Tov haLevanon, Third Treatise on Service of God
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
והעלית ארוכתימזורי ורפואתי כמו וארוכתך מהרה תצמח (ישעיה נח):
והשקפת באורךבאור שכלך:
מקופאמדומם ועיין לעיל שער א' פ"ז:
כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץכל השינוים בהיסודות והמרכבים וצבא השמים הם בחפץ האל:
Whatsoever the L-ord pleases, that He does, in heaven and on earth -- all the changes in the elements and their synthesis occur by the will of G-d.
**ואמר ה' ממית ומחיה וכו'**מורה שהחיות והמיתות שבבעלי חיים אף הם תלוים ברצון האל:
The L-ord kills, and makes alive -- hence, life and death of living things also depend on the will of G-d.
**ה' מוריש ומעשיר וגו'**מבואר שאף מקרי בני אדם וטובותיהם תלוים בו יתברך:
the L-ord makes poor and makes rich, etc. -- hence, even the "incidents" on human beings and their benefits depend on Him.
**מי זה אמר ותהי וגו'**כולל כל הגזירות והענינים הנראים בעולם בין מין האדם הוא מצווי ה':
Who is he that says and it comes to pass, when the L-ord commands it not? -- this includes generally all the events and matters which occur to human beings - it is all from the command of G-d.
**מפי עליון לא תצא וגו'**הוא דבק למי זה אמר וגו'. כלומר מי זה אמר שמפי עליון לא יצאו הרעות והטובות כמו שפירשו קצת המפרשים:
Out of the mouth of the most High, proceeds not good and evil? -- i.e. who is the rational person which can claim that something can happen in the world which G-d did not ordain? i.e. that G-d did not decree that it shall be so.
**ואמר שוא לכם משכימי קום וגו'**ר"ל לשוא ישכימו בעלי העבודה למלאכתם. ואעפ"כ יאכלו לחמם לעת ערב בעצבון:
Vain it is for you to rise up early, to sit up late, to eat the bread of sorrows -- i.e. the workers will rise up early in vain to their work, and even so, at night they will eat their bread in sorrow.
כן יתן לידידו שנא לאלו המנדדים שנתם לעסוק בתורה יתן הקב"ה פרנסתם ברוחה. ומעתה נראה שהקב"ה גומל טוב לבני אדם לפי מעשיהם הטובים:
for so He gives His beloved sleep -- to those who deprive themselves of sleep to toil in torah, the Holy One will give them their livelihood in abundance. From here, we see that G-d rewards human beings according to their good deeds.
לזיון העולםמל' כלי זיין להנהיג העולם ע"פ חפצו בעל כרחם לפי גזירתו ית':
the Creator formed man and other living creatures to fill the world -- to guide the world according to His wish, they are all forced according to His decree.
מונחים אליונתורם תחת בחירתו:
**וכי כבוד האלהים נקי מטובתו וכו'**כי הכל מגיע לאדם לפי מעשיו בין טוב בין רע:
והפיק בין שני הענינים קשה מאדכלו' ההשלמה בין שני אלו הענינים שלא יהיו חולקים זה על זה. והפיק הוא לשון תשלום כמו זממו אל תפק. והמפרש שפי' שהוא מענין מכשול כמו פיק ברכים טועה:
מקושי ההפקהאין בזה כבדות ההשלמה והישוב בין שני הענינים:
שיהיו כפי דעתו וחפצו בקצת העתיםשעצת האדם וחפצו נשלמת לפעמים. ולפעמים הקב"ה מפיר עצתו ומשלים הדבר נגד רצונו:
תחת מאסרוהקשר שקשרו הקב"ה:
יתיר לומתיר הקשר:
וכי כבוד אלהים נקי מהםוהכתובים המורים שהממשלה והחפץ הוא לאלהים. אפשר ליישבם על נקלה ולומר שאמת שכל הנעשה מן הטוב והרע הוא בחפץ ה' אלא שהאל לא יעות משפט והוא הגומל לאיש חסד כמפעלו ויתן לרשע רע כרשעתו. וכבר היתה הרוחה בזאת הסברא בישוב הקושי הגדול מההכרח והצדק. לולא שנפול בקושיא אחרת והוא שא"כ מדוע דרך רשעים צלחה וצדיק אובד בצדקתו ומפני זה לא תפס המחבר דעה זו לעיקר נאמן ובאמת שהדעה הזאת היא הדעת שזכרה המורה בפי"ז מח"ג בשם כת המעתוזל"א אשר לא מבני ישראל המה והם אמרו שפעולות ה' כולם נמשכים אחר החכמה והרעות שאנו רואים לצדיק הוא על צד ההטבה אלא שאין אנו יודעים דרכי הטובה וכן הטובות הנראים לרשעים הוא רע לפי מה שגזרה חכמתו. וגם ישימו עיקר הגמול לעוה"ב וזה הוא הטוב הגמור וכבר זכר כל זה המחבר בפ"ג משער שאח"ז אלא שבהנחה זו נפול בקושית ידיעה ובחירה שאיך יתכן ידיעת ה' במה שתלוי במקרה. דהיינו בחירת האדם מצד מקריו. וקושיא זו נתחבטו עליה הראשונים הרבה וזכרו הרמב"ם ז"ל בה' דעות והשיב כדרך שהשיב המחבר כאן והוא היותר נכון ואמתי להמבין בעומק הקושיא הזאת:
... the Moray Nevuchim mentions this view in part 3 ch.17 in the name of the group of Metozla which are non-Jews who maintain that the acts of G-d follow His trait of wisdom while the bad we see follow His trait of kindness only that we do not understand His ways of beneficence. Likewise, the good we see by the wicked is really bad according to the divine decree. They maintained that the primary reward and punishment is in the next world...
היא ברשות הבורא וגזירתוזו היא דעת כת האשריא"ה מן הישמעאלים שהביא המורה שם. ואמרו שאע"פ שהאדם מוכרח בכל מעשיו, עכ"ז נתנה להם התורה. שהוא ית' כן רצה שישלח. ויצוה. ויזהיר. וייעד. ויירא. ואע"פ שאין יכולת בידנו. ויתכן שפקד עלינו עשיית הנמנעות:
the Moray Nevuchim also mentions this view in part 3 ch.17 in the name of the group of Ashria which are arabs ... they hold that even though man is forced in all his deeds, nevertheless, G-d gave man the torah to command them despite that man does not have the ability to fulfill it and it is possible that G-d commanded us on the impossible...
צורתו ולא מהלכי דיניור"ל ענינו ולא דין הגמול והעונש למי יתכן הגמול ומי יתחייב בעונש אך הכל כפי אשר גזרה חכמתו מה שקצרה דעתנו להבין. ומאחר שאנו רואים חסדו עלינו תמיד ודאי שהוא נאמן בדיניו ובגזירותיו ויתחייב לפי הדעת הזאת שאפשר שהמקיים המצות נענש. והעובר יגמל טוב. וזה דעת מגונה מאד:
... and according to this view, it is possible, that one who fulfills the commandments will be punished, while one who transgresses them will be rewarded. This is indeed a disgraceful view.
שנעשה מעשה מי שיאמיןוהוא דעת הראשונה שהגמול הטוב נמשך ומחוייב מן מעשה הטוב. והרע מן עשיית הרעות והמרות פי ה'. לא כדעת האשעריא"ה שהרע והטוב נמשך רק אחר רצון הבורא:
i.e. that the reward comes from good deeds, and punishment from committing bad deeds and rebelling against G-d. This is contrary to the view of the Ashria who maintains the reward and punishment is only from the will of G-d.
יועילנו אצל הבורא בשני העולמיםר"ל אף שנראה רשע מאריך ברשעתו וצדיק אובד בצדקו. לא יקשה עלינו כלום מאחר שנאמין כי עיקר הגמול והעונש הם נפקדים לעולם הבא:
in both worlds -- i.e. even though we see a wicked person prosper in his wickedness while a righteous man is destroyed in his righteousness, it should not be difficult to us, since we believe that the primary reward and punishment is in the next world.
ונבטח באלהים בטחוןכפי ענין הדעת השנית ושאין דבר נעלם מאתו יתברך ואין נסתר מנגד עיניו וכמה שאמר אליהוא כי עיניו על דרכי איש וכל צעדיו יראה אין חשך ואין צלמות להסתר שם פועלי און (איוב ל״ד:כ״א-כ״ב) הוא אשר הוציא את איוב מרשת הטעות אשר מחמת קושיות של ההכרח והצדק וידיעה ובחירה בקש להפוך קערה על פיה לומר שחס ושלום עזב ה' את הארץ ואינו משגיח בשפלים. ודעת אליפז התימני היא דעת תורתנו אלא שלא ידע לתרץ את הקושיות האלו ע"כ נתחזק לומר שא"א שיענש האדם אם לא שחטא. ודעת בלדד השוחי הוא דעת המעתוזל"א שזכרנו. ודעת צופר הנעמתי היא דעת כח האשעריא"ה. ואיוב טען עליהם עד שאליהוא האיר עיני כולם והשיב בענין שזכר המחבר וכמו שאפרש (ועיין במורה פ' כ"ג מח"ג):
at the same time...all things.. happen by the decree of the Eternal -- like the second view. And that nothing is hidden from G-d as Elihu said: "For His eyes are upon the ways of man, and He sees all man's steps; There is no darkness, nor shadow of death, where the workers of iniquity may hide themselves" (Job 34:21-22). And this is what took Job out of the trap of his error, that due to the question of necessity versus righteousness, and pre-knowledge versus free will, he almost turned the plate upside down, to claim that G-d left the universe and does not supervise over this world. The view of Eliphaz HaTemani is the view of our torah, only that he did not know how to answer these questions. Therefore, he steadfastedly maintained that it is impossible for man to be punished unless he sinned. The view of Bildad HaShuchi is the view of the Metozla we mentioned. The view of Tzofat HaNaami is the view of the Ashrias. Job debated with them until Elihu enlightened the eyes of all of them and answered them like the author mentioned, as I will explain. (see also Moray Nevuchim Part 3 ch.23).
הטענה הנצחת על האדםתשובה לנצח את האדם אשר אין שכלו נערך כלל בערך חכמתו יתב':
ואין טענה לאדם על האלהיםכלו' אין שום יכולת בשכל האדם שיוכל לטעון נגד האלהים. יען כי אין השגחתו כהשגחתנו ולא הנהגתו לברואיו כענין הנהגתנו איך שאנו נוהגין ולא חכמתו כחכמתנו ואין ביניהם שום שתוף ואפי' תחת גדר אחד לא יקובצו רק בשתוף השם בלבד וכמש"ה כי גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבותי ממחשבותיכם (ישעיהו נ״ה:ט׳):
G-d has a victorious claim upon us while we have no claim upon Him -- i.e. the human mind has no ability whatsoever to forward a claim against G-d. Because His scope of vision is not like ours, His guidance of His creatures is not like the guidance we utilize for ourselves, His wisdom is not like ours, and there is no comparison whatsoever between them... and as scripture says "For as the heavens are higher than the earth, so are My ways higher than your ways, and My thoughts than your thoughts" Isaiah 55:9
**ובסכלותנו בו פנים כו'**ר"ל מה שלא גלה לנו הקב"ה ע"י נביא סוד הדבר י"ל כי יש לנו איזה טובה הגלוי' וידועה לפניו ית' מה שהסוד זה נעלם מאתנו:
תקנהכלו' איזה תועלת:
**עד שישים מסך דק וכו'**וכמו כן לחלישות שכלנו נתן הקב"ה העלם זה הסוד בין שכלנו ובין חכמת השגחתו כדי שיהא לנו יותר תועלת בהתקרבותו אל עבודתו ית'. וכל אשר שכלו יותר שלם מבין יותר מזה הסוד:
so too due to our weak power of apprehension, G-d placed a veil, i.e. the secret, between our understanding and the wisdom behind His providence so it may be easier for us to approach His service. And the more our intellect strengthens, the more we will understand this secret.
מאזני החוזיםכלו' משקל החוזים בכוכבים לשקול על ידו כל הידיעות הצריכים לחכמה זו:
מתנועת הגלגליםבאיזה זמן יקיף כל גלגל סבוב אחד סביב הארץ:
ומקומות הכוכביםמקום כל אחד משבעה כוכבי לכת במזלות.
וכוון השעה של כל עת ועתנוכל לכוון ולידע בכל עת באיזה זמן התחלת כל אחד מתקופות השנה איזה יום בחדש חמה ואיזה שעה היא על פי האמת כי החשבון שאנו חושבין להלוך החמה אינו בדרך האמת והדקדוק רק בדרך חשבון הגס והאמצעי כנודע בתכונה:
וידיעת מרחקי הדבריםשנדע מרחק איזה מגדל או עיר ע"י הראיה באצטרלו"ב כמבואר בחכמת הטריגיאומטריא"ה:
החלוקיםר"ל שלא תחשוב שאולי שפופרת ארכה מכוונת עד שבה יודעים מרחק גבול המוגבל לשפופרת ההיא וכענין שאמרו בעירובין שפופרת היה לרבן גמליאל שהיה מביט בה אלפים אמה ופירש"י שהיתה עשויה בענין שהיו רואין בה אלפים אמה לא פחות ולא יותר. ואולם ע"י האצטרלו"ב נדע כל המרחקים באיזה מרחק שיהיה:
והרבה מן הדברים שאינם ידועיםכמו גודל גוף הכוכבים וגבהם מן הארץ ונטיתם כנודע בגיאומטרי"א ובתכונה:
הפלסהוא שקורין קאנטר שנעלוואגע בל"א:
שאחד מחלקיהם יותר ארוךשהיתד שהפלס תלוי עליו אינו באמצע הבריח אבל חלק אחד יותר ארוך מן השני:
ומן התימהר"ל לא די שפלא שנוכל לשקול ' על ידו עד שיש בו ריוח יותר מן המאזנים הפשוטים. ששם צריך כל כך אבן משקל כמשקל הדבר ששוקלים. ובזה ע"י אבן קטן שוקלים שקלים רבים. באופן שהאבן תלוי בחלק הארוך והוא יכול להתנועע הנה והנה. והדבר ידוע בחכמת המשקל שקורין מכאייני"ק. שכערך מרחק אל מרחק כן ערך משקל אל משקל. ד"מ כשצד א' מן הבריח ארוך י' אצבעות והצד השני אצבע א' הנה אם נתלה בצד הקצר משקלו עשר ליטראות ובצד הארוך משקל ליטרא אחת תהיה הליטרא האחת שוקלת בכבדות העשרה ולשון הפלס עומד ביושר כמבואר במופת בחכמה זו. ולפי"ז נוכל לידע כמות כל משקל ע"י האבן התלוי בחלק הארוך לפי הערך שהוא רחוק מן היתד שהפלס תלוי עליו:
באמצעייםחלשים הם האופנים והיתדות התקועים בהם:
**וכח האמצעיים וכו'**כלומר שהפלא היותר גדול הוא שהאופנים של עץ ויתדותיהם פחותים מכח השטף ר"ל אלו נניח אותם על השטף היה דוחה אותם מהרה. ומאחר שהשטף כח פחות מן האבן והאמצעיים כחם בפחות אפי' מן השטף ומאחר שא"א שהשטף יניע האבן איך יניעו האמצעיים אותו אשר כחם יותר פחות:
ביסודי היצירהבחכמת הלמודיות בעניני התכונה והמשקולת בכלל שזכרנו וכח נפילת המים ממקום גבוה או בשפוע אשר כחם נכפל מחמת מהירותם וכח האופנים שכל א' מניע חבירו ע"י היתדות שבו ואחד גדול מחבירו שכחו נכפל אצל חבירו בערך מה שגדול ממנו כנודע הכל לבעלי החכמה הזו. וכן עניני האצטרלו"ב מובן ליודעי החכמה:
כגמול עלי נפשיר"ל כשם שהגמול והוא התינוק נמשך להאמין תורת אמו מאחר שהיא ילדתו וגדלתו ונתנה מזונו בודאי נאמנים דבריה אליו כי כל מגמתה להטיב אליו. כן הנפש שהיא חלק אלוה ממעל הגומל אותו חיים וחסד וחסדו נראה עלינו תמיד ודאי שידבר טוב לנו ולא יעות משפטנו וכמ"ש המחבר למעלה חכמתו וצדקו יותר גלוי וכו':