ההפרש שבין הבוטח על האלהים וזולתו בענין התעסקו בסבותר"ל ההפרש שבין העוסק בסבות והוא בוטח בה' ובין העוסק בסבות ואינו בוטח בה' כי גם הבוטח בה' צריך עם בטחונו לעסוק בסבות כאמור למעלה:

ולבו שלושוכן בשלוה:

לדעתומפני שהוא יודע:

בטובה בצעראעפ"י שיש לו טובה הוא בצער:

כל ימי עני רעיםועני הוא מי שאין לו הסתפקות וכמ"ש חז"ל איזהו עשיר השמח בחלקו:

ואם יתעסק בסבותאעפ"י שעוסק ג"כ בפעולות הפרנסה:

לזיינומל' תיקון:

או ידחה מהםמן בני אדם הבוטחים בה' ויותר נכון לגרוס תגיעהו תועלת מהם או ידחה הנזק וכו':

לעבודת הבוראכלומר במה שצוה להתעסק בעולם ולישבו כמ"ש בסמוך:

יזבח לחרמו ויקטר למכמרתוהרשע יגיש זבח וקטורת למצודתו ורשתו אשר הצליח מעשיו על ידם:

וישאר זולתובלי ממון:

וחושך מיושר אך למחסורמי שמונע עצמו מעשות היושר בממונו יחסר ממונו פתאום:

וספוק לבית מועדומה שיוכל להסתפק בבית עולמו אשר יועד שמה בהפרד נפשו מעליו ומשתדל לכבד את ה' מהונו:

הצלת תורתוקיום תורתו ואינו מתבטל ממנה בעבור עסקיו: ועולמו קיום עבודת הבורא:

מדוה תחת ארוכהחולי במקום רפואה:

במשובח ובמגונהבמותר לו ובאסור לו:

בשני המעוניםבשני דירותיו כלו' בעה'ז ובעוה"ב:

בהמנע בקשהכשימנעו ממנו בקשתו:

בהפקד אוהבכשיחסר ממנו אוהב:

ולא יאצור הנמצאלא יעשה לו אוצר ממון:

פתאום ביומוויקדימנו המות יותר משיעור הטרף אשר השאיר לו דהיינו פרנסת כל היום:

**ויפקד אוהביו וכו'**כלומר דואג תמיד שיחסרו אוהביו ובקשותיו:

מן החליפהשיחלף עמידתו מעה"ז אל עולם הבא:

וצדתוצדה לדרכו אשר הוא הולך אל בית עולמו:

**סיבה לאורך תאותו וכו'**בחושבו תמיד כי יצטרך הרבה להפיק רצונו בעה"ז כי עוד כחול יאריך ימים: