Tosefta Kifshutah on Sotah Chapter 10
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
- **בזמן שהצדיקים באין לעולם וכו'.**ברייתא בבבלי סוף סנהדרין קי"ג ב' בשינוי סדר, ועיין דק"ס שם. ועיין ספרי עקב פיס' ל"ח, הוצ' הרא"א פינקלשטין, עמ' 75, ועיי"ש בהערה 12. ומכאן ואילך עד סוף המסכת נסמכו הברייתות ל"בטלו" שבמשנתנו פ"ט מ"ט ואילך, ובאמצע נתבארו דרך אגב פרשיות מעורבות, וכדומה.
9-10. **ופורענות מסתלקת מן העולם וכו'.**בכי"ע הגירסא מקוצרת, והיא קרובה יותר לבבלי הנ"ל. ועצם הרעיון בכמה מקומות, עיין בילקוט המכירי ישעי' נ"ז, א', עמ' 216 ואילך. ועיין בתו"ש ח"ב, עמ' שס"ב, הערה ע"ג, ומ"ש לעיל, שו' 1, סה"ד בזמן.
16-17. **שנ' ואין איש שם על לב וכו'.**הכוונה לסוף הפסוק (ישעיה נ"ז, א'): באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק, כלומר, ואין מבין שקודם שבאה הרעה לעולם נאסף הצדיק, עיין במפרש לסנהדרין הנ"ל, ובבלי ב"ק ס' סע"א ומכילתא שנביא להלן בסמוך.
18-20. **הולך שלום אל הקבר, ואומ' ואתם קרבו וכו'.**כלומר, "יבא שלום" פירושו שהצדיק הולך שלום לקברו, ולבסוף: אתם קרבו בני עוננה, לקבל את הפורענות, עיין מכילתא משפטים פי"ח, הוצ' הרח"ש הורוביץ, עמ' 210, וסוף עמ' 313.
30-32. **אבדו מן העולם פורענות נסתלק וחרון אף מן העולם.**בד: אבדו מן העולם, נסתלק חרון אף וכו'. וכע"ז בכי"ע.
36-38. **אילו שבעת ימי אבלו של מתושלח הצדיק שעיכבו את הפורענות וכו'.**וכע"ז היה בסדר עולם רבה פ"א לפני הראשונים, עיין בסע"ר הוצ' רטנר, עמ' 2, הערה ה'. וכ"ה באבות דר"ן רפל"ב, מ"ו ע"ב, ובבלי סנהדרין ק"ח ב'. ועיין באלפאביתא דבן סירא אות ס', הוצ' שטיינשניידר, י"ב ע"ב. ובירושלמי מו"ק פ"ג ה"ה, פ"ב ע"ג: אית דבעי מימר אילו שבעת ימי אבלו של מתושלח הצדיק, ועיין לעיל שם ומשמע שהקב"ה הוא שהתאבל על עולמו, וכן מפורש בב"ר פל"ב, ז', עמ' 293. ועיין בתנחומא ריש שמיני בשתי המהדורות.
41-43. **שנתן להם המקום שבעת ימים לאחר גזירה, שמא יעשו תשובה וכו'.**וכ"ה בד. אבל בכי"ע חסר. וכמסורת שלפנינו גם באבות דר"ן וב"ר הנ"ל, ובמדרש תהלים ספכ"ו. ועיין בבלי סנהדרין הנ"ל ותרגום יונתן בראשית ז', י'.
45-46. **מלמד ששינה להם המקום סדורו של עולם וכו'.**אבות דר"ן ובבלי סנהדרין הנ"ל.
47-48. **והיתה חמה יוצאה במערב ושוקעת במזרח וכו'.**וכע"ז בכי"ע ובמקבילות הנ"ל. ובד: יוצאה במערב ושוקעת במערב. והירודוטוס (ס"ב סי' 142) כותב שהמצריים סיפרו שארבע פעמים קרה שהשמש שינה את מהלכו: פעמים זרח במקום שהוא רגיל לשקוע (כלומר, במערב), ופעמיים שקע במקום שהוא רגיל לזרוח (כלומר, במזרח).
- **שנתן להם המקום מאכל ומשתה וכו'.**אבות דר"ן ובכלי סנהדרין הנ"ל.
52-53. **כדי שיראו דברו וידעו מה אבדו.**צ"ל: שיראו ויכירו וכו', כמו שהוא בד. ובאבות דר"ן הנ"ל: כדי שידקדקו הן בעצמן ויאמרו אוי לנו וכו'.
59-60. **משמת אברהם מהו או' וכל הבארות וגו', אמרו הואיל ואין נובעות מים אינן אלא תקלה מפני גיייסות.**וכע"ז בד. ובכי"ע: משמת אברהם סתמום פלשתים. ולמה, אמרו תקלה הן לנו מפני גייסות שהן באות עלינו. וברש"י תולדות כ"ו, ט"ו: סתמום פלשתים. מפני שאמרו תקלה הם לנו מפני הגייסות הבאות עלינו. וכן מעתיק ר"ש מסנות שם, עמ' קצ"ו. ועיין בפי' ר"א מזרחי ובלבוש האורה בפרשה תולדות שם. וברור שאף לפי גירסת כי"ע הכוונה שלאחר מיתת אברהם כזבו הבארות, שהרי הברייתא פותחת: כל זמן שהיה אברהם קיים היו בורות (כ"ה בכי"ע) נובעות מים וכו', ומכאן שלאחר מיתתו פסקו, ולא היתה תועלת מהן, ומה היא התקלה מפני הגייסות? ופירוש בעל מ"ב שפחדו שמא יארבו להם משם הגייסות הוא דחוק. ונראה שהפירוש הוא שכל זמן שהיו הבארות נובעות מים היה כדאי להם להסתכן ולעורר את קנאת השכנים שיחמדו את ארצם מפני המים שבנגב (שהיו מושכים את השונא יותר מאשר שמן מחצב שבימינו), אבל אחרי מיתת אברהם אין הבארות אלא תקלה, מפני שהגייסות יחשבו שעדיין יש להן תקוה לבארות, ולפיכך סתמום. ועיין מכילתא בשלח, פתיחתא, עמ' 76, ומקבילות. וכע"ז מסופר באגרת אריסטיאס (119 ואילך) שהיהודים הפיצו שמועה שמכרות הברזל נתרוקנו, כדי שלא לעורר את תאוות הפרסיים.
63-64. **לא נתברך ביתו של לבן הארמי וכו'.**ספרי עקב פיס' ל"ח, הוצ' הר"א פינקלשטין, עמ' 75, אבות דר"ן נו"ב פי"א, ועיין בבלי סנהדרין ל"ט ב', וסא"ר פכ"ב, הוצ' רמא"ש, סוף עמ' 125 ואילך.
68-69. **עד שלא ירד יעקב למצרים היה רעב וכו'.**רש"י ויגש מ"ז, י"ט, בשם תוספתא דסוטה, ספרי עקב הנ"ל, ועיין במקבילות שצוינו בהערות שם. ועיין בס' חסידים סי' תתתתקפ"ו, עמ' 425, ועיין ב"ר פצ"ה בכי"ו, הוצ' אלבק, עמ' 1233, ובהערה 6 שם.
70-71. **אמ' ר' יוסה כיון שמת יעקב וכו'.**פי' הרמב"ן על התורה ויגש מ"ז, י"ח, בשם התוספתא שלנו ועיי"ש שהביא גם את ספרי עקב הנ"ל.
- **שנ' ועתה אל תיראו וכו'.**ספרי ריש עמ' 76, הנ"ל.
73-74. **כל זמן שהיה יוסף [ושבטים] קיימין וכו'.**המלה "ושבטים" חסרה בכי"ו, ובמקומה מקום פנוי לסימן שיש שם חסרון. ובד: שהי' יוסף ושבטים, וחסרה שם המלה "קיימין". ובכי"ע: כל זמן שהיה יוסף קיים היו ישר' בנחת וכו'. ובשמו"ר פ"א, ח': ללמדך שכל זמן שהיה אחד מהם קיים מאותן שירדו למצרים לא שעבדו המצרים בישראל. ולעיל שם אות ד': כל זמן שהיה יוסף קיים לא היה להם משוי של מצרים, מת יוסף נתנו עליהם משוי וכו. ועיין בפי' מהרז"ו שם, והוא העיר גם על סע"ר פ"ג (הוצ' רטנר, סוף עמ' 14): ואין לך בכל השבטים שהאריך ימים יותר מלוי, וכל זמן שהיה לוי קיים לא נשתעבדו ישראל למצרים וכו', ומשמת לוי התחילו המצריים לשעבדם וכו', ועיין בהערות רטנר שם.