בא על אשתו כו'. עיין בהך דקדושין ד' י' ע"ב מוכח דאף אם רק קידשה בביאה מ"מ שוב אין טענת מומין ע"ש בתוס' ד"ה זו. ועיין בהך דכתובות ד' נ"ח ע"א ועיין בגיטין ד' פ"ו ע"א דיש מומין שנתרפאין וחוזרין ע"ש בר"ן בזה וכבר כתבתי בזה:

הרי שבדקה עצמה כו'. עיין בה"ה ז"ל מש"כ לחלק בין זו לאיילונית ועיין לעיל בהשגות הראב"ד. והנה התוס' בכ"מ כתבו דאיילונית אינה צריכה גט כלל אם לא הכיר בה עיין בריש יבמות. ובאמת י"ל דזה רק לר"י דס"ל דכל איילונית מקרי בעילתו בעילת זנות כמבואר ביבמות ד' ס"א וא"כ לא יתקן כלום אף אם נימא דמחל מטעם בעילת זנות אבל לדידן לא. ועיין בהך דסוטה דף כ"ה ע"ב ומש"כ רבינו ז"ל בהל' נערה פ"א ה"ט ע"ש ומה דמקשה שם התוס' ואמאי גבי קטנה לא מתייבם שמא תמצא איילונית נימא ממ"נ ושם גם שתירץ ה"ה ז"ל כאן לא שייך דהא גבי קטנה עדיין לא ניכר בה סימני איילונית ולא שייך בה בדיקה, י"ל דס"ל כאבא שאול דבעינן כונה לשם מצוה וכיון דצריך לייבם בגדר ממ"נ שוב לא הויא כזונה עיין ב"ב ד' קמ"ב ע"א משום דרפויי מרפיא בידיה ושם ברשב"ם ד' קכ"ו ע"ב מש"כ גבי יכיר דספק הוה ודאי לאו בר הכרה. ועיין ביבמות ד' קי"ג ע"א גבי חרש לר"א ותוס' ב"ב ד' קנ"ה ע"א גבי בודקין לגירושין דלא משמע כן אך יש לחלק בין כונת מצוה לכונת דין וכבר כתבתי בזה:

בד"א כו' ומבעילה ראשונה כו'. ואף דהא רבינו ז"ל פסק בהל' אס"ב דתלינן בדם בתולים, י"ל דמיירי כאן כשלא היתה בתולה בתחלת הנשואין או כגון שאינה מרגישה כאב וכדומה: