Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse Chapter 9
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
הרי זו בחזקת כו'. כמו שביארנו, ר"ל מש"כ לעיל בריש פ"ד דאף קטנה בת יום אחד מטמאה בנדה ע"ש מש"כ בזה:
וכל הרואה כתם כו'. עיין בגמ' ד' ג' וד' ה' בתוס' ד"ה ור"מ וד' ו' וד' ט"ו דמשמע דגבי כתם עד שעת כבוס מקולקלת אך רבינו ס"ל דהך מקולקלת למנינה לא ר"ל כשיטת רש"י ותוס' מחמת למפרע רק ר"ל מחמת דאינן יודעין אם ראיה הוא אם לאו, ועיין בדברי רבינו בהל' מטמא מו"מ דבגדה טמא למפרע והיא רק עד שעת הפקידה טמאה וזה ג"כ רק לקודש ולתרומה אבל לשאר דברים לא ע"ש בפ"ג ה"ט ועיין בתוס' כאן ד' ג' ע"א ד"ה והא דלא ס"ל כן, וכאן ד' נ"ג ע"ב בהך מחלוקת דרבי ורשב"א ע"ש ברש"י ותוס' ד"ה עצמה, ועיין בירושלמי כאן פ"ב ה"ג בהך דר"י:
בתולה כו'. עיין בה"ה בשם הרשב"א. ועיין ברש"י כאן ד' ה' דס"ל דאם הביאה שתי שערות אף שאינה בת י"ב ובת י"ב אעפ"י שלא הביאה והטעם דס"ל דזה תליא בהך דלקמן ד' מ"ה ע"ב דתוך זמן כלאחר זמן ושם ד' מ"ט ע"א גבי תוך הפרק ועיין רש"י גיטין ד' ס"ה ע"א דס"ל כן ד"ה וכנגדן ועיין רש"י שבת ד' פ' ע"ב ד"ה שהגיעו לפרקן, ובפה"מ לרבינו שם ע"ש וכאן ד' י' ע"ב סכות אותן בשמן כו' ע"ש. ובזה א"ש מש"כ רש"י כאן ד' ג' ע"א ד"ה משמשת כו'. וקשה דהרי הני לדידן דיין שעתן אך ר"ל כגון תוך זמן הנ"ל וכמש"כ וא"ש:
מה בין כתם כו'. עיין בהשגות. אך באמת בירושלמי פ"ב ה"ג מבואר כך דעל בשרה ליכא דם מאכולת והך קושיא דר"י מקשה זה בירושלמי ע"ש אך העיקר כמש"כ לעיל דעל בגדיה לא גזרו כלל פחות מכגריס ועל גופה הוי רק בגדר תליה, ועיין תוס' כאן ד' י"ד ע"א:
לפיכך תיקנו כו'. עיין פסחים ד' ק"ט ע"א גבי במה משמחה בבבל בבגדי צבעונים, ועיין מו"ק דף כ"ג ע"א דלא מנכרי בין חדשים לישנים ועיין בשבת ד' קי"ג ע"א ודף י"ט ע"א ע"ש:
היתה לה וסת כו' הרי זו כו'. והטעם דפסק דלא כר' חנינא משום דס"ל דזה תליא בהך דכאן ד' ס' ע"א אם תולין כתם בכתם ואנן ס"ל דאין תולין, עיין לקמן בהלכה כ"ט, ועיין בתוספתא פ"ג דמבואר שם דטעמא דרחב"א משום דס"ל דתולין בבעלת הכתם ע"ש ואף דרבינו פסק לעיל דגבי כתם ג"כ רק מעל"ע חיישינן למפרע זה רק לטמא למפרע אבל לענין מכאן ולהבא אמרינן שפיר דהוה למפרע, ועיין כאן ד' ס' ע"ב בד"ה כאן ברש"י ותוס':
הרואה כו' תולה כתמה כו'. והטעם דס"ל כמש"כ התוס' בכ"מ עיין מנחות ד' נ"ב ע"א דהיכא שיש איסור תורה לא גזרו עוד גזירה דרבנן ואף שיש נ"מ ע"י זה ועיין תוס' מכות ד' י"ג ע"א גבי גרושה וחלוצה ע"ש וכ"מ בזה, ועיין בדברי רבינו במס' טהרות בפה"מ פ"ב מ"א בהך דאמר שם היתה טבול יום כו' וראתה משקין מה שהביא שם רבינו בשם התוספתא דר"א בר"ש ס"ל דלא גזרו על ידים בטבול יום והטעם דעיקר ידים משום סרך תרומה כמבואר בחולין דף ק"ו ע"א וגבי טבול יום לא שייך זה, ואף דידים מסואבות לענין משקין חמורים מטבול יום מ"מ לא גזרו, ועיין בירושלמי שבועות פ"ב גבי אין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה וברש"י ברכות ד' כ"ב ע"א בהך מחלוקת דר"י ורבנן גבי ב"ק ובירושלמי שם ובפ"ג דיומא ה"ג ע"ש וכ"כ בזה ועיין מש"כ רבינו לקמן פ"י הי"ב גבי סנדל, ועיין כאן ד' ס' ע"ב גבי הך דג' נשים דאמר שם דרק אם בדקה עצמה כשיעור וסת ואמאי הא כיון שראתה אח"כ שוב אין לה כתם לשיטת רבינו והיכא דלא מקלקלה תלינן בה כמבואר כאן ד' ס' ע"ש דהוה פלוגתא בזה אי משום דלא מקלקלה או משום דמעינה פתוח וגם גבי דם טוהר י"ל כן דאז מעינה פתוח ולא משום דלא מקלקלה, ועיין בירושלמי ספ"ז דתרומות ובדברי רבינו שם, ועיין בנזיר דף ס"ד ע"ב ע"ש. אך י"ל דכאן מיד שנמצא הכתם תיכף נטמאו כולם מספק ושוב אח"כ לא תלינן וכעין זה כתב התוס' לחלק בד"ה כאן למפרע ע"ש:
ותולה במאכולת כו'. וכאן לא מחלקינן איזה מאכולת כמו דאמרינן בגמ' ד' י"ט ע"ב דשם רק לרבנן דס"ל דרק אם הרגה דהוי בגדר תליה אז צריך שיהיה דומה הכתם להדם שממנה נתלה אבל למאי דפסקינן כרחב"א דלא גזרו על בגד עד כגריס שוב אין נ"מ רק לנמצא על בשרה אז יש נ"מ וכמש"כ בזה לעיל. ועיין ברש"י כאן דמשמע דנ"מ בזה בין כגריס לפחות מכגריס וכ"כ בזה:
שתי נשים שנתעסקו כו'. עיין בהך דעירובין דף ע"ו ע"א ובירושלמי שם פ"ה גבי ג' כפרים המשולשים דאם היו שני כפרים מכאן ושני כפרים מכאן וכפר אחד באמצע אם נותנים את הכפר לזה ולזה ואמר שם דרק בשנים הוי בעיא משום שיוכל להיות שיהיה תרתי דסתרי בב"א והוה כהך דדף ע"ו אבל ביחיד שפיר נותנים לזה ולזה וכן מבואר שם בירושלמי פ"ב גבי פסי ביראות היו שתים האמצעי כו' ועיין עירובין ד' צ"ג גבי ג' ב"א ובהך דבכורות ד' צ"ח ע"ב. והנה עיין בהך דכתובות ד' כ"ז ע"א מבואר דהיכא דרק משום ספק אז תלינן אף בתרתי דסתרי ע"ש גבי שבויה דהוה ג"כ תקנה גדר דכתם ועיין בירושלמי פ"ג דדמאי גבי המפקיד אצל עכו"ם פירות מתוקנים דע"י זה נעשה כל פירות העכו"ם דמאי דאמרינן החליף ואמר שם דזה רק אם אח"כ לקח אחד מן העכו"ם רק כמו קופתו אבל יותר אז הוי ודאי טבל ואמר שם דאם מאה ב"א לקחו כל אחד רק כדי קופה, של כל אחד הוי רק דמאי אף שלקחו בב"א ואם אח"כ לקח אחד מהם כל המאה נשארו דמאי ע"ש וט"ס שם, וצ"ל כך דכאן גבי כתם ס"ל דאם נמצא כתם אחד גדול יותר מהשיעור שנתעסקו בו אז אמרינן דגם השיעור שיוכל לתלות ג"כ לא תלינן ואף דלכאורה זה הוי בעיא דר"י כאן ד' נ"ט וכמבואר כאן בהל' כ"ו אך שם שאני דאם ניטל הכגריס אז שוב לא נשאר דין כתם כלל דפחות מכגריס לא גזרו כלל משא"כ כאן וכן מוכח מירושלמי דדמאי הנ"ל וזהו מה דאמר שאני התם דאיכא סלע יתירה והקושיא היא כך. דהנה עיין לקמן בהל' ל' כתב רבינו דלכך אינו תולה בבעלת החלוק שהרי בדקה, ולכאורה למה ליה לרבינו לומר זה הא אם לא בדקה הוי ג"כ האחרונה טמאה דנ"מ רק לענין הראשונה דאם לא בדקה הראשונה טמאה מספק ועכשיו הראשונה טהורה ודוחק לומר דמיירי שהאחרונה הוי מעוברת ומניקה וכדומה דאז אם לא בדקה הראשונה היתה האחרונה תולה בה כמבואר לקמן בהל' ל"ג וכאן משום דאמרה שבדקה לא תליא דאמאי לא להימנה שבדקה ועיין בהך דיבמות דף קי"ח ע"א בפלוגתא דר"ט ור"ע ע"ש בתוס' אך י"ל דכאן מיירי ששתיהן של בעל אחד הן ויהיה הוא עושה איסור ממ"נ, ועיין מש"כ לעיל בהל' אישות פ"ט הי"ח גבי והמשלח מותר ולקמן פט"ו הי"ד במש"כ רבינו ויראה לי שחוששין ולכך מקשה מן הך דב' נשים שנתעסקו וס"ל דמיירי ג"כ שהם של בעל אחד ולכך שניהם טמאות כי היכי דלא לקשי מהך דכתובות ד' כ"ז הנ"ל וס"ל דשם מיירי שהם נשי של שני כהנים ועיין בהך דשבועות ד' מ"ז ע"ב דהוה כה"ג בעיא דלא איפשטא אם הסיבה הוא בב' גופים והנ"מ הוא לגוף אחד ע"ש גבי הך דב' לוין ומלוה אחד, וא"כ ה"נ תהיה גם הראשונה אסורה מאחר שעל פי דין השניה תולה בה כיון שהשניה מעוברת כמש"כ ותירץ דשאני התם דאיכא סלע יתירה וכמש"כ לעיל ואף אם הם של ב' אנשים:
נתעסקו בדם כו'. עיין בתוס' ד"ה אם נתעסקו בפחות מכגריס. אך באמת לגבי פחות מכגריס אין עליה שם נתעסקה כלל כיון דבזה השיעור לא גזרו כלל ואין נ"מ בשיעור זה:
ספק עברה כו'. עיין נזיר ד' ס"ו ע"א לא תימא ספק חזי כו', ועיין בהך דחולין ד' נ"ג ע"א ספק על כו'. וזה ר"ל הך דבכורות ד' מ"ו ע"ב כי אקילו רבנן כו' אבל בתחילתה לא, ועיין בע"ז ד' ע' גבי ספק ביאה ותוס' ב"ב ד' נ"ה ע"ב וכו':
ואינה תולה כו'. כ"כ בזה אך י"ל דה"א כיון דעכ"פ הראשונה טהורה וא"כ תתלה האחרונה בה דהא לא מקלקלה לראשונה וכמו גבי ביושבת על דם טוהר קמ"ל דכאן הטהרה שלה הוא משום הבדיקה לכך לא שייך למיתלי: