מפסידי הבטחוןהדעות שבאדם אשר מפסידים בטחונו באל יתברך:

השערים הקודמיםכמו מפסידי היחוד והבחינה ועבודת אלהים וכמה שזכר בסוף כל שער ושער. שכל אלו מפסידים ג"כ הבטחון:

ומשלו בהםואיך ממשלתו עליהם:

באסוריו בקישורו, כמו ואסרה אסר על נפשה (במדבר ל׳:י״א):

לא ינוח ולא יסמך עליו על השגחת הש"י ובטחונו:

לסמוך עליועל עבודתו ושמירת מצותיו ית' וכמו שאמרו חז"ל עשר בשביל שתתעשר, ואומר ובחנוני נא בזאת. כלו' במעשר. וכן שאר המצות כולם. וכמש"ה לא ראיתי צדיק נעזב וגו':

העילותהסיבות והפעולות:

מהמעוללמהמקבל הפעולה והסיבה:

לסרדיוטממונה ופקיד על דיני הדיוטות מן המכות. וכן פי' בערוך:

בכלים מוכניםמקל ורצועה:

חפץידיעה ובחירה:

יותר יכוליםיכולי ם להעלים ממספר המלקות ולמעט מנין מלקותיו:

ימחול לוהכל:

יתרון ידיעתםשיודעים ומבינים תכלית ממשלתו על כל הפעולות והסבות והכל תלוים בו יתברך:

והנה הילדהביא משל להסביר הענין:

שדי אמוהשדים בלבד ואינו מבין טובת אמו המשגחת עליו לרוות אותו מחלבה:

הנהגת אמו אל אביובטחונה ומזונתה אשר מסיבתם תשפיע עליו מן הטוב הכל הוא ממתנת יד אביו:

במלאכה או סחורהבראותו כי בטחון אביו ומזונותיו נסמכים על תחבולותיו ומלאכתו אף הוא פונה עצמו אחר זה:

מפני סכלותו וכו' ועדיין הוא בער ולא ידע כי אין עשירות מן האומנות, וכל הטרף שקדמוהו עד כה מיד ה' היתה זאת:

ואם יתכן לווכו' חזר לענין הראשון ואמר שיש שאינו סומך על מעשה ידיו ויודע שפלות ערכו בעיניו אך יסמוך על תשועת בני אדם וכמדומה לו שאין צריך לו בטחון בשום דבר יותר שאף אם יפסידו אבריו באופן שלא יוכל להתעסק בדבר מחיתו, עדיין גם בני אדם גם בני איש לא יעזבוהו:

ובנפול הדברמכת דבר ומגפה ר"ל:

הבאת הטרף בסיבות המסוכנותכלו' שיעזוב הטרף הזה מלהכניס עצמו במקום סכנה. רק בוטח בהשם שיזמין מזונו בכל מקום:

**ויכוין בהתעסקו וכו'**כלו' שישים אל לבו כי אין מעצור לה' להמציא פרנסת כל אדם בכל דבר. ומה שהוא עוסק באיזה מלאכה הוא כדי לשמור עבודת אלהים אשר צונו שנעסוק בענינים המסבבים מחיתנו וכמ"ש למעלה:

ובחושיוהחמשה חושים אשר באדם, ימסור כל פעולתם לגזירת הבורא:

**ממות וחיים וכו'**יודה לה' ויברכנו על מיתת א' מקרוביו ובניו כמו על החיים, וכן על העניות כמו על העשירות:

יכסוףיחשוק:

ולא יגביר ענין על עניןשיחשוב בדעתו שהעסק בענין זה היה יותר טוב למחיתו ממה שעסק בענין אחר:

מן הבוטחיםמן הצדיקים הבוטחים בה':

המכוון אליו בבריאתולאיזה תכלית נברא בעה"ז:

הכלהכלה ונפסד מהרה:

בבדידותכשיהיה בדד ונבדל מחבור אנשי העולם ויקון בתענוגיהם וזאת תהיה שמחתו במה שיגיע למדרגה זו:

וישתומם מבלתי המחשבה בגדולתור"ל שיהיה לבו חרבה ושממה. ולא יוכל להכניס שום חשק מחשבה בקרבו, מלבד שיחשוב בגדולתו ית' וכמו ואשבה משומם (עזרא ט'):

כי אם לפגיעתומה שיפגענו ויקראנו מהש"י:

תטרידהו שמחתו באהבתו משמחת אנשי העולםכלו' שיטרד כ"כ בשמחת אהבת האל. עד שלא יכנס בלבו כלל שמחת אנשי העולם מה שהם שמחים בעניני עוה"ז:

ושמחת אנשי עוה"ב בעוה"בר"ל שלאיש אשר אלה לו, היש לו עוד חלק ונחלה בתענוגות בני אדם בעולם, אך מאחר ששם חלקו מאנשי עוה"ב עיקר שמחתו בשמחת עוה"ב:

מליצים בעדו בעשר מלותכלו' יש לקרוא לו עשרה שמות [מן שמות הנרדפים כמו דרך ואורח ונחשב שהכל ענין אחד בשמות משונים]:

ומשעןכמו ויהי ה' למשען לי (תהילים י״ח:י״ט):

ותקוהכי ממנו תקותי (תהילים ס״ב:ו׳):

ומחסהכמו והחוסה בי ינחל ארץ (ישעיה נו):

ותוחלתכמו כי לך ה' הוחלתי (תהילים ל״ח:ט״ז):

וחכויכמו חכו לי נאם ה' (צפניה ג׳:ח׳):

וסמיכהכמו עליך נסמכתי מבטן (תהילים ע״א:ו׳):

ושברכמו שברו על ה' אלהיו (תהילים קמ״ו:ה׳):

ומסעדכמו ומציון יסעדך (שם כ):

כסלכמו כי ה' יהיה בכסלך (משלי ג׳:כ״ו):