האשה כל זמן שמניקה את בנה כו'. עיין בהשגות דכתב דבעלה צריך ליתן לה כדי כו' וצ"ל דהבעל נוטל השכר והנה כאן דהיא ניזונת מאחר אם צריך הבעל לשלם לה דמי מזונות עיין ב"ק ד' נ"ט גבי נכי מזונות ועיין בהך דע"ז דף ס"ה ע"א גבי לגין נהי דלגין דינא הוא כו' מי אמרינן לנכי ליה ע"ש. ועיין תוס' ב"מ ד' ק"ד ע"ב ד"ה סבר ע"ש ושם ד' ק"ט ע"ב גבי שתלא וד' צ"ט גבי מנכה ליה דמי ברזנייתא. ועיין מש"כ הראב"ד ז"ל בהשגות בהל' שכירות פ"ג ה"ו ע"ש ולא דמי להך דכתובות ד' ק"א ע"ב גבי כתב לזון דשם הוה כבע"ח שחייב לה מזונות משא"כ כאן דהחיוב הוא רק שיתן לה מזונות ועיין בנדרים ד' ל"ח ע"א בהך דוזן את אשתו ע"ש בר"ן בשם הרשב"א ובהך מחלוקת דר"מ ורבנן בפ"ו דתרומות ועיין בהך דכתובות ד' נ"ח ע"א גבי א"ב טירחא ע"ש:

הרי שרצתה כו'. ואם רצתה להניק בן של אחר ובעלה מעכבה הנה לכאורה זה תליא במה דפליגי רבינו ורש"י בהי"ג מה הוא הצער דרבינו ז"ל פי' שהצער לפרוש מבנה ורש"י ז"ל פי' משום צער חלב ע"ש ועיין בע"ז ד' כ"ו ע"א דאמר שם דמזעם באפי גברא ועיין בירושלמי כאן משמע דיכול לעכב, וגם אם הניקה בן אחר למי שייך השכר י"ל דזה הוה כמו העדפה שע"י הדחק ומדברי הראב"ד לעיל דכתב שם דצריך שתאכל משל בעלה משמע שהשכר שייך לו:

שלמו חדשיו כו'. עיין בהשגות ועיין בתוספתא ספ"ב דב"מ ובהך דכריתות ד' כ"ח ע"ש ועיין בנזיר ד' כ"ט ע"א גבי חינוך שיכולין קרובים למחות ועיין בירושלמי פ"ח דפסחים ה"א ע"ש סתם האשה ממחה: