Treasures Hidden in the Sand, The signs according to Chazal, Where the Hillazon can be found
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
לבאר מקום מציאות החלזון
The Explanation of where the Hillazon can be found
אם כי כפי הנראה בהשקפה ראשונה מקום מציאותו של החלזון הוא בהרים, כדאמרינן במסכת סנהדרין (צא.), עלה להר וראה שהיום אין בו אלא חלזון אחד למחר ירדו גשמים ונתמלא כולו חלזונות יעו"ש. ובאמת במנחות (מד.) דאמרינן ועולה אחד לשבעים שנה פירש"י ז"ל ועולה מן הארץ יעו"ש. ורק בהרים שבחלקו של זבולן דאמרינן במגילה (ו.) כולן צריכין לך על ידי חלזון שנאמר עמים הר יקראו יעו"ש. וכן משמע בספרי ברכה (פסקא שנד) מקום בים שמוטל בהרים וכו' יעו"ש. משמע שמקומו הוא בהרים ובחלקו של זבולן הוי דבזבולן וירכתו על צידן כתיב (בראשית מ״ט:י״ג) וצור וצידון סמוכים הם, כדאמרינן במס' שבת (יט.) אין מפליגין בספינה וכו', מצור לצידון אפילו בערב שבת מותר יעו"ש. והיינו נמי דאמרינן (שבת כו.) ומדלת עם הארץ השאיר נבוזראדן לכורמים וליוגבים וכו' ליוגבים אלו ציידי חלזון מסולמות של צור ועד חיפה, דהנך דוכתי מצור ועד חיפה בחלקו או סמוך לחלקו של זבולן הם:
Even though it appears from the first outlook that the place the Hillazon is found is in the mountains so is stated in Tractate Sanhedrin (91a) 'He went up to the mountains and saw that today there was only one Hillazon, the next day it rained and the mountain was filled with Hillazon. And in truth in Tractate Menachot (44a) it says they emerge once in seventy years - Rashi explains: it emerges from the land and only in the mountain in the territory of Zevulun.
אכן רש"י ז"ל גופיה במסכת מגילה (ו.) פירש חלזון עולה מן הים להרים וכו' וכן פירש במקומו במסכת סנהדרין (צא.) וכן פירש במסכת חולין (פט.) אהא דאמרינן שהתכלת דומה לים ופירש"י ז"ל וז"ל, שהחלזון מן הים הוא עולה וכו' יעו"ש. וכן מפורש ברמב"ם ז"ל (ה' ציצית פ"ב ה"ב) וזה לשונו ובים המלח הוא מצוי יעו"ש, ונראה שלמדו לומר כן מלשון הספרי גופיה מקום בים שמוטל בהרים וכו' משמע שעיקר גידולו בים רק שעולה מן הים להרים שבים, והיינו כמו שנתבאר בדברינו לעיל (בביטול טענה הד'), שמקומו בכל ים מערבי וים התיכון, אלא שבחלקו של זבולן היה עולה מן הים להרים שלו הנכנסין תוך הים ומתרבה שם, ומה שפירש"י במנחות ועולה מן הארץ היינו שם כשעולה מן הים להרים מתרבה:
Yet we find that Rashi of Blessed Memory himself explain in Tractate Megillah (6a) that the Hillazon emerge from the sea unto the mountains and also explained in Tractate Sanhedrin (91a) and Tractate Chullin 99A regarding that which is said that Techelet resembles the sea that Rashi explain that the Hillazon arises from the sea. And so it is explained according to Rambam (Maimonides) of Blessed Memory. The laws of Tzizith Chapter 2 Halacha II and this is his language. And it can be found in the Dead Sea. And it appears that they learned to say this from the words of the Midrash which states that there is a place in the sea which is amidst the mountains, we learn from this that the Hillazon is from the sea but it emerges from the sea to the mountain amidst the sea. And we have said previously in (refutation to the 4th objection) that its place is in all the western sea and the Mediterranean but in the portion of Zevulun it would emerge from the sea to its mountains that sloped towards the sea and would multiply these. And that which Rashi says in Tractate Menachot that it emerges from the land that means to say that there when it emerges from the sea to the mountain it multiplies.
ותורת אמת היתה בפיהם, שכן הוא מבואר להדיא בזוה"ק (בשלח מח:) זבולן לחוף ימים ישכון והא ימא חד כו' וים כנרת הוה בעדביה ומהכא אשתכח חלזון לתכלתא ועיין עוד בזוה"ק (בהעלותך קנ.) בחלקיה דזבולן ימא וכנסת ישראל אקרי ים כנרת והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה יעו"ש, הרי מבואר להדיא שמוצא החלזון הוא בים:
And the Torah of Truth was upon their lips for it is explained in the Zohar (Beshalach 48B) that the Hillazon is found in the sea.
אלא שבדברי הזוה"ק שהחלזון נפיק מים כנרת יש לעיין, הרי ים כנרת לא היה כלל בחלקו של זבולן, שהרי זבולן ירכתו על צידון ושם ים המערבי. אכן נראה כמו דאיתא בירושלמי מגילה (פ"א ה"א) וערי מבצר הצדים צר וחמת רקת וכנרת (יהושע י״ט:ל״ה) הצדים כפר חיטייא צר דסמיכא לה חמת חמתה רקת טבריא כנרת גינוסר, התיב רבי לוי והכתיב והערבה עד ים כנרת מעתה שני גינוסריות היו או לא היו אלא שני אבטוניות כגון בית ירח וצינבריי שהן מגדלות כינרים ע"כ. וביארנו שם דהך וערי מבצר וגו' וכנרת אמור בגבול בני פתלי ולזה הקשה לו לרבי לוי מקרא והערבה עד ים כנרת האמור בחלקו של הראובני והגדי, ומסיק דבקושטא תרי מקומות נינהו, ותרווייהו נקראו כנרת על שם שהן מגדלות כינרים, והוא מין אילנות טובים וחשובים כהאי דמסכת בבא בתרא (מח:) טאבא תלא לפאפי אכינרא, וכן בפסחים (קיא:) טולא דכנדא וגירסת הערוך דכנרי, והיינו דכנרת אינה שם העצם אלא על שם הכינרים הגדלים שם, וגם שאר מקומות שמגדלין כינרים נקרא ג"כ כנרת כגון בית ירח וצינבריי. וכן איתא להדיא במדרש בראשית רבה (פ' צח) אמר ר' ברכיה כל חוף ים של טבריא נקרא כנרת יעו"ש. ומעתה נראה דגם בחוף ים המערבי בחלקו של זבולן ג"כ היו מגדלין כינרים והיה ג"כ נקרא כנרת על שם זה:
אכן לשון הרמב"ם ז"ל ובים המלח הוא מצוי יעו"ש בכסף משנה שלא העיר מקורו והניחו חלק. ובאמת צ"ע דסתם ים המלח ימה של סדום הוא, וידוע דימה של סדום היו מחזיקין שלא נמצא שם שום ברואים כלל, ועכ"פ לא שכיח שימצא שם, ומלבד זה הרי ימה של סדום לא היה בחלקו של זבולן:
The fact that Rambam calls in the Salt sea which is certainly not in the portion of Zevulun can be answered simply by saying that this is the name the Rambam call all the seas that are salty.
אכן נראה שהרמב"ם ז"ל דרכו לקרוא ים המלח כל הימים שאין מימיהם מתוקים, כנראה מלשונו ז"ל בתשובותיו (סי' קנ"ד) על שאלה אם מותר להפליג בספינה בשבת, והשיב בזה הלשון: אין הפרש בין ההליכה בימים המלוחים ובין אלו הנהרות שמימיהם מרובין. וכן באגרותיו כתב בה הלשון, ולפעמים אני רושם ואני עולה בספינה בים המלח יעו"ש. והרי באמת ידוע שאותו ים המלח, דהיינו ימה של סדום, לא תלך בו אנית שיט, אלא ע"כ כוונתו על שאר הימים ים המערבי והתיכון קורא אותם ים המלח, לפי שיש ימים קטנים כגון ימה של סובכי וימה של טבריה שמימיהם מתוקים וראויים לשתיה, והימים הגדולים כולם מימיהם מלוחים, לזה קורא הרמב"ם ז"ל כל הימים שמימיהם מלוחים ים המלח, לאפוקי הימים הקטנים שמימיהם מתוקים, ובאמת החלזון נמצא רק בימים מלוחים:
וראיתי להרב תפארת ישראל ז"ל בהקדמתו לסדר מועד (קונטרס בגדי קודש) שתמה על רש"י ורמב"ם ז"ל שפירשו דחלזון מן הים הוא, דא"כ מה ראיה מייתי הש"ס בסנהדרין (צא.) מברייתו לתחית המתים שמתהוה בריה חדשה מעפר, הרי כיון שעולה מהים דלמא מקמי הכי הוה בים רק שעל ידי הגשם יצא מהמים יעו"ש. ובמחילת כ"ת שגה מאד, שהרי ומטונך דהחלזון מן הארץ הוא תקשה טפי, מה ראיה מייתי מברייתו לתחית המתים דלמא ממקום אחר בא לכאן, וע"כ לומר ששמר את ההר וידעו שודאי לא בא ממקום אחר, א"כ לרש"י ורמב"ם ז"ל ג"כ מיירי ששמרו את ההר וידעו שלא עלה לו מן הים אלא אחד: