**בכלל מה שנאמר שדך כו'.**פי' כלאי זרעים פשיטא שמיירי מזה אלא אפי' כלאי האילנות. כ' הטור והאי שדך לא תזרע לאו בכלאי זרעים מיירי) שאותן אינן אסורין בח"ל אלא כו'. ודאי פשוטו דקרא קאי על איסור כלאי זרעים ובזה אנו ממעטין ח"ל דכתיב שדך אבל לענין כלאי אילן אמרינן בגמרא דאף בח"ל אסור דמקשינן לאיסור הרבעת בהמה דאסור אף בח"ל ועל זה אמר הטור דהאי היקשא לא אתא אלא לכלאי אילן אבל כלאי זרעי' לא וכ' בדרישה דנ"ל מלשון זה שכתב כאן דכלאי אילנות בכלל שדך לא תזרע כלאים דאם זרע ב' מיני אילנות בא"י לא גרע איסורו מכלאי זרע השדה כו' וחוץ מכבודו לא עיין ברמב"ם פ"א דכלאים שכתב בהדיא וכן מותר לערב זרעי אילנות ולזרען כאח' שאין לך כלאים באילנות אלא הרכבה בלבד עכ"ל. וזה אפי' בארץ ישראל שהרי כתב שאין לך כלאים כו' וכן מוכח בבכורות דף נ"ד בהדיא:

**וזרע אילן כאחד.**בטור כתוב בזה דמותר בח"ל וכת' ב"י דמשמע דבא"י אסור בזה ולא דק דהא מתניתין ורמב"ם בא"י איירי ואפ"ה התירו עכ"ל וכ"כ לעיל מיניה בסמוך בשם הרמב"ם פ"ה דכלאים ובדרישה רצה ליישב דאותו היתר היינו מחמת איסור הרכבה אבל מ"מ יש איסור מחמת כלאי זרעים ואח"כ דחה אותו תירוץ ומו"ח ז"ל כתב כן בפשיטות דכ"כ הרמב"ם בפרק ה' מהלכות כלאים בהדיא שלא כדברי ב"י ואני אשתומם כשעה חדא על כל אלו החכמים דבאמת בפ"ה לא הוזכר מידי מזה אלא בפ"א כ"כ בהדיא וז"ל ומותר לזרוע זרעים וזרע אילן כאחד וכתב הראב"ד ע"ז דלא מיחוור והוכיח מירושלמי שזרעים עם האילן אסור וא"כ הכל ניחא דודאי הטור ס"ל כהראב"ד דמחמיר והיינו בא"י ותמוה הוא איך אשתמיט מינייהו השגת הראב"ד בזה והיותר תימה דבכ"מ לא הקשה כלום על הראב"ד בזה וכאן כתב שהוא פשוט ונלמד ממשנה וע"כ ברור דהב"י לא דק במ"ש על הטור:

**בתוך דלעת.**פירוש בתוך דלעת יבש שנתרוקן בפנים או בתוך סילון של חרס אפ"ה אסור משום דזרעים מפלשי' עד הגפן אבל בתוך הסלע קשה כו'. כן פירש הר"ש:

**הפרסקין עם השקדים.**פי' גרעין פרסקין דומים לשקדים: