לא אכול, ואלא מאי גדולה חזקה וכו׳; omitting the phrase וכי מסקינן וכו׳ לא מסקינן. ² This refers to ר״נ בר יצחק. See ‘Overview’. See previous תוס׳ ד״ה ואלא (on this עמוד) where he states אבל השתא דאמרת, referring (seemingly) to רנב״י. ³ רנב״י did not make such a disclaimer, therefore we cannot be גורס the וכי מסקינן וכו׳, since it contradicts that which רנב״י stated previously. ⁴ The גמרא there is similar to our גמרא here citing the ברייתא of the בני ברזילי and asking on the מ״ד מעלין וכו׳ and trying to explain גדולה חזקה by giving the same two answers given here, with the exception that רנב״י name is not mentioned. Therefore over there where there is no single אמורא who contradicts himself we can mention the וכי מסקינן וכו׳ in the ואבע״א; however not here where it would contradict רנב״י original proof. ⁵ See מגיני שלמה.

Tanslation by Rabbi Ephraim Piekarski

לא במידי דאיקרי קדש — Not in something which is called קדש

OVERVIEW The גמרא stated that the בני ברזילי were only able to eat תרומה דרבנן, but not תרומה דאורייתא. The גמרא asked, but the פסוק preventing the בני ברזילי from eating stated אשר לא יאכלו מקדש הקדשים, indicating that they were only forbidden from eating קדשים, but not from eating תרומה [דאורייתא]. The גמרא responded that the word קדש refers to תרומה and the word קדשים refers to קדשים, so the בני ברזילי were prohibited from eating both תרומה [דאורייתא] and קדשים. Our תוספות explains why it was necessary for the פסוק to say both קדש and קדשים. --------------------–

תוספות asks: ואם תאמר תרומה נמי איקרי קדשים דכתיב¹ ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים – And if you will say**; but** תרומה is also called קדשים, as it is written, ‘and the sun will set and he will become טהור and afterwards he may eat from the קדשים’ –

וההוא קרא איירי בתרומה² דהעריב שמשו אוכל בתרומה³ – And that פסוק**, which permits the טמא to eat מן הקדשים after sunset** is referring to תרומה only, and not to קדשים, as the גמרא states that after**** sunset the טמא שנטהר may eat**** תרומה (but not קדשים); so why do we need two פסוקים to teach us that the בני ברזילי cannot eat תרומה וקדשים, if it would just have said לא יאכלו מן הקדשים we would know that if refers to both תרומה and קדשים, since תרומה is also referred to as קדשים?!

תוספות answers: ויש לומר דודאי גבי טמא תרומה מיקרי קדשים – And one can say; that certainly regarding a כהן טמא we find that תרומה is called קדשים (in the פסוק just mentioned) –

אבל הכא אאכילת זר קאמר דלא אשכחן קדשים גבי אכילת זר:⁴ However here by the בני ברזילי we are discussing the prohibition of a זר eating תרומה, and we do not find the term קדשים regarding the prohibition of אכילת זר in תרומה. However, we do find the term קדש used for אכילת זר בתרומה as the גמרא cites וכל זר לא יאכל קדש. Therefore it was necessary for the פסוק to write that the בני ברזילי (who were suspected of being זרים) cannot eat מקדש (referring to תרומה) and הקדשים (referring to קדשי מזבח).

SUMMARY תרומה is referred as קדשים only regarding a כהן טמא; regarding a זר it is referred to (only) as קדש.

THINKING IT OVER How can we explain that even though תרומה is referred to as קדשים regarding a כהן טמא, it is not referred to as קדשים regarding a זר?!⁵ Seemingly the name קדשים is referring to the תרומה (which is the same in all cases) and not to the purported eater (the כהן טמא or the זר).⁶

footnotes: ¹ ויקרא (אמור) כב,ז. The פסוקים there read; ד אִישׁ אִישׁ מִזֶּרַע אַהֲרן וְהוּא צָרוּעַ אוֹ זָב בַּקֳּדָשִׁים לא יאכַל עַד אֲשֶׁר יִטְהָר וְהַנּגֵעַ בְּכָל טְמֵא נֶפֶשׁ אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תֵּצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זָרַע. ה אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר יִגַּע בְּכָל שֶׁרֶץ אֲשֶׁר יִטְמָא לוֹ אוֹ בְאָדָם אֲשֶׁר יִטְמָא לוֹ לְכל טֻמְאָתוֹ. ו נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תִּגַּע בּוֹ וְטָמְאָה עַד הָעָרֶב וְלא יאכַל מִן הַקֳּדָשִׁים כִּי אִם רָחַץ בְּשָׂרוֹ בַּמָּיִם. ז וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר וְאַחַר יאכַל מִן הַקֳּדָשִׁים כִּי לַחְמוֹ הוּא. ² See previous footnote # 1. It cannot be referring to קדשים because the טמאים of צרוע או זב cannot eat קדשים with הערב שמש alone, they must first bring קרבנות on the next day to be able to eat קדשים. However they are permitted to eat תרומה after they are טובל and הערב שמש. ³ See יבמות עד,ב. ⁴ See ‘Thinking it over’. ⁵ See footnote # 4. ⁶ See אור החמה ואמרי יצחק.

Tanslation by Rabbi Ephraim Piekarski

נשיאות כפים בבבל — Raising of the hands (Duchening) in בבל

OVERVIEW The ברייתא teaches that one who is נושא כפיו in בבל or eats חלה in סוריא, he is בחזקת כהונה. Our תוספות qualifies the rules in reverse נשיאות כפים בסוריא ואכילת חלה בבבל. -------------------–

דוקא נשיאות כפים ולא אכילת חלה¹ – Only נש״כ is a חזקה לכהונה in בבל, but not אכילת חלה –

תוספות anticipates a difficulty: ואף על גב דבסוריא נמי הוי מדרבנן² – And even though that the חיוב חלה in סוריא is also מדרבנן; why therefore is אכילת חלה בסוריא a חזקה לכהונה but not אכילת חלה בבבל, since they are both מדרבנן?

תוספות responds: אין מדקדקין בבבל כמו בסוריא דסבר האי תנא כיבוש יחיד שמיה כיבוש³ – In בבל they were not as particular as to who eats חלה as they were in סוריא, for this תנא maintains ‘a conquest of an individual is considered a conquest’.

ואכילת חלה בסוריא הוא הדין נשיאות כפים כדמוכח לקמן:⁴ And when the ברייתא states that אכילת חלה בסוריא presumes a חזקת כהונה, the same ruling applies to נש״כ בסוריא**** that it too confers a חזקת כהונה as is evident later in the גמרא.

SUMMARY חזקה לכהונה בבבל is only נש״כ (but not אכילת חלה), and by סוריא it is אכילת חלה ונש״כ.

THINKING IT OVER Since now חלה is מדרבנן everywhere, why are they more careful in סוריא than in בבל, as to who the חלה is distributed to?⁵

footnotes: ¹ חיוב חלה in בבל (חו״ל) is only מדרבנן, however נשיאות כפים is דאורייתא. We are מעלה to יוחסין from a דין כהונה דאורייתא (only), but not from a דין כהונה דרבנן. ² See the גמרא later that חלה בזמן הזה (after חרבן בית ראשון) is מדרבנן (everywhere). ³ סוריא is considered a כיבוש יחיד, since דוד conquered it before he conquered all of א״י proper (see תוס׳ גיטין ח,א ד״ה כיבוש). According to the מ״ד כיבוש יחיש שמיה כיבוש it was (initially) מחיוב בחלה מדאורייתא like the rest of א״י. Therefore (since it was originally מחויב בחלה מדאורייתא) they were always scrupulous as to who would eat חלה (even after the חיוב was only מדרבנן). However in בבל where there never was a חיוב חלה מדאורייתא, they are not that as scrupulous. ⁴ See following ברייתא which states, חזקה לכהונה נשיאות כפים וכו׳ בא״י ובסוריא. ⁵ See מהרש״א and רש״ש.

Tanslation by Rabbi Ephraim Piekarski

לא חילוק גרנות גופה לחלה וקסבר תרומה כולי — No; distribution by the threshing floor itself is a חזקה for חלה only, for he maintains that תרומה, etc.

OVERVIEW The גמרא (in its attempt to prove that מעלין מנשיאות כפים ליוחסין) cited two ברייתות.The first ברייתא states חזקה לכהונה נש״כ בבבל ואכילת חלה בסוריא, and the second ברייתא states חזקה לכהונה נש״כ וחילוק גרנות בא״י, ובסוריא כו׳. In addition there is a מחלוקת between רב הונא בריה דרב יהושע (who maintains that even למ״ד תרומה בזה״ז is דאורייתא, nevertheless חלה בזה״ז is דרבנן), and the רבנן (who maintain that even למ״ד תרומה בזה״ז is דרבנן, nevertheless חלה בזה״ז is דאורייתא).

וצריך לומר¹ דפליגי הנך ברייתות² בפלוגתא דרב הונא בריה דרב יהושע ורבנן³ – And it is necessary to say that these two ברייתות argue in the same מחלוקת that is between ר״ה בדר״י and the רבנן.

דאי לאו הכי בחד מהנך ברייתות ממה נפשך איכא למידק דמעלין מנשיאות כפים ליוחסין⁴ – **For if you will not agree to this (**but rather maintain that both ברייתות can agree with either ר״ה בדר״י or the רבנן), then in any case you choose we can infer from one of these ברייתות that מעלין מנש״כ ליוחסין.

ופליגי נמי דלברייתא קמייתא⁵ אכילת חלה בסוריא חזקה לתרומה – And there is an additional dispute between the two ברייתות; for according to the first ברייתא, eating חלה in סוריא is a חזקה לתרומה –

וכל שכן דאכילת תרומה דאורייתא דהויא חזקה לאכילת חלה דרבנן⁶ – And certainly that אכילת תרומה (which is דאורייתא) will be a חזקה for אכילת חלה, which is only מדרבנן –

ובברייתא שניה⁷ קתני דחילוק גרנות דהיינו תרומה בסוריא לא הויא חזקה לחלה:⁸ However the second ברייתא states that חילוק גרנות, which is תרומה, is not a חזקה for חלה.

SUMMARY The first ברייתא agrees with ר״ה בדר״י (that חלה בזה״ז דרבנן) and we are מעלה from חלה to תרומה in סוריא, and the second ברייתא agrees with the רבנן (that חלה בזה״ז דאורייתא) and we are not מעלה from תרומה to חלה in סוריא.

THINKING IT OVER תוספות states that it is necessary to say that the two ברייתות argue in the מחלוקת between ר״ה בדר״י ורבנן.⁹ Seemingly this is obvious from the גמרא; what is תוספות teaching us?¹⁰ 2. תוספות mentions that since (according to the first ברייתא) we are מעלה in סוריא from אכילת חלה to תרומה, so ‘certainly we are מעלה from תרומה דאורייתא to חלה דרבנן’.¹¹ It seems that the intention of the ׳ופליגי נמי׳, in תוספות is to tell us that according to the first ברייתא we are מעלה from a דרבנן (חלה) to a דאורייתא (תרומה) in סוריא (since we maintain כיבוש יחיד שמיה כיבוש); however according to the second ברייתא we are not מעלה from a דרבנן (תרומה) to a דאורייתא (חלה) in סוריא. Why was it necessary for תוספות to mention the וכ״ש דאכילת תרומה דאורייתא דהויא חזקה לאכילת חלה דרבנן?!¹²

footnotes: ¹ See ‘Thinking it over’ # 1. ² See ‘Overview’. ³ The first ברייתא maintains (like ר״ה בדר״י) that חלה בזה״ז is דרבנן, so when that ברייתא states חזקה לכהונה it is referring to תרומה דאורייתא (that we are מעלה from חלה [which is מדרבנן בזה״ז] to תרומה דאורייתא, but not to יוחסין). The second ברייתא maintains (like the רבנן) that חלה בזה״ז is דאורייתא, so when that ברייתא states חזקה לכהונה it means חלה (that we are מעלה מחילוק גרנות [which is תרומה דרבנן] to חלה דאורייתא, but not to יוחסין). ⁴ If we maintain that both ברייתות agree with ר״ה בדר״י that חלה is מדרבנן, then since the second ברייתא states חזקה לכהונה נש״כ וחילוק גרנות, that evidently means that חילוק גרנות (which is תרומה) is a חזקה ליוחסין (for it cannot mean a חזקה to חלה which is only מדרבנן), and subsequently נש״כ which is mentioned together with חילוק גרנות is also a חזקה ליוחסין. If we maintain that both ברייתות agree with the רבנן that חלה is מדאורייתא, then we can prove from the first ברייתא which states חזקה לכהונה נש״כ בבבל ואכילת חלה בסוריא that just like אכילת חלה (which is דאורייתא) is a חזקה for יוחסין, similarly נש״כ which is mentioned together with אכילת חלה is also a חזקה ליוחסין. ⁵ The first ברייתא maintains that אכילת חלה is מדרבנן (see footnote # 3) and nevertheless אכילת חלה בסוריא is a חזקה even for תרומה דאורייתא. ⁶ See ‘Thinking it over’ # 2. ⁷ The second ברייתא maintains that חלה is דאורייתא בזה״ז (see footnote # 3), and תרומה can be מדרבנן. ⁸ This ברייתא maintains that in א״י we are מעלה מתרומה דרבנן to חלה דאורייתא but not in סוריא, as opposed to the first ברייתא, which maintains we are always מעלה מתרומה to חלה in סוריא. The reason is because this second ברייתא maintains כיבוש יחיד לא שמיה כיבוש (see רש״י ד״ה אבל). ⁹ See footnote # 1. ¹⁰ See אור החמה and חי׳ בתרא (מ״ק אות שמג). ¹¹ See footnote # 6. ¹² See פרדס יצחק אות נד.