אחר גאותור"ל אחר שיש לו רוממות הנפש ונבדל מבהמיותו ונטה אל הגאוה בטבעו וכמ"ש בפרק שלפני זה:

מפני חלאיםהמתרגשים ובאים לפי הזמנים:

מזג רעשממוזג מליחות רעות ונפסדות:

חלישות הרכבתוהרכבת חלקיו ואבריו זה אל זה:

פגעאיזה צרה:

רישעוני:

להשתהוות לולאגורת כסף ולככר לחם:

עליו לזולתו טובה עורפתשיהיה שלאיש אחר טובה יותר גדולה ממה שהיא עליו:

ויראה חסדו עליויגמול לו חסדים טובים:

יחלויבקשו מל' ויחל משה:

פני נדיבשר:

**אם אין לך לשלם וגו'**לעיל בפרק שלפני זה שהביא פסוק עבד לוה לאיש מלוה, הוא מפני ששם מדבר מצד החיוב והראוי שיהיה נכנע לו וכאן מדבר מצד הסיבה הדוחקו ומכניע לבו ומשפיל טבעו וכן בכל הענינים שבפרק זה ולכך הביא פסוק ואם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך שהיא הסיבה השוברת לבו:

לפדות עצמו מיד אדוניווהוא נאנח מן העבודה ומצר עליה:

ויכנע לושיקיל מעליו עולו:

צרות ופגעים מעציביםלעיל בסיבה השנית מיירי שאין הכנעתו רק מצד שהוא רואה היותו נצרך לבני אדם להעביר ממנו צערו והכנעתו היא מצד שהגיע למדה זו ולידי בשר ודם וכאן מיירי בפגעים וצרות המעציבים מצד עצם כאבם וצער ענינם:

או אז יכנע לבבם הערלוהיינו באלות הברית בתוכחות שיגיע אליהם:

ובעטו בהמבעט בטובות אלהים:

במקום השבחתחת אשר היה חייב להודות את ה' עליו וכשנודע לו כי אלהים חשבה לטובה יבוש ויכלם:

אלהי בושתי ונכלמתילהרים אלהי פני אליך כי עונותינו רבו למעלה. כן ראוי שיבוש המבעט בטובות אלהים, והביא הפסוק למליצה בעלמא כמו הפסוק של ענו בכבל רגלו שהביא למעלה:

על אחאבשהוכיחו הנביא על הריגת נבות היזרעאלי:

ותקל נפשותתבזה נפשו בעיניו:

**על חליפת ימיו וכו'**על ימיו שחלפו וכלו באין נכון לו צדה לדרך שהוא הולך עליה ואורח לא ישוב:

**פחדו בציון חטאים וגו'**מי יגור לנו אש אוכלה וגו' כלומר מי יעמוד לנו לפני דין הקב"ה שהוא אש אוכלה והסבות שזכר המחבר בזה הפרק הוא לעורר לב האדם שיקח מוסר מסיבות אלו כשם שהם מכניעים לבבו הערל בעל כרחו כך החי יתן אל לבו תמיד לדרוש הכנעה לנפשו מצד עצם תומו ושכלו: