Tov haLevanon, Fourth Treatise on Trust, Introduction
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
בכל דבריובכל עניניו בעה"ז:
ובענין העולםעה"ב:
ותועלותיו בו בתורתוהתועלת שיש בבטחון בתורת ה':
מהם ר"ל מה שהוא בכלל התועליות הגדולות שזכר:
**מנוחת נפשו וכו'**פי' מנוחה לנפש האדם מן הדאגות בעבור בטחונו באל ית':
בוטח בזולתופי' זולת הקב"ה רק בבני אדם או במזלות שמצפה למזלו:
**אותי עזבו מקור מים חיים וגו'**ר"ל שעזבו את ה' הנמשל למקור מים חיים. והטובה היא על שני אופנים הא' שהמים נובעים ממקורם ועוד שאין להם הפסק. כן טוב האלהים לעמו שהוא מקורם ואין לטובתו הפסק והטוב שמיחלים מזולתו דומה למי בורות שהמים באים ממקום אחר ועוד שהם בורות נשברים שהטוב הנמשל למים אינו מתקיים בהם מאחר שאלהים הסיר השגחתו מהם:
וימירו את כבודםהאל המשגיח בטובתם ובכבודם:
לוכד חכמים בערמםהחכמים שרוצים להתחכם בתחבולותיהם מבלי בטחון בה' הם נכשלים בתחבולותיהם להביא עליהם רעה תחת טובה:
כפירים רשו ורעבוגדולי כח ואבירי לב יהיו רשים ורעבים ודורשי ה' וגו' כלומר הבוטחים בה':
ברוב עשרו שאסף כבר ויסיר בטחונו מה':
ששומר אותו מן הפגעים הוא שומר הממון שלא יפגע בו הפסד:
**אבל יתפשט מבגדי טובותם וכו'**ר"ל דרך מליצה שמפני שהוא מלובש בטובותם כמו בגד יעטה וצריך מפני זה לחנוף לבני אדם ולהסכים עמהם במה שהוא נגד רצון ה' אבל הבוטח בה' יכול להפשיט ולהסיר בגדי הטובה שיקבל מבני אדם ולהשליך מעליו טורח ההודאה במה שמוכרח להודות במעשיהם ומה שהוא חייב להם בעבור גמול הטוב שיגמלו לו והוא חובת תגמולם:
ולא ייפח להם השקרכצ"ל. ר"ל שלא ידבר בשבילם שקר וייפח מל' הגיון ודבור כמו ויפח חמס (תהלים כז) וי"ג בה"א ור"ל שלא יעשה השקר יפה:
כשמיר חזק מצור הברזל החזק המשבר צורים נקרא שמיר ור"ל כמו שהשמיר חזק מצור כן נתתי מצחך:
לדברים מיוחדים למלאכהכמו הכלים והסמים השייכים למלאכה זו:
**טרפו מובטח לו מכל סבה וכו'**הקב"ה יכול לפרנס אותו מכל דבר והענין הנמצא בעולם:
כי הסבות אינן נבצרותהסבות אינן נמנעות:
ועוגת רצפיםהנאפים על הגחלים:
שימיתוהו ריחםריח הסמים הממיתים הנלקחים לפעולה זו:
עם התמדת העבודהבצירוף מה שצריך להתמיד עבודתו:
אינו מאמין על סודומתירא לגלות עסקו לשום איש שלא יקרהו עונש המלך על עסקו בזיופים:
**אינו נמלט וכו'**כלו' ממ"נ או שיזמין הרבה או שלא יזמין לא תנוח נפשו:
מהמלך והעםשיחקרו אחריו מאין הגיע לו קיבוץ הסך הממון הזה:
שיבצר ממנו המעשהשימנע ממנו מלאכתו:
והעוף באוירמקום ריק ממזונות וכן הדג במים:
תחת יראהמל' אל תירא ואל תחת:
מבקשים רצונוכלו' אינם מזיקים אותו:
ע"ד הכפרהשיכופרו בהם עונותיו:
או ע"ד התמורהלהרבות בשבילם שכרו בעוה"ב:
כי זרועות רשעים תשברנההבוטחים על זרועם ומעשה ידם. ה' ישבור זרועם וישבית מעשיהם:
ברעב פדךוהיינו בכל עת אפי' בשנת רעבון:
ואמר ה' רועי לא אחסר וגו' והיינו בכל מקום שכל מקום דומה לפניו כנאות דשא ומי מנוחות בהשגחת ה' עליו וכמו שמסיים הפסוק:
לא יבושו בעת רעהמביא ראיה שלא יכלמו כל מבקשיו והתולים בו בטחונו בכל עת:
יתגלה סודו יתגלה זיופו מן האורבים אחר מעשיו יום יום:
מן הרישמן העניות:
**ילונו גמול בטחונו וכו'**יקבל שכר על בטחונו בה' לעה"ב כי הבטחון היא מצוה גדולה וכמש"ה והאמין בה' ויחשבה לו צדקה:
He will receive reward for his trust in G-d in the afterlife since placing one's trust in G-d is a big mitzva, as written (Bereishis 15:10): "And Avraham believed in the L-ord; and He counted it to him as a righteousness".
אם יודע ענינושיהיה נודע לרבים:
ומנהיג הכלמלך ושלטון:
**ולדחות הפגעים וכו'**מגין עליהם בפני הפורעניות:
כענין לוט בצוערשהמלאך לא הפך העיר צוער בשביל לוט הנמלט שמה:
להוציא חובות האלהיםלהוסיף ממון בהדור מצוה כפי יכלתו:
וחובות בני אדםכמו צדקות ומעשרות וגמילות חסדים:
שהוא חייב בהואפשר שהיה נענש אם לא יתן ממונו כפי מה דבעי למעבד:
מפזור הנפששחתפזר נפשו ומחשבותיו ישוטטו על הרבה מקומות מפוזרות:
בראש כל נהרבספינות שבמים:
על פנים מיוחדיםלישא וליתן בהם באמונה:
ובענינים מיוחדיםלהלוות לעני בעת דחקו ולעשות בהם צדקות:
לזמן קצובלפי הזמן אשר הוא ציוך שיהיה שליח בפזור הממון אשר השליטו ה' עליו לעשות ממנו טוב בעמיו:
ולא יבקש עליו גמול הודאהאע"פ שזה המקבל ממנו טובה ודאי שצריך לגומלו ולהודות עליה אעפי"כ הוא לא יבקש זה:
סבה לטובתושליח להטיב לאחרים:
היזק זולתושיזיק מי ין לשום איש להנאתו:
ולא יחמוד אדם בממונוכלו' שלא יחמוד ממון שום אדם:
מנדנוד השכלשיהיה לבו ומחשבתו הולכים ושבים בתוחלת בקשת הממון:
כעץ שתול על מיםשממילא מים גדלוהו תהום רוממהו. כן האדם שתול על מי השגחתו ית':
בתחלת פרישותובטרם שנעשה פרוש:
האמגושיהוא שם מי שעובד ע"ז:
הוא טובעמל' מטבע שטבעו חכמים. וי"ג תובע, ואינו נכון:
ופנאי ללבושאינו צריך לחשוב מחשבות בעסקי עוה"ז אלא מעט:
שהוא מפיק יותרשנשאר לו זמן שלבו פנוי מטרדת עוה"ז מעיין בתורתו ודרכי אמונתו:
כי הסיבה לא תוסיףר"ל אינו צריך לדאוג ממקריים והסבות המתרגשים ובאים כי מאחר שלבו נכון בטוח בה' משמועה רעה לא יירא ובשנת בצורת לא ידאג:
צער נפשו במסחרבסחורתו שהבוטח בה' עכ"פ צריך שיעסוק באיזה מלאכה או משא ומתן. וכמאמר חז"ל כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה:
אם יתעכב אצלומלאכתו או ריוח שהיה ראוי שיגיע לו:
**ובוחר לו טוב יותר כו'**ומה דעביד רחמנא לטב עביד:
שיעתיקהו אליושיכריחהו לעשותו מצד המקריים. או מצד בני אדם המכריחים:
ואם יהיהאע"פ שיהיה:
וחתולתווויקלען בל"א:
בסיבות הבטחוןר"ל מה הם הענינים המורים הבטחון בו ית':
באריכות התאותשהם עוסקים תמיד לרדוף אחר חפצי עוה"ז באמרם שלא יוכלו להתחיל בעבודת ה' עד שימלא ה' חפצם תחלה מקניני עוה"ז:
בעלי המשכונותשאינם מאמינים באל לבטוח בו ושהוא נאמן לשלם. כמו הסוחר המקיף סחורות על משכון שיש בידו וכנזכר בפ"ה: